מחקר ענק באירופה: רעש מעלה את הסיכון לאירוע מוחי

"אתה לא יודע מה הפסדת", מספרת חדווה מגר (74) תושבת הקיבוץ מחניים שגרה במרחק של 25 מטר ממסלול ההמראה של שדה התעופה הסמוך: "עד לפני חמש דקות מטוסי הרקולס של חיל האוויר עשו כאן אימונים של המראות ונחיתות. ממש תענוג. אני כבר לא מתרגשת כי זה לא חדש לי. רק האוזניים, הן לא מתרגלות לרעש הזה".

כבר 45 שנה שהיא גרה בקיבוץ הצפוני, מדגישה שהיא "לא רוצה להתבכיין, אבל אני מרגישה שהשמיעה שלי נפגעה מכל המציאות הזאת, של מטוסים שממריאים ונוחתים לי מעל האוזן. יש לא מעט אנשים שגרים כאן והם לא שומעים טוב. הם מייחסים את זה לגיל או לתרגיל ואף פעם לא נעשתה בדיקה יסודית שקבעה את הקשר לסביבה הרועשת. אבל עכשיו יש אינטרנט, כולנו יודעים לגלוש, לחפש ולקרוא וברור שיש קשר".

היא משוכנעת שגם השר להגנת הסביבה נחשף לקשר הזה, בין רעש למצב בריאותי ולכן הוביל את "רפורמת הרעש", שמכילה שורה של תקנות חדשות שנכנסו לתוקף באמצע השבוע. בין התקנות איסור גורף על הפעלת מפוחים לניקוי רחובות; צמצום השעות שבהן מותר להפעיל כלים רועשים באתרי בנייה, להשתמש בציוד גינון ובכלי נגינה ולהפריח זיקוקי די-נור.

"נחמד להשתיק את מפוחי העלים אבל את ה'מפוחים הגדולים' שעוברים לי מעל הראש כל יום, אף אחד לא משתיק", היא מתמרמרת. "באמת ובתמים, אני לא רוצה שיסגרו את שדה התעופה הזה, של מחניים. אני מבינה את החשיבות של שדה כזה בפריפריה כמו הגליל העליון. זה טוב לאזור, לכלכלה, למדינה. מעולם לא ביקשתי אגורה מהמדינה, אבל לפחות שיתנו לנו את הכלים לחיות במצב הזה, שיעשו לי מיגון אקוסטי בבית. לרעש הזה פשוט אי אפשר להתרגל. עובר מטוס והרצפה רועדת, המדפים זזים. לזה לא מתרגלים. זה סיוט".

לא הלכו עד הסוף

ארגון אדם טבע ודין מלווה את תושבי מחניים במאבקם הממושך ברשויות המדינה. האחראית על תחום הקהילה והסביבה בארגון, עו"ד קרן הלפרן-מוסרי, מכירה את פס הקול הרועש שמלווה את חייהם של תושבי הקיבוץ כבר שנים. השבוע, בשיחה עם "גלובס", היא בירכה על התקנות החדשות לצמצום מפגעי הרעש, אמרה שהן מסמנות התחלה של מגמה חדשה אך מישהו לדבריה היסס וסירב ללכת עד הסוף.

"ניתן היה לצפות שעדכון התקנות היה נותן מענה גם להיבטים חשובים אחרים בתחום הרעש, כמו מפגעי רעש מתחבורה, ממטוסים ומציוד בנייה. התחומים האלה נשארו בחוץ. בתקנות יש נגיעה חלקית להיבט של אתרי בנייה והן קובעות שעות שבהן מותר להפעיל כלים רועשים, אך אין לשכוח שהארץ שלנו קטנה ובונים בה הרבה מגדלים באזורים צפופים. בנייה של מגדל באזור מגורים יכולה להימשך שנים. מה אז?", תהתה.

המשרד להגנת הסביבה קובע כי רמת קול של 30 דציבלים נחשבת שקטה, רמת קול מעל 60 דציבלים נחשבת חזקה ומפריעה, ורמת קול מעל 80 דציבל נחשבת מזיקה ובלתי סבירה. נתונים של המשרד מראים כי 55% מהאוכלוסייה בארץ חשופה לאורך זמן לרעש בעוצמה שנעה בין 60 ל-70 דציבלים. עוד 5% חשופים לרעש שעוצמתו עולה על 70 דציבלים. לצורך ההמחשה, הרעש שעולה מהפעלה של מכסחת דשא קטנה מוערך ב 65 דציבלים. מי שגרים סמוך לתחנת אמבולנסים ייחשפו לרעש בעוצמה של 120 דציבלים בעת הפעלה של סירנה. מטוס ממריא חושף את האדם הסמוך לו לרעש בעוצמה שנעה בין 140 ל-150 דציבלים.

