חיים שני: "תוספות לרופאים? רק למתמחים ולפריפריה"

לחיים שני, מנכ"ל משרד האוצר בשנה וחצי האחרונות, יש תוכנית: תאגידים גלובליים יקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח של טכנולוגיה לענף הפיננסים, התיאבון שלהם יגדל, הם ישקיעו בתחומים נוספים, והדבר יעודד עלייה ארצה של מוחות יהודיים. בנק ברקליס כבר שלח לכאן זרוע אחת שלו, ושני מצפה שיגיעו בעקבותיו שמות גדולים נוספים.

"אופטימי ומלא ענווה", כהגדרתו, הוא מציג בראיון ל"גלובס" את הבייבי שלו, תוכנית "יתרון יחסי", להגדלת התחרותיות של כלכלת ישראל מול העולם ולעידוד תעשיות עתירות ידע, ומתייחס לנושאים שעל סדר היום הציבורי.

שם אחד גדול נוסף עד סוף השנה

אחד מיעדי התוכנית של שני, שבכובעו הקודם היה מנכ"ל חברת הטכנולוגיה נייס, הוא לפתח בישראל תעשייה המייצרת טכנולוגיה לענף הפיננסים - תחילה באמצעות מרכזי מחקר ופיתוח של טכנולוגיה מתקדמת לתעשייה הפיננסית הגלובלית ולאחר מכן במסחר ושירותי תמיכה במסחר. שני רוצה לתמרץ תאגידים פיננסיים להגיע לישראל ולעודד עלייה יהודים וחזרת ישראלים העובדים בתעשייה הזאת באמצעות הטבות מס והסרת חסמי רגולציה.

אבן דרך מרכזית בתוכנית הייתה ההכרזה במארס השנה של ברקליס קפיטל, זרוע ההשקעות של ברקליס, מהבנקים הגדולים בעולם, על הקמת מרכז מחקר ופיתוח בישראל, שייקרא IDEC - Israel Development & Engineering Centre. המרכז, שצפוי להיפתח בעוד כמה חודשים בקריית עתידים בתל אביב, יעסיק כ-200 עובדים בעלי הכשרה בתחומי הטכנולוגיה והפיננסים ויתמוך בפעילות הפיננסית הבינלאומית של ברקליס.

בעקבות ברקליס, דיברו על כך שגם סיטי וגולדמן זקס מתעניינים בפתיחת מרכזים דומים. האם נראה בקרוב גופים פיננסיים זרים נוספים שפותחים בישראל מרכזי מו"פ?

"נציגים של גופים זרים מראים רצינות ונפגשו איתנו ועם אוניברסיטאות וספקים. אני מקווה שבעקבות זה יגיע לישראל שם אחד גדול עד סוף השנה ואולי אפילו שניים, ויוקמו עוד מרכזי פיתוח טכנולוגיים".

- כמה עולים התמריצים של השתתפות ממשלתית בעלויות העסקת העובדים במרכזי הפיתוח?

"אנחנו נותנים לברקליס השתתפות בשכר של עובדים מקצועיים לחמש שנים בעלות משוערת של 100 מיליון שקל".

- מה תיחשב בעיניך הצלחה בפרויקט?

"אם בתוך שנה יקום בישראל עוד מרכז מו"פ ובתוך שלוש שנים יהיו ארבעה-חמישה מרכזים שיעסיקו אלפי אנשים ישירות או בעקיפין - אראה בכך הצלחה. הצלחה גדולה תהיה מבחינתי אם נראה ניצני פעילות שאינה רק טכנולוגית, למשל שירותי תמיכה במסחר או מסחר".

- למה אתה מתכוון?

"חברות גלובליות שיגיעו לישראל ייצרו כאן תשתית אופרטיבית והיא תיתן להם תיאבון לבחון עוד דברים. למשל, מסחר מבוסס אלגוריתמים. כבר היום יש ניצנים רנדומליים על בסיס אישי. השאלה היא איך משדרגים את זה. אם גוף פועל בישראל לפיתוח של טכנולוגיית מסחר, אולי הוא יעשה פה גם מסחר כי יש קשר קרוב בין שני התחומים".

- הגדרתם יעד נוסף - עידוד עלייה.

"כן, ולא רק עלייה. לא מעט יהודים עוסקים במקצועות פיננסיים במרכזים עולמיים כמו לונדון וניו יורק. פיתוח תעשייה פיננסית כאן יאפשר להם לחזור בתנאים דה-לוקס. יהודי מניו יורק שתהיה לו כאן חלופה תעסוקתית יוכל לבוא ארצה, אבל אני רוצה לתת פתרון גם לאוכלוסיות נוספות. למשל, בוגר אוניברסיטת תל אביב לא יצטרך לעזוב לחו"ל או מפוטר היי-טק בישראל מתחומים משיקים יוכל לעבור לפיננסים".

- מדוע שגוף זר יפתח מרכז פיתוח בישראל, הרי שכר העובדים כאן גבוה יחסית למדינות מתפתחות?

