המספר הנוסף: על מערך הסקאוטינג של מכבי ת"א

ביום ראשון לפנות בוקר עלה אבי אבן על מטוס ונחת במדריד. בערב הוא ראה את ריאל מדריד מפסידה לפואנלברדה כחלק מהמעקב ועבודת הסקאוטינג שלו אחרי היריבה של מכבי בפיינל-פור. איך שנגמר המשחק של ריאל הוא חזר לארץ בשני לפנות בוקר, ובערב כבר מיקד את כישורי הסקאוט שלו ביקנעם/מגידו, קבוצת הבת של מכבי, כשראה אותה בעוד משחק ליגה שנייה, כמו שהוא עושה איתה כל שבוע, ואסף נתונים על שחקנים בקבוצה שלמכבי יש עניין לעקוב אחרי ההתקדמות שלהם. ככה נראה השבוע הכי לחוץ בשנה של איש הסקאוט ואחד משני עוזרי המאמן במכבי. רגע אחד הוא מכין את הקבוצה שלו לפיינל-פור, רגע אחרי הוא כבר עושה פאוזה לטובת משחק ליגה שנייה שהוא ממש לא הדבר הכי דחוף שיושב לו כרגע על הראש.

המשחק ביום ראשון השבוע היה הפעם הראשונה שאבן ראה את ריאל מדריד במגרש. הסקאוטינג שלו עליהם התמקד עד היום בקטעי DVD והרבה מאוד נתונים סטטיסטיים. ארבעה שבועות יודעים במכבי שריאל היא היריבה שלהם בחצי גמר היורוליג, אבל אבן מסביר שלנסוע קודם לא היה נכון. "בארבעה שבועות יש לקבוצה זמן לשנות דברים", הוא אומר, "לעומת זאת, היכולת לשנות דברים מיום ראשון ליום שישי, יום המשחק נגדנו, היא קטנה. זה הכי קרוב ודומה למה שיהיה נגדנו".

- ראית שם משהו שבשבילו היה שווה לנסוע?

"באתי לראות דברים נקודתיים וקיבלתי את מה שרציתי. המשחק האיר לי דברים באור יותר ברור, הוא לקח מחשבות שהיו לצוות ולי, וחידד אותן".

***

יש אמירה שמשתמשים בה תמיד בהקשר של כדורסל שאומרת שהשלם גדול או קטן מסך חלקיו, כדי לתאר עד כמה קבוצה ממצה את הפוטנציאל שלה. עבודת הסקאוטינג לא מתעניינת בשלם. היא לוקחת את החלקים ומפרקת אותם לתתי-חלקים. "בעבודת סקאוט אני יכול לקחת מיליון נתונים ולזרוק אותם למאמנים. התפקיד שלי הוא למצוא את הדברים המרכזיים ולהעביר למאמן. גם המאמן ייקח רק חלק מהנתונים, אלו שרלוונטיים במיוחד כדי לא לגרום להצפה, ויעביר אותם לשחקנים".

כשעבודת הסקאוט בשיאה, היא דומה לעבודה אפידמיולוגית או לפענוח של מקרי פשיעה. אתה אוסף את הנתונים וחוזר איתם אחורה, מנסה למצוא מכנה משותף, קשר סימביוטי שמוליך ביניהם והוביל לתוצאה הסופית. במקרה כזה, הנתונים היבשים של נקודות, אסיסטים, חטיפות וריבאונד הם לא פעם זניחים. "העבודה שלי בסופו של דבר מתרכזת בלנסות להבין למה במשחק נתון חטפנו 70 נקודות? למה כשאנחנו שומרים אישית, אנחנו מקבלים יותר נקודות בצבע? לא סתם לפטור הכל בלא שומרים טוב, אלא איפה בדיוק התקלה, כדי שנדע איך להגיב. מאיזה צד של ההתקפה פרקינס יחדור יותר טוב, מאיפה הוא קולע יותר טוב, מה אחוז ההתקפות שהוא מוליך בהן את הכדור ומביאות אותנו למקום יותר טוב. מי מהשחקנים בולט יותר בניצחונות ומי בהפסדים, מי בולט יותר במשחקי בית או חוץ. זה מה שבסופו של דבר יעשה את ההבדל בהרבה משחקים בין ניצחון להפסד".

עוד אבן מדבר, והנה מגיע גיא גודס, עוזר המאמן האחר במכבי, ומתיישב מחויך בספה ליד. גודס היה עם מכבי בפיינל-פור לפני עשרים שנה כשחקן ולפני שלוש שנים עם שרף כעוזר מאמן. שניהם מסכימים מיד שניקולה וויצ'יץ' היה השחקן עם הרצון הגדול ביותר ללמוד שיצא להם להיתקל בו. "וויצ'יץ' רק רצה לקבל עוד ועוד נתונים, הוא שחה במהלכים כמו דג. מצד שני, יש שחקנים שמסתכלים על ה-DVD והנתונים שהבאת להם, ולא יזכרו כלום מזה אחרי רגע", אומר גודס. על פרקינס מספר גודס שהוא רוצה לדעת כל דבר על מהלכי היריב. "כשהרכז של הקבוצה השנייה סימן תרגיל מספר שתיים ב-DVD, הוא ישר בא ושואל מה זה אומר".

