"הסטארט-אפים בישראל מקבלים שירות לא טוב בהרכבת מוצרים"

תעשיית שירותי ההרכבה למוצרי אלקטרוניקה (EMS) לא זכתה בשנה האחרונה לכותרות חיוביות. הדו"ח השנתי שפרסמה ענקית מוצרי האלקטרוניקה והמחשוב אפל בתחילת השנה חשף את מאחורי הקלעים של המוצרים הנוצצים ואת מה שמתרחש במפעלי הענק הסיניים שבהם מרכיבים את מוצרי האלקטרוניקה עבור אפל.

עיקר הדוח נסב סביב חברת Foxconn, היצרנית העיקרית של מוצרי אפל, ש-11 מעובדיה התאבדו במשך 2010 בשטח המפעל בעקבות תנאי תעסוקה תובעניים.

פוקסקון היא החברה הגדולה בשוק הזה, שגלגל 190 מיליארד דולר בשנה שעברה, לפי נתוני חברת המחקר iSuppli. סיפורים מעין אלה ואחרים יצרו תדמית שלילית למדי כלפי החברות בתחום, תדמית של ניצול עובדים פשוטים, ואף קטינים בסדנאות יזע איומות.

"אני לא אוהב לקרוא חדשות מהסוג הזה", אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" קורטני ראיין, סמנכ"ל בכיר בחברת Jabil המתחרה בפוקסקון, שהגיע באחרונה לביקור בישראל, "חדשות כאלה יוצרות פגיעה בתדמית של התעשייה כולה, אבל אצלנו אין דברים כאלה. העובדים מרוצים אצלנו, ויכולים להפסיק את קו הייצור כשהם רוצים ולהתלונן".

התדמית הבעייתית של פוקסקון עשויה גם להוות חלון הזדמנויות. "אנחנו ננסה למנף את זה", אומר ראיין.

הסטארט-אפים יפתחו עולם חדש

ג'ייביל הוקמה ב-1966 בארה"ב והיא חברת ענק במונחי היי-טק - מחזור המכירות שלה יהיה 16.4 מיליארד דולר בשנת הכספים 2011 (שמסתיימת באוגוסט), רווחיה הם בקצב של 220 מיליון דולר לשנה והיא מדורגת במקום השלישי בהיקף הפעילות שלה, לאחר המתחרות פוקסקון ופלקסטרוניקס. יש לה 55 מפעלים בעולם והיא מעסיקה 85 אלף עובדים.

הפעילות במפעלים הללו כוללת הרכבות של רכיבי אלקטרוניקה, בדגש על תעשיית המחשוב והתקשורת - כולל לוחות-אם וטלפונים ניידים - מה שרלבנטי כמעט לכל חברה שפועלת בשוק האלקטרוניקה.

משלחת של כמה מנהלים בכירים מהחברה יצאה לביקור בישראל, בראשם ראיין והדירקטור מל לוויט, כדי לבדוק את הגישה לשוק הישראלי, ובעיקר את חברות הסטארט-אפ, שמבחינת ג'ייביל הן עולם חדש.

"השוק בישראל לא מקבל מספיק שירות בתחום שלנו", טוען ראיין, "רק בשנים האחרונות התחלנו לשים את הפוקוס על חברות סטארט-אפ. לקח לנו קצת זמן, אבל עכשיו זה הזמן המתאים מבחינתנו". את הפעילות של החברה בישראל מייצגת חברת Melodea.

חברות סטארט-אפ מתמקדות בעיקר בפיתוח הטכנולוגי. ברגע שמגיעים לנושא הייצור - מה שקורה רק אם החברה הצליחה להגיע לשלב בוגר בחייה - הופך הניהול האפור של הכספים והלוגיסטיקה לראש החץ האסטרטגי.

ג'ייביל מאמינה שביכולתה לספק חבילה אטרקטיבית מספיק של ייצור יעיל, ידע וטכנולוגיה, שימשכו אליה חברות סטארט-אפ שפועלות בתחום החומרה.

* קופות הסטארט-אפים אינן דשנות לרוב. אתם לא חוששים שתצטרכו לסבסד חלק מהתמחור של השירות באופן משמעותי?

ראיין: "המודל העסקי שלנו לא בנוי על מתן הנחות כדי להביא לעוד לקוחות. בהצעה שלנו יש יתרונות פיננסיים ותפעוליים, כי אנחנו יודעים איך לייעל את הייצור".

אף שעם לקוחותיה של ג'ייביל נמנות ספקיות הטכנולוגיה הגדולות - כגון HP, סיסקו ועל-פי הערכות גם אפל - 80% מהלקוחות הן חברות קטנות. את המוטיבציה להתרחב עוד בסגמנט זה מסביר לוויט כך: "אנחנו צריכים למצוא חברות שכיום מוכרות ב-10 מיליון דולר בשנה, אבל יגיעו למכירות של 100 מיליון דולר בעוד כמה שנים".

חשבה לקנות מפעל בערד

בזמן הקרוב ינסו אנשי ג'ייביל להחליט כיצד עליהם לפעול בישראל. "יש לנו לקוחות ישראליים מבוססים, אבל לא סטארט-אפים", אומר ראיין, "אנחנו בודקים אם הנוכחות שלנו כאן צריכה להיות בייצור, במכירות, או בשירותי עיצוב למוצרים".

ההיערכות לפעילות מקומית תכלול גם שיתוף פעולה עם יצרן מקומי - ואולי אף רכישה של פעילות קיימת. כך, החברה בחנה את רכישת פעילות הייצור שמוטורולה מכרה לפני חודשים אחדים בערד לפלקסטרוניקס. "נאמר לנו שזה היה המפעל הכי טוב שהיה בישראל", אומר לוויט, "אבל לא קנינו משום שעדיין לא ידענו אם אנחנו מעוניינים להיכנס לשוק ברמה כזו". לדברי ראיין, "אם נהיה מעוניינים, נוכל למצוא יצרנית ישראלית שאפשר לקנות אותה".

המספרים הגדולים בשוק ה-EMS לא מחפים על הבעייתיות הגדולה בתעשייה, שהיא המרווחים. הרווח התפעולי של ג'ייביל הסתכם בשנת 2011 הפיסקלית ב-3% בלבד מתוך ההכנסות - מה שמחדד את הצורך להגדיל את נתח השוק ולהיות יותר תחרותיים.

בינתיים ג'ייביל פורחת בוול סטריט: החברה כמעט שהכפילה את שוויה בשמונת החודשים האחרונים ל-4.5 מיליארד דולר. זאת, לעומת ביצועים בינוניים למדי של מניות מתחרותיה כמו פלקסטרוניקס, סנמינה, פלקסוס או בנצ'מרק אלקטרוניקס.

אחת מהסיבות לעלייה שלה טמונה בהתמקדות במוצרי תעשייה סטנדרטית, בקלינטק ובתחום הבריאות - שהיוו 35% מההכנסות שלה ברבעון הקודם. למרות הקהל שעומד בתור כדי לרכוש את מכשירי הסלולר והטאבלטים החדשים ביותר, עדיין הרווח התפעולי במוצרי הכלכלה הישנה כפול מזה שמתקבל בתחום מוצרי האלקטרוניקה הבידורית והסלולר.