השפעות בריאותיות חריפות

לכל הרעש הזה יש השפעה על מערכות שונות בגופנו, ולא רק על השמיעה. "אין ספק שרעש מעלה את רמת הסטרס וסטרס ממושך מעלה את השכיחות לאירועים מוחיים", אומר בשיחה עם "גלובס" הד"ר מיכאל יונש, קרדיולוג בכיר במכון הלב של בית החולים קפלן ברחובות.

הוא מבסס את דבריו על נתונים של מחקר מקיף ורב משתתפים שהושלם באחרונה בדנמרק ועקב אחר מצבם הרפואי של 51 אלף איש, בני 50 ומעלה, במשך עשר שנים, תוך בחינת רמת הרעש בסביבתם. המחקר, שפורסם ב-European Heart Journal, מצא כי 1,880 איש שנחשפו לרעשים של תנועה בכבישים לקו באירועים מוחיים. בין הממצאים המדאיגים שעולים מתוצאות המחקר, גם עלייה במידת הסיכון של בני 65 ומעלה ללקות באירועים מוחיים בשל רעש. כל עלייה של 10 דציבלים ברעש רחוב מגדילה ב-27% בממוצע את הסיכון שלהם ללקות בשבץ מוחי.

"מחקרים אפידמיולוגים גדולים שנעשו בעבר הדגימו את הקשר בין חשיפה כרונית לרעש לעלייה בסיכון לתחלואת לב ולעלייה כרונית בערכי לחץ הדם. המחקר הנוכחי שנערך בדנמרק הוא הראשון שקושר את החשיפה הכרונית לרעש ואת הסיכון לאירוע מוחי. חוזקה מיוחדת שלו היא הממצא ולפיו רעש כרוני נמצא מזיק, בלי קשר לרמת זיהום האוויר באותה סביבה", אומר ד"ר יונש.

רעש חריג ופתאומי יכול לחרב גם שנת ישרים ולהחמיר הפרעות שינה שמהן סובלים ממילא מבוגרים רבים. לדברי ד"ר יונש, גם לילות לבנים כאלה הם מתכון לצרות בריאותיות: "אלה מצבים שתורמים לעליית לחץ הדם ולהתפתחות של מחלות לב וכלי הדם. ידוע שלחץ דם גבוה וכרוני הוא גורם הסיכון העיקרי לשבץ מוחי", אמר.

הרופאים מסתפקים בשומנים בדם

עם זאת, רמת המודעות של מערכת הבריאות בארץ לקשר שבין רעש לבריאות הציבור - עדיין נמוכה: "לא מודעים לזה מספיק", מודה ד"ר יונש: "הרופאים מודעים הרבה יותר לבעיות של שומנים בדם, סוכרים, ודברים אחרים שיכולים להיות מחוללי תחלואה חמורה. יש לפעול להעלאת המודעות של השפעת רעש על הבריאות ולהקדיש לכך יותר תשומת לב. תחילה אנחנו צריכים לאסוף נתונים, לעשות תצפיות ואחר כך להבין את המנגנונים שבהם יש לטפל. בהחלט יש עוד מה לעשות".

בחלקת האלוהים הקטנה שלו, ביחידה הקרדיולוגית של מכון הלב בקפלן, ד"ר יונש כבר עושה: הוא אינו מסתפק בתחקיר שגרתי אודות אורחות חייהם של מטופליו, על אהבתם לסוכרים ותאוותם לבשרים שמנים, על הרגליהם בתחום העישון והאלכוהול ונכונותם לפעילויות ספורטיביות. הוא מרבה לתהות גם על סביבת המגורים והעבודה שלהם, בניסיון להתרשם מהרעש שאליו הם חשופים, מברר עד כמה התנועה הסואנת שליד בתיהם מציקה להם ומפירה את שלוותם. הוא משוכנע שהתשובות שמתנקזות אל מאגר הנתונים שלו ישמשו אותו ליצירת תמונה בהירה וחדה יותר אודות ההשפעה של הרעש על הבריאות הכללית. התמונה הזאת תהווה בהמשך בסיס להעמקת הלמידה והמודעות של המערכת הרפואית לצרה הצורמת שלפי שעה נראה שהטיפול המונע היחיד שלה, הוא אטמי אוזניים.

הפגיעות העיקריות של הרעש

■ פגיעה בגוף: לאיבוד שמיעה זמני או תמידי, מעלה את לחץ הדם, משבש את קצב הלב, מגביר את זרימת האדרנלין, משבש את פעולת הכליות, מעייף.

■ פגיעה בנפש: גורם לתחושת פחד, להתמוטטות עצבים, מעצבן, פוגע בכושר הריכוז, המחשבה והעבודה ובלמידה, לא מאפשר מנוחה.

■ הרעש הוא אלימות: גורם לתחושה של חוסר-אונים המגבירה את הצורך להשתמש באלימות נגד גורם הרעש.

מקור: המשרד להגנת הסביבה