"אנו מגנים את ההתנקשות בלוחם ערבי קדוש", אמר מנהיג החמאס מיד לאחר שנודע על הריגתו של אוסמה בן לאדן. ואני חשבתי: יכול להיות שהאיש הזה עובד בעצם בשבילנו? כיוון שכבר הרבה זמן לא קיבלנו מתנה הסברתית מעולה כל כך. מכל מקום, בנימין נתניהו לא איחר לקפוץ על המציאה, וארה"ב ומדינות נוספות רבות מגנות את האמירה של אסמעיל הנייה.
"הדרך שבה זה נעשה"
אבל בואו לא נשלה את עצמנו. הנייה לא לבד. רבים בעולם המוסלמי, גם בקרב ארגון הפת"ח, חושבים כמותו. שמעתי היום ברדיו כמה מרואיינים ממגזרים מוסלמיים שונים. יש כאלה שגם במלקחיים לא תוציא מהם גינוי למעשי בן לאדן או שבח לאמריקנים על החיסול. אחרים, המתונים יותר, אכן מגנים. איך ניתן לאתר את אלה שאינם שלמים עם החיסול? כאשר הם מתחילים להתעסק ב"דרך שבה זה נעשה". הדרך שבה הרגו אותו, ובמיוחד הדרך שבה קברו אותו. טוב שהאיש כבר מת, הם אומרים, אבל לא בסדר שפגעו בכבוד גופתו - ובכך גם בכבוד האסלאם.
התייחסות זו מלמדת שבעיני רוב המוסלמים היה בן לאדן אדם שנלחם למען האסלאם. היותר מתונים חושבים שהוא עשה זאת בדרכים לא ראויות, אבל כוונותיו היו "טובות", כלומר, הגנה על כבוד האסלאם והאדרתו. כמעט כל ערבי ששוחחתי איתו הצמיד את המילה "אבל" לפרשת החיסול, גם כאשר בירך עליה. כלומר, במקרה הטוב יש לערבים רבים תחושות מעורבות, במקרה הרע יש המרגישים ששוב, במקום לחסל את היהודים הכובשים והרצחניים, הוציאו להורג לוחם אסלאם.
גיבור רגשי הנחיתות
בעיני הערבי הממוצע, החיסול נתפס כמכה קשה לאל-קאעידה, אבל גם לאסלאם, לערבים, למוסלמים. אחרי הכול, היה בן לאדן "משלהם". אחרי הכול, הוא לא "לחם" למען עצמו, אלא למען "הדת הקדושה". אחרי הכול, הוא נלחם, וזה אלמנט חשוב, נגד גורם השנוא על ערבים רבים, רובם ככולם: האימפריאליזם האמריקני (והציוני).
עשרות שנים מגלים ערבים רגשי נחיתות קשים כלפי המערב בכלל וארה"ב (וישראל) בפרט. כל תופעה שלילית אצלם היא באשמת האמריקנים (והישראלים). לכן, מי שנחשב גיבור אינו מי שמאמץ את ערכי התרבות המערביים, אלא מי שנלחם בהם, ולא כל כך חשוב באילו אמצעים. ומי מסמל את המאבק באמריקנים השנואים יותר מהאיש שהפיל את מגדלי התאומים והביא להרג של מאות אמריקנים? הנה, גם האיש הזה נפל, וזה נתפס כעלבון, כהוכחה משפילה לכך שאנחנו, המוסלמים, "לא כוחות", ששוב הכופרים מכים בנו ויכולים לנו.
הנייה ביטא בדבריו את דעתו, אבל גם את דעת רבים מבני עמו וארגונו. המאבק של האסלאם נגד "הכופרים", כלומר נגד כל מי שאינו ערבי או מוסלמי, לא הסתיים עם מותו של בן לאדן. הקול של הנייה, ככל שהוא מקומם וצורם, הוא הקול האותנטי של העם הערבי, וראוי שנהיה מודעים לכך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