לא במקרה הדוגמאות שאבן וגודס משתמשים בהן הן וויצ'יץ' ופרקינס, אחד שהיה ועזב, ואחר שנפצע וגמר את העונה. על ההכנות לריאל מדריד אבן לא מתכוון לדבר עניינית. בנאדם שהעבודה שלו בנויה על מעקב וריגול תעשייתי, לא יספק תחמושת אפשרית ליריבים שלו בשבוע הכי קריטי של העונה. הוא יגיד בתשובה לשאלה ש"ריאל היא קבוצה אגרסיבית ופיזית מאוד, עם סגל עמוק מאוד, שסופגת מעט גם בגלל שהיא משחקת בקצב יותר איטי ומקצרת לך בגלל זה את כמות הפוזשנים". לא משהו שלא ידעתם. גם על המשמעויות העמוקות שמגלים נתוני הסטטיסטיקה ועל ההיערכות של מכבי ביחס לנתונים האלה, הוא לא יתייחס. "דבר איתי ביום ראשון בלילה", הוא מחייך.

 הסקאוט של מכבי ת

***

כשגודס שיחק במכבי, אף אחד לא שמע על סקאוטינג. עד כדי כך שהשאלה על ההשוואה בין התקופות משחררת ממנו צחוק גדול. מה שכן היה, בחלק מהשנים ההן, הוא משה וילק, שהיה מצלם בווידיאו דגם דמה של מגרש כדורסל עם בובות דמויות שחקנים מוצמדות אליו במגנט, והשחקנים היו יושבים בחדר ההלבשה ומסתכלים בסרט וידיאו על הדגם מדמה להם תרגילים במגרש. "פתאום היתה נכנסת כפפה לפריים וקול עמוק היה עולה מהרמקולים ומדגים לפוינט גארד מה הוא עושה לפי התנועה של הכפפה", נזכר גודס. איפה מציאות ה-DVD עם האפקטים תלת ממד בעריכה של אבן, ואיפה מציאות הכפפה והדגם של וילק.

ארבעה מאמנים עבר אבן במכבי. הוא היה שם לצד בירנבוים ושרף, ועבד עם גרשון ובלאט. על בלאט הוא אומר ש"הטוטאליות שלו עוברת לקבוצה. דייויד הוא מסוג המאמנים שמאוד מאמין בסקאוט וביכולת של הסקאוט להשפיע על המשחק. במכבי עובדים השנה הרבה מאד על לימוד היריב. אתה רוצה לעצב ולשפר את הסגנון שלך, אבל במקביל להשכיל ולנצל את המגרעות של הקבוצה היריבה. דייויד מאמין ביכולת של שחקנים לקלוט ולהפנים מידע ונתונים".

המשמעות של האמונה של בלאט ביכולת הקליטה של השחקנים שלו, נשענת על בחירה מודעת בשחקנים בעלי אינטליגנציה גבוהה במיוחד. בלאט עצמו לא מתכחש לזה. אבל סביבה מקצועית כזאת, מחייבת ומאתגרת הרבה יותר את אבן. דני גוט, האיש ששימש כסקאוט במכבי בשנים הכי מוצלחות שידע המועדון (2005-1999), אומר שיכולת הקליטה של שחקן נתונים סטטיסטיים ותדרוכי DVD עומדת על 15-12 דקות, תלוי באינטליגנציה המדוברת. אבן לא רוצה להיכנס לדקות, אבל, הוא אומר, "כל היופי בעבודת הנמלים הזאת, שבסוף היום היא נותנת לך את הכמה נקודות זכות שאתה צריך כדי לנצח. לפעמים יש נטייה למאמנים ליפול לאובר-סקאוט, והחוכמה היא למצוא את האיזון בין לעבד נתונים ללא לאבד שחקנים".

***

עד המשחק עם ריאל יש לאבן הרבה עבודה. אוטוטו הוא יורד לקומת המסעדה במתקן הספורט בהדר יוסף לשיחה של הצוות המקצועי, משם הם ייסעו לאימון ערב והוא ימשיך אחר כך את היום עד השעות הקטנות של הלילה בבית מול המחשב. "יש עוד הרבה עבודה. יש תיקיות להכין על סיינה ופנאתינייקוס, אתה הרי לא יכול להשאיר הכל לרגע האחרון היה ונגיע לגמר. על ריאל כבר הכל מוכן, אבל השחקנים עוד לא שמעו על הכל. צריך להגיש להם את הדברים באופן מדורג, כי אתה לא רוצה להציף אותם. נמקד להם את הדברים החשובים והנכונים ביותר כדי שיבואו מחודדים". אחר כך הוא יחייך ויגיד שגם כשיעלה על המטוס לברצלונה, הוא ירגיש דקירה בבטן שאולי שכח משהו, אולי לא עבר על מספיק קטעים ולא התכונן עד הסוף. אותו הדבר יקרה לו גם כשמכבי תעלה לפרקט למשחק מול ריאל. "בעבודת הסקאוט אתה כל הזמן מסתכל אחורה. אתה תמיד לא מסופק עד אחרי שהמשחק נגמר וניצחת. אולי נראה עוד איזה קטע ב-DVD, אולי לא הכנסתי הכל בחומר שהכנתי לצוות המקצועי, נגיד איזה תרגיל של היריב שפספסתי ויכול להכשיל אותם. יש עלייך אחריות עצומה בתפקיד הזה".

אחר כך הוא יירד אל קומת המסעדה, ימצא שם את בלאט שוכב עם הגב על הספה בגרביים שחורות נטולות נעליים וידיים מאחורי הראש, לפטופ על הבטן ותוכנת נתונים שהכין לו אבן, את שלף אוכל סלט בשלווה גמורה, ואת גודס באותה הבעה מחויכת ונינוחה על הפנים שהיתה לו כשהשאיר את אבן בקומה העליונה כמה דקות מוקדם יותר. בלי קשר לאיך תיגמר העונה מבחינתה, יש משהו בתמונה הזאת שמצמצם לפריים אחד את השינוי שהעביר בלאט את מכבי השנה.