אחרי העליות במחירי מוצרי החלב והצפי לעליות של מחירי חומרי גלם בעולם, מגיע גל ההתייקרויות גם לדגים. מחיר הדגים הטריים לצרכן עלה ברשתות השיווק בשיעור של 15%-40%.
גם מחיר הדגים הקפואים צפוי לעלות, לאחר שספקי הדגים הקפואים פנו לרשתות ודרשו להעלות את המחיר בשיעור של 10% ויותר. בכך מגיעים מחירי הדגים לשיא חדש.
ברשת חצי חינם עלה מחירו של דג אמנון טרי מ-24.90 שקל ל-29.90 שקל לק"ג - עלייה של 20%. מחירם של דגי הדניס והלברק עלה מ-50 שקל ל-70 שקל לק"ג - עלייה של 40%. המחיר עלה במקביל גם ברשתות השיווק האחרות.
בקרב רשתות השיווק האשימו היום (א') את המשווקים בעלייה מוגזמת של המחיר. "מחירי הדניס והלברק עלו בשבועיים ב-15 שקל לק"ג. על הדרך גם המושט התייקר. כשהעגלה נוסעת, היא לוקחת הכול. המחירים עלו סתם וללא שום הצדקה. עדיף לאכול עופות בתקופה הזאת, ואני לא צוחק, מחיר העוף זול. בשנה שעברה בתקופה כזאת מכרנו עוף שלם ב-20 שקל לק"ג, והיום עוף עולה 15 שקל. דגים עולים 70 שקל. זה מוגזם", אומר זקי שלום, מנכ"ל ומבעלי רשת חצי חינם.
מנגד נטען בקרב המשווקים כי הרשתות ניצלו את גל עליות המחיר וביצעו עלייה גורפת של כל מחירי הדגים, ללא אבחנה. "היה גל, וגם הרשתות רכבו עליו. ניצלו את האווירה והעלו את כל מחירי הדגים. יכול להיות שזה לא היה פייר להעלות את המחירים בצורה גורפת", אומר ישראל רביב, בעל חברת "ישראל הדייג" האחראית לשיווק שליש מהדגים הטריים בארץ.
משווקי דגים הפנו היום גם אצבע מאשימה לעבר משרד החקלאות בשל גביית היטל גבוה על יבוא דגים, שתורם גם הוא למחירי השיא. "עקב האכילס הוא מס של 7.5 שקל לק"ג שמדינת ישראל גובה כהיטל עבור כל ק"ג דג מיובא שנכנס מחו"ל. זה מרכיב של 20% ממחיר הדג. ההיטל היה צריך לחזור למגדלי הדגים על מנת לחזק ולעודד אותם, אבל זה לא קרה", אומר אחד המשווקים. לדבריו, גם אין סכנה שביטול ההיטל יגרום לפגיעה במגדלים המקומיים.
80% מקורו ביבוא
פרט לדגי האמנון והקרפיון, מקור עיקר הדגים הטריים הנמכרים בארץ הוא ביבוא. קפריסין ויוון מהוות מוקד יבוא עיקרי לשוק המקומי. בעוד שדג האמנון התייקר בשיעור של 10% ויותר, דג הסלמון הטרי התייקר ב-15%-20%, ואילו דגי הדניס והלברק רשמו עלייה של 30% ויותר. אחת הסיבות להתייקרות היא היצע נמוך שמקורו במחירים נמוכים שבהם נמכרו הדגים למשווקים לפני כשנתיים.
"מגדלים בארץ 20%-15% בלבד מסך התצרוכת של הדניס והלברק, וכל היתר זה יבוא מקפריסין ויוון. המחירים לפני שנתיים היו מאוד נמוכים ועמדו על 3 יורו לק"ג, מחיר הפסדי הנמוך ממחיר עלות. כתוצאה מכך, בעלי החוות חששו לאכלס דגים מחשש למחירים נמוכים שיביאו אותם לפשיטת-רגל. ההיצע היום נמוך מהביקוש, והמחיר עלה ל-7 יורו. פי שתיים ויותר. אנחנו עכשיו נכנסים לתוך עונת התיירות שבה הביקוש גבוה, ולכן המחירים לא ירדו", מסביר רביב.
רביב טוען גם כי סגירת חוות הגידול במפרץ אילת לפני 3 שנים תרמה להתייקרות הדגים בארץ. "החוות סיפקו את כל הצריכה במדינת ישראל של הדניס והלברק, והמחירים היו נמוכים ב-30%. כולם שמחו ולכולם היה טוב. אבל באו וטענו שהחוות מזהמות את מפרץ אילת ופעלו ללא היתרים של המדינה. ברגע שהירוקים מביאים משהו לבית משפט, זה מנצח את הכול", אומר רביב.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "כ-90% מהדגים המיובאים לישראל פטורים ממכס. הדגים העיקריים עליהם נגבה מכס הם דגים המיוצרים בישראל: אמנון, דניס וקרפיון. בשנת 2010 יובאו לישראל כ- 50,000 טון דגים, מהם למעלה מ-90% הם דגים שיובאו ללא מכס כלל.
"היבוא של דגים טריים עמד בשנת 2010 על כ-6,000 טון מתוך למעלה מ-50,000 טון דגים מיובאים - אחוז שולי מהתצרוכת המקומית. כאמור, מתוך כלל מה שיובא בשנת 2010, בפועל שולם מכס רק על 10% מהדגים. יתר 90% הדגים שיובאו ושווקו היו ללא מכס כלל.
"על-פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מדי שנה צורכים בישראל כ-75,000 טון דגים, מהם 25,000 טון מייצור מקומי ו-50,000 טון מיבוא (ברובו קפוא).
"הייצור המקומי של הענף (25,000 טון) נחלק ל-3 מקורות: חקלאות מים (מדגה) - כ-19,000 טון; דייג - כ-4,000 טון, וחקלאות ימית - כ-2,000 טון.
"מבחינת ייצור מקומי, בשנת 2009 נצרכו בישראל כ-7,000 טון דגי אמנון, כ-6,800 טון דגי קרפיון, דניס ובורי (קיפון) כ-2,000 טון כל אחד, כסיף כ-1,000 טון, פורל כ-500 טון ובאס כ-150 טון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
