בשיא פגרת החורף בכנסת, ועדת הכספים מתכנסת היום (ג') לדיון פגרה מיוחד בנושא משבר הדיור. אתר "גלובס" העביר את הדיון בשידור חי. בין הנוכחים בדיון נמנים שרים, חברי כנסת, נציגי משרדי ממשלה, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והמפקח על הבנקים דודו זקן. יו"ר ועדת הכספים הוא משה גפני.
דיון החירום נערך, בין היתר, לאחר פרסום ההנחיה האחרונה של הפיקוח על הבנקים לצינון שוק הנדל"ן הרותח בשבוע שעבר. נזכיר כי ההנחיה החדשה אוסרת על בנקים לתת הלוואות משכנתא בריבית משתנה לסוגיה השונים (פריים, מדד ומט"ח) בשיעור של יותר מ-33% מסך ההלוואה.
לפי נתוני בנק ישראל, הלוואות בריבית משתנה שייכללו בהוראה החדשה הן 76% מההלוואות החדשות. מאחר שהלוואה בריבית משתנה זולה יותר מהלוואה בריבית קבועה, צפויות המשכנתאות להתייקר בכ-1%. חלק מחברי הכנסת כבר התבטאו כמי שאומרים כי ההנחיה החדשה דווקא תקשה על הזוגות הצעירים ותוסיף ללבות את עליות המחירים.
בפתח הדיון אמר גפני כי "הנושא של הדיור ומצוקת הדיור הולך להיות הנושא המרכזי בכנס הקיץ של הכנסת. אנחנו מקווים שלא יהיו נושאים בטחוניים שיאפילו על זה - אבל זה יהיה הדיון המרכזי גם בממשלה וגם בכנסת. גם מבחינת הח"כים, גם מבחינת המפלגות".
גפני טען כי "הבעיה העיקרית היא בממשלה, ולא בבנק ישראל. דעתו של הנגיד נשמעת. הפיתרון האמיתי הוא בידי הממשלה. המצב הזה שזוג צעיר לא יכול להגיע לדירה משלו, אלא אם כן מדובר באיש עשיר או שהוריו עשירים, הוא בעייתי ביותר". כבר בפתח הדיון נרשם ויכוח בין יו"ר הוועדה גפני שטען כי קיימת בועה בנדל"ן לבין ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) שטען כי "יש מחסור נקודתי ביחידות דיור - אין בועה".
"נכון שנגיד בנק ישראל עשה דבר נכון כדי לא לגרום לקריסה של המערכת מבחינה כלכלית - אבל הממשלה צריכה לא לתת לכל כך הרבה אזרחים וכל כך הרבה משפחות ליפול בלי לחיות נורמלי ולהגיע לקורת גג", הוסיף גפני.
משך כל הדיון, החליפו ביניהם חברי הכנסת מהלומות מילוליות כשהאשימו אלה את אלה באוזלת היד של הכנסת והממשלה בטיפול בנושא. "קיבלתי במייל כבר קללות על חוסר היכולת שלנו לטפל בנושא הזה", אמרה רונית תירוש (קדימה), בעוד עמיתה איתן כבל (עבודה) הגדיר את פעולות הממשלה ואת פעולות ועדת הכספים בנושא "פתטי".
פישר: "מתחילים לראות שינוי משמעותי"
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהגיע לוועדה ביחד עם המפקח הנכנס על הבנקים דודו זקן, הציג את נתוני בנק ישראל בעניין וטען: "הפיתרון החיוני לבעיות הדיור בארץ הוא גידול בהיצע. לבנק ישראל יש את היכולת לטפל כמעט רק בביקוש. הדבר היחיד שאנחנו עושים בתחום ההיצע זה מימון הקבלנים - אבל אנחנו יכולים להשפיע בגדול רק על הביקוש".
בהתייחס למחירי הדירות אמר פישר לחברי הוועדה: "מה שקרה למחירי הדירות מאז 2008 הוא זינוק מעבר לקו המגמה - אנחנו מוטרדים ממה שיקרה אם זה ימשיך לעלות בקצב הזה. יש רק שתי מדינות בכל העולם שגדלנו פחות מהם בתחום הזה מאז 2004 - הונג קונג וסינגפור; רק שתיהן".
פישר הזהיר באופן חסר תקדים כי "רוב המשברים הפיננסיים בעולם התחילו בשוק הדיור - וחייבים להבין את זה. אירלנד, ספרד, ארה"ב - הכל שם בגדול התחיל בנדל"ן. אסור לנו להפוך את מה שקורה כאן לבועה שתתפוצץ, כי אם זה יקרה אנחנו נהיה ממש בבעיה - בעיה שהצלחנו לא להיכנס אליה בשלוש שנים האחרונות".
