בן לאדן היה הארגון, הארגון היה הוא

אני לא מניח שלאובמה היה בראש את יום השואה כאשר הורה על הוצאתו להורג של אוסמה בן לאדן. כך או אחרת, זה יצא טוב. כי מותו של בן לאדן הוא הרבה יותר מסמלי בעבור ארגון אל-קאעידה, שהוא עמד בראשו. בן לאדן לא היה רק המנהיג, הוא היה אל-קאעידה. זה כמובן לא אומר שהארגון הזה הולך לעולמו עם מנהיגו; יש להניח שברגעים אלה הם מתכננים, ואולי כבר מבצעים, פעולות "נקם". אחרי הכול אין פה רק עניין של נקמה, אלא גם צורך שלהם להוכיח שגם בלי בן לאדן הם עדיין חיים ובועטים.

אבל לטווח הארוך, אין ספק כי הסתלקות בן לאדן היא מכה קשה לארגונו, אולי מכת מוות. כי הוא היה שייך לסוג האנשים שהרוויחו את הזכות לומר: "הארגון זה אני". הוא היה ה"שמש" שלאורה הלכו המוני מאמיניו. בלעדיו עולמם נחשך עליהם. ספק אם יימצא מנהיג שיוכל להלהיב את מאמיניו כמותו.

גם היטלר

היטלר היה מנהיג כזה. הוא לא היה רק ראש ממשלה, או נשיא, או פיהרר. הוא היה הנאציזם.

לא במקרה אנחנו שואלים איך העולם היה נראה לו צלחו ניסיונות ההתנקשות בחייו של הצורר. שאלה רטורית, מכיוון שהתשובה הלא היא חרוטה על פני תולדות גרמניה הנאצית: זה לא היה אפשרי בלעדי האיש הזה, בלעדי השילוב של פיקחות, טירוף, אכזריות, יכולת ארגונית פנומנלית, רשע, שנאה, כשרון ענק לתעמולה וערמומיות שטנית. זה שילוב די נדיר, אולי חד-פעמי.

התעוררו מאוחר

הניסיונות הרציניים לחסל את היטלר באו מתוך גרמניה הנאצית. כאשר בעלות הברית התעוררו להבין שהמפתח לסיום המלחמה הוא חיסול היטלר, כבר היה מאוחר מדי.

התרדמה שקדמה ליקיצה הייתה ממושכת ומדהימה כאחת. הכול היה שם. בספרו "מיין קאמפף", היטלר לא הסתיר דבר מכוונותיו, ואחר כך היו ליל הבדולח וההשתלטות על צ'כיה, פולין ואוסטריה.

מספיק סיבות כדי שארצות הברית דאז תוציא משלחת חיסול, כפי שעשתה עכשיו במקרה של בן לאדן.

כשהמדינה מחליטה

מסתבר שכאשר מדינה מחליטה להוציא להורג, אין כוח שיכול לעצור אותה. אפשר לעכב, אפשר לסכל כמה ניסיונות, אבל כאשר המנהיגות נחושה ועקבית - בסוף היא מצליחה, כי עומדים לרשותה כוחות שאינם ניתנים לעצירה במשך זמן. אתם מבינים - אחמדינג'אד ונסראללה?

אובמה וגואנטנמו

הרבה ביקורת חטף אובמה על שלא סגר את מחנה השבויים גואנטנמו. אמרו שמענים שם עצירים כדי להוציא מהם מידע.

לפי הדיווחים, המידע העיקרי שהוביל אל בן לאדן בא מגואנטנמו. הנה עוד נושא לדיונים על מוסר במלחמה בטרור.

בין הצפירות

צפירת אזעקה נועדה להתריע מפני איום מתקרב. אבל הצפירות הנשמעות אצלנו בימי הזיכרון והעצמאות הן צפירות של חיים, של כוחו של עם לשרוד, ועכשיו גם להגן על עצמו. אלה צפירות המכבדות את זיכרון הנספים, אבל גם אומרות: "תחי מדינת ישראל".