"ניקח למשל את ברקליס, שמחזיקה בתחום הטכנולוגיה עשרות אלפי אנשים באוקראינה והודו אבל גם מרכזי פיתוח בלונדון. כך גם שאר הגופים הפיננסיים שיש להם מרכזים בלונדון ובניו יורק, מקומות שבהם השכר גבוה יותר. בישראל יש הון אנושי ויוכלו לקום כאן מרכזים שיביאו לחדשנות, ולכן השכר פחות חשוב. מעבר לכך, מה שעושים בהודו אפשר לעשות גם בנצרת ובמודיעין עילית. כך נוכל להתרחב לפריפריה מבחינה גיאוגרפית וחברתית ולהכניס למעגל התעסוקה ערבים וחרדים".

- אתה רואה את ישראל כמרכז עולמי של קרנות גידור, כמו זה שייחלה לו ועדת אריאב?

"קרנות גידור הן גופים קטנים יחסית, וישראל לא תתחרה בלונדון או בסינגפור. כרגע נתמקד במרכזי מו"פ של בנקים גדולים, אבל כדי להביא פעילויות נוספות לישראל, כמו מסחר, בק אופיס ואנליזה, אנחנו מקימים צוות משולב שיכלול נציגים מרשות המסים, משרד ראש הממשלה ובנק ישראל. המטרה היא לא לתת סובסידיה כספית, אלא למפות אילו חסמי רגולציה צריך להוריד ואיזה מאמץ שיווקי צריך לעשות".

המבחן המרכזי - הרופאים

שני משתתף השבוע בכנס מילקן, מהכנסים הבינלאומיים הגדולים והחשובים. משתתפים בו 6,000 איש - ממנהלי השקעות של הגופים המוסדיים הגדולים בעולם כמו קלפרס וקרנות ההשקעה של מדינות המפרץ ועד מנהלים של חברות ענק כמו ג'ף אימלט, מנכ"ל ג'נרל אלקטריק. שני לוקח חלק בשני מושבים בכנס. במושב שהתקיים אתמול (ג') ועסק במחקר ופיתוח בתעשייה הפיננסית, ישב לצד אבי ג'וזף כהן מגולדמן זקס וזוכה פרס נובל פרופ' מירון שולס, ממציא נוסחת בלאק ושולס לחישוב שוויין של אופציות.

לדברי שני, התובנה העיקרית מהכנס עד כה היא שחל שינוי בפרדיגמה. "חשיבותן של מדינות כמו ברזיל, סין והודו עלתה. הן הפכו מהזדמנות השקעה למערב למדינות דומיננטיות בכלכלה העולמית. אנחנו בעיצומו של תהליך בלתי הפיך של העברת עושר מהמערב למזרח. במקביל, יש חששות רבים בעולם המערבי: המשך הצמיחה, יכולת ארה"ב לצמצם את הגירעון, חשש מהבנקים במדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד) שחשופים לאג"ח של מדינותיהם. עולה השאלה עד כמה ניתן יהיה למשוך את המצב הנוכחי של מדינות אלה ואם 'תספורת' היא בלתי נמנעת".

הערב (ד') ישתתף שני במושב נוסף, Sustaining Innovation in Israel, בהנחיית דן סנור (מחבר הספר Start Up Nation), שיעסוק בשאלה מה ישראל צריכה לעשות כדי להישאר תחרותית ורלוונטית בעולם הגלובלי. ישתתפו בו גם רונלד כהן, לשעבר מאייפקס, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, והמשנה למנכ"ל בנק הפועלים ענת לוין.

"אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות", אומר שני. "עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לצד מנועי צמיחה פנימיים. למשל, רפורמה בנציבות שירות המדינה שבאמצעותה נוכל לקבל יותר פרודוקטיביות, בתוספת הפרטות ושינויים מבניים, שאינם עומדים בפני עצמם, אבל כמכלול הם ישפיעו במאקרו".

- התוכניות שלכם נהדרות, אבל האם הן ייצאו לפועל? בינתיים אפילו לא מצליחים למנות נציב שירות מדינה חדש.

"אני אופטימי ומלא ענווה. אלה יעדים ותוכניות. חלק מהדברים יקרו, חלק מהדברים לא".

- לפני שעושים רפורמה גדולה בשירות המדינה, בוא נדבר על יעדים קלים יותר, כמו דיפרנציאציה בתוספות שכר, שלא הצלחתם להשיג. לפני ההסכם הקיבוצי האחרון הגדרת את זה כיעד, אבל בסוף, כידוע, האוצר התקפל בלחץ ההסתדרות.

"הדיפרנציאציה לא הצליחה לעבור בהסכם הקיבוצי הגדול, אבל הצלחנו אצל העובדים הסוציאלים, ואני מקווה שנצליח אצל הרופאים".

- רבעון אחד בלבד אחרי אישור התקציב הדו-שנתי, הוא נפרץ. הפרקליטים והעובדים הסוציאלים דרשו וקיבלו תוספות שכר של עשרות אחוזים מעבר להסכם הקיבוצי, והנה עכשיו מגיעים הרופאים.

