כשהרים אחד מעוזריו הנאמנים של אוסמה בן לאדן את הטלפון בשנה שעברה, הוא לא ידע שהוא מוביל את כוחות המודיעין של ארצות-הברית למפתן דלתו של הבוס שלו, הטרוריסט המבוקש בעולם. השיחה הזו, לה האזינו אנשי המודיעין, הייתה נקודת המפנה בשנים של מצוד אחר בן לאדן. הייתה זו השיחה שתסגיר את מיקומו של בן לאדן ותוביל למותו.
אנשי ה-CIA שעקבו אחרי בן לאדן תמיד ידעו שנקודת החולשה של הארכי-טרוריסט היא הבלדרים שלו. הוא היה מספיק חכם כדי לא לתת לאיש מארגון אל-קאעידה להיכנס למתחם שלו, אך הוא היה חייב אנשיו שיעבירו את מסריו החוצה. אותם בלדרים הם אלו שהעבירו את מסריו לארגון ולמעשה, בידיהם הפקיד בן לאדן את חייו.
מיד עם גל המעצרים הראשון אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, החלו הנחקרים לציין אדם המכונה "אחמד אל-כווייתי", כמקורב לבן לאדן. אפילו המדורג שלישי בארגון, חאליד שייח' מוחמד, שנתפס על ידי ה-CIA, הודה שהכיר את השם, אך הכחיש כי "הכווייתי" מקושר לארגון.
אם ימצאו את הכווייתי, ימצאו את בן לאדן
ב-2004 נלכד הבכיר חסן גול בעירק. גול סיפר בחקירתו כי "הכווייתי" הוא בלדר ורכיב חשוב מאוד בארגון הטרור. בפרט, סיפר גול כי הבלדר עבד בצמוד לפראג' של-ליבי, מי שהתמנה לשלישי בארגון אחרי שנתפס חאליד שייח' מוחמד. הייתה זו פיסת מידע חשובה מאוד לכוחות הביון האמריקנים.
כשנה לאחר מכן, כשנתפס אל-ליבי, הודה בפני חוקריו כי את הודעת הקידום קיבל מבלדר, אך טען שמעולם לא שמע על "הכווייתי" ומסר שם שמעולם לא נשמע בחדר החקירות. אולם, החוקרים המנוסים הבינו שאל-ליבי המציא את השם וקיבלו זאת כאישור כי "הכווייתי" הוא החוליה המקשרת בין בן לאדן לפקודיו. אם ימצאו את "הכווייתי", ימצאו את בן לאדן.
עברו שנים עד שעבודת מודיעין מאומצת סייעה בזיהוי שמו האמיתי של הכווייתי, שייח' אבו-אחמד, יליד כוויית ממוצא פקיסטני. גם כאשר התגלה שמו האמיתי, לא הצליחו אנשי הביון לאתר אותו. בן לאדן היה נוקשה בהנחיה שלא לשאת טלפונים או מחשבים בקרבתו, ואנשי השטח לא הצליחו ללקט את המודיעין הנדרש. המידע היחיד שהתקבל מאסירים היה מקור לא מהימן שטען כי אבו-אחמד נורה למוות על ידי חיילים אמריקנים.
אובמה החליט על כניסה קרקעית
אולם, באמצע השנה שעברה, הצליחו אנשי המודיעין ליירט שיחה טלפונית בין אבו-אחמד לפעיל אחר בארגון, אחריו עקבו באופן קבוע. הייתה זו פריצת דרך שאפשרה לכוחות הביון לעקוב אחרי אבו-אחמד בעצמו. באוגוסט 2010, ענה אבו-אחמד לטלפון שלו בתוך מתחם מבוצר בפקיסטן.
עד אותה עת, הכירו האמריקנים את המבנה, אך העריכו כי בן לאדן אינו שם, משום שהאבטחה במתקן הייתה רופפת יחסית ולא היו מאבטחים שפטרלו סביב המתחם. עם זאת, הימצאותו של אבו-אחמד במקום, הייתה סממן לכך שמישהו חשוב נמצא במתחם המאובטח, בלב שכונת מגורים, המוקף בשתי גדרות ואליו אין קווי טלפון או אינטרנט. ארצות הברית החליטה שלא לשתף את המידע הרגיש עם אף אחת מבעלות בריתה. משום שלא היה זיהוי ודאי אודות השוכנים בבית, החליט הנשיא ברק אובמה בעצמו לא לתקוף מהאוויר, אלא לבצע כניסה רגלית למתחם.
ביום ראשון האחרון, פרצו הכוחות האמריקנים למתחם ולאחר מבצע שנמשך 40 דקות, הודיעו ברשת הקשר "חיסלנו את האויב". אובמה, שישב בחדר המצב בבית הלבן וראה את המבצע בשידור חי ממצלמה על קסדה של אחד הלוחמים, אמר לאנשי הצוות שסביבו בסיפוק: "תפסנו אותו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.