בהתייחס לשינויים הצפויים בשיעורי הריבית אמר פישר: "הריבית תעלה. ברור לכולם שיש עוד שינויים שמחכים לנו בעתיד. היום הריבית הצמודה לשנה היא 2.35% והריבית ההיסטורית הייתה 4% - אנחנו לא יודעים אם היא תישאר ברמה הזו, אבל יש סבירות שגם הריבית הצמודה תעלה... זה מעלה את הסיכון לאנשים, למשקי הבית. אנחנו צריכים לשמור על היציבות של הלקוחות - זה חלק מהתפקיד שלנו".
"הבנקים מתחרים בתחום המשכנתאות, ועוד איך"
פישר עסק גם בתחרות בין הבנקים בתחום המשכנתאות ואמר: "לפחות בתחום הזה - הבנקים מתחרים ועוד איך. בממוצע משקי הבית משלמים 0.6% מעל ריבית בנק ישראל, כלומר 3.6% ולא 4.5%. זה אומר שהציבור משלם ריבית נמוכה מהפריים והבנקים במצב יחסית בעייתי - הם לא מרוויחים מהמשכנתאות כמעט כלום. זו תחרות אמיתית".
לדבריו, "המצב מאוד שברירי - מספיק ש-0.5% מהלווים ייכנסו למצב של חדלות פירעון - והבנקים כבר יתחילו להפסיד כסף. ההתגלגלות פה היא בעייתית: אנחנו לא רוצים שהבנקים יקחו על עצמם סיכונים יותר מדי גדולים. זה יגרום להם נזק, יגרום למערכת הפיננסית נזק וזה יגרום לנו, לכל המשק כולל התקציב, בעיות גדולות ואת זה אנחנו אומרים כשאנחנו זוכרים את המדינות האחרות: ספרד, בריטניה, ארה"ב, אירלנד. אנחנו צריכים למנוע את זה".
"אנחנו לא פוגעים בזוגות צעירים, אנחנו מגנים עליהם"
בתגובה לשאלה מה יכול לעשות זוג צעיר שקונה דירה ראשונה אמר פישר: "מה שמותר לפי הכללים החדשים, זה משכנתא בריבית צמודה קבועה - אם לוקחים בריבית כזו, התשלומים בהתחלה לא הרבה יותר גדולים, ולפי החישובים שלנו קצת יותר נמוכים, ממה שהם היו משלמים בריבית משתנה. הם יעלו קצת בהמשך, עם קצב האינפלציה. לכן, אנחנו לא רואים בזה פגיעה במשקי הבית ובזוגות הצעירים אלא הורדה של רמת הסיכון שהלווים צריכים לקחת על עצמם".
"אנחנו בעצם שומרים עליהם דרך השינויים שאנחנו עושים עכשיו וזה לא צריך להיות פגיעה גדולה - אנחנו מורידים את רמת הסיכון שהם צריכים לקבל עצמם וכך אנחנו מגנים על המערכת הפיננסים", סיכם פישר.
נציג משרד האוצר בדיון בחר להפנות אצבע מאשימה לעבר פישר ואנשיו וטען כי "הסיבה העיקרית לדעתנו לעליית מחירי הדירות היא הריבית הנמוכה שהונהגה בעקבות המשבר הפיננסי העולמי שהוזיל את עלויות המימון של הדירות".
המפקח על הבנקים, דודו זקן, טען בתגובה: "הסיכון גדל ובגלל התחרות גם המסלולים הפכו להיות אחרים וגמישים. אנשים אומרים: לא יכולים להחזיר ב-20 שנה? אין בעיה - קחו ל-25 שנה או 30 שנה בריבית משתנה. הלוואה בריבית משתנה היא מלכודת דבש. לוקחים הלוואות בלי לקחת בחשבון מה תהיה עלות ההחזר בהמשך, וחושבים שאפשר יהיה לעבור מסלול בהמשך - אבל אז, בבוא העת, הלקוח הוא שבוי אצל הבנק ויכולת המיקוח שלו מוגבלת".
"בסופו של דבר הממשלה אחראית", אמר פישר בתום הדיון בתגובה לשאלות של חברי הכנסת. "אני רואה במה שהממשלה מנסה לעשות - ניסיון כן לטפל בבעיה הזו שהיא מאוד מסובכת. אין פיתרון קסם. צריך לעשות הרבה דברים והממשלה עושה חלק מהם. חלק מהעניין הוא לזרז את תהליכי התכנון, ולמנוע מאנשים לקחת סיכונים מיותרים - משום שאסור לנו לצאת מהמצב הנוכחי עם בועה. זה לא יקרה, כי נמשיך לעשות מה שאנחנו עושים לפי חוק בנק ישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.