"היה הסכם הוגן עם ההסתדרות, זה הכי משמעותי. לעובדים הסוציאלים רצינו לתת יותר, אבל הם רצו המון יותר. המבחן המרכזי יהיה עם הרופאים, כי להסכם איתם יש אימפקט מאקרו. אנחנו יודעים שצריך לתת תוספות למתמחים ולפריפריה. מעבר לזה המדינה לא תוכל להרשות לעצמה".

- קבוצות עובדים מרגישות כעת שאפשר להשיג מהאוצר יותר. מה יקרה אם אחרי הרופאים יגיעו מגזרים נוספים?

"אנחנו מודעים לאתגר, יודעים וזוכרים מה קרה עם פריצת הסכמי השכר באמצע שנות ה-90. אנחנו לא שם, ונעשה מאמץ לא להיות שם".

- יש תחושה שהאוצר חלש, שאין יותר רפורמות גדולות, שחוק ההסדרים נשחק. יש התערבויות חיצוניות במו"מ על הסכמי השכר, ראש הממשלה התערב, בג"ץ התערב. אתה מסכים עם הטענה?

"גם בעבר היו סכסוכי עבודה שראש הממשלה התערב בהם. אני שומע שני קולות - שהאוצר חזק מדי ושהאוצר חלש מדי. צריך את המינון הנכון".

"זה המזה"ת, תמיד יש אירועים"

שני, העומד גם בראש הוועדה לעידוד התחרות, הקרויה גם ועדת הריכוזיות, נזהר בלשונו כשהוא מתייחס לנושא. לשאלה אם הוועדה תמליץ על הפרדת תאגידים ריאליים מפיננסיים, הוא עונה: "מנדט הוועדה ידוע. פרסמנו קול קורא להתייחסויות ואנו שומעים אותן. מעבר לכך לא אתייחס, כי הנושא רגיש".

- מתי יוגשו ההמלצות?

"אני רוצה שהרגולטורים החדשים, יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על ההגבלים והמפקח על הבנקים ישתלבו בעבודת הוועדה. לכן ביקשנו להאריך את המנדט עד סוף יוני".

- ועדה נוספת שאתה עומד בראשה היא הוועדה לפישוט הטבות המס לעידוד החיסכון הפנסיוני. היום חלק ניכר מהחוסכים לפנסיה אינם מקבלים הטבות כי הם מתחת לסף המס. איך אדם כזה יקבל הטבה?

"ראשית הנתונים. היקף הטבות המס הפנסיוניות, ללא קרנות השתלמות, הוא 8 מיליארד שקל. כמחציתן זיכוי. מי שלא משלם מס לא נהנה, כי אם אתה לא משלם מס אין ממה לזכות אותך. הוועדה בוחנת את חלוקת ההטבות בין העשירונים. יש שאלה אם הגיוני שרק מי שנהנה מזיכוי מס יקבל הטבה, הרי אנחנו מחייבים את האדם לחסוך אבל לא נותנים לו הטבות. אנחנו בוחנים גם את פישוט מודל ההטבות - זה מודל מסובך שאנשים לא מבינים אותו. נרצה לאפשר לקבל הטבות מס לחיסכון פנסיוני שיחושבו על פני תקופה ולא לפי שנה קלנדרית".

- ואם תצטרכו לתת את ההטבה לחוסכים לפנסיה הנמצאים מתחת לסף המס, באמצעות מענק, תהיה תוספת תקציב?

"יש פה פוטנציאל לעיוות המחייב בדיקה. המנדט שלנו הוא להישאר ניטרלים. נבחן איך להתמודד עם הבעיה בהנחה של קופה סגורה ובלי לשנות את תקציב המדינה".

- תעמדו בלוח הזמנים ותגישו את ההמלצות בסוף יולי?

"עדיין אין לנו מסקנות ואנחנו מקיימים שימועים. אני מקווה שזה ייגמר עד סוף יולי, אבל הרבה יותר חשוב שנעשה עבודה יסודית".

- לאור האירועים בעולם הערבי, המצב הגיאופוליטי של ישראל מחמיר. בתסריט פסימי, עלולות להיווצר חזיתות עוינות שהיום אינן פעילות, כמו סוריה או ירדן, אולי מצרים. איך האוצר נערך לכך מבחינה תקציבית?

"אין לי שום ידיעה או הערכה איך יתפתחו התהליכים בעולם הערבי ולא אסתכן בנבואות. יכול להיות שיהיו השלכות על תקציב הביטחון, השאלה היא מה יהיה היקף ההסטה התקציבית. אבל זה המזרח התיכון, תמיד יש פה אירועים. הפרמטרים הבסיסיים של ישראל חזקים. ישראל הוכיחה במשך עשרות שנים שהמשק מספיק גמיש לספוג אירועים נקודתיים ולצאת מהם ב-NO TIME. אנחנו מקפידים לשמור על המסגרת הפיסקלית כדי שאם יהיה אירוע, תהיה לנו גמישות יחסית להגיב מהר. יעדי הגירעון מאפשרים לנו להגיב להלם חיצוני. גם רזרבות המט"ח גבוהות, אפשר לבקר אותן, אבל רזרבות גבוהות נותנות לנו גמישות".