1. נזכרנו שפגענו בחלשים, אז נתקן על חשבון החזקים. בוועדה לבחינת הטבות המס בראשות מנכ"ל האוצר חיים שני בוחנים תוכנית חדשה, שבמסגרתה ייתכן כי ישונה מודל הטבות המס כך שהממשלה תעניק ישירות לציבור הטבת מס כספית לטובת החיסכון הפנסיוני.
באוצר מציגים זאת כעזרה לעובדים החלשים. ואכן, באופן האמור עוזרים לעובדים בעלי השכר הנמוך, אבל זה יבוא לא רק על חשבון "שכירים עשירים", אלא גם על חשבון שכירים שמרוויחים משכורות בינוניות ומעלה, כלומר במטרה לתקן תופעת לוואי שלילית שכנראה חמקה מעיני אנשי האוצר (או שהתעלמו ממנה) כשהובילו את הסכם הפנסיה חובה | לכל עובד.
על מה מדובר? הסכם הפנסיה חובה רלוונטי בעיקר מבחינת העובדים החלשים, שלא זכו עד אליו להסכם פנסיוני מיטיב מהמעביד, ושחלק ניכר מהם בכלל היה (ועודנו) ציבור שמשתכר מעט כך שהחיסכון לא בראש מעייניו ומשני ביחס לצריכה.
ואולם, מדובר בצעד שהרע עם העובדים החלשים הרבים שמשתכרים מעט ולא משלמים מסים, שמבחינתם אין מוטיבציה מיוחדת להקטין את שכרם, הנמוך ממילא, כדי לחסוך לפנסיה. ובל נשכח - מה שמבדיל את החיסכון הפנסיוני מחיסכון רגיל הוא עניין הטבות המס שמספק האוצר, שהופכות את החיסכון הזה לכדאי. ואולם, עובדים רבים, שכעת מחויבים לחסוך לפנסיה, לא נהנים מהטבות המס, כי הם פשוט לא משלמים מס. מבחינתם הפנסיה חובה היא למעשה פגיעה ישירה בהכנסה הפנויה, ובהחלט לא הטבה. כעת הבינו זאת באוצר (סוף סוף, או שלפחות רק עכשיו החליטו להתייחס לכך).
אבל באוצר רוצים כרגיל, ובצדק, לשמור על העיקרון של המסגרת התקציבית. אם מחליטים לתת הטבות לאוכלוסייה שעד כה לא קיבלה הטבות, זה אומר שיש גידול בהוצאה (במקרה זה מדובר בשינוי מהקטנת ההכנסות להגדלת הוצאות) ומישהו צריך לשלם את מחיר המהלך הזה, ולכן ההטבות עבורו יקטנו. זה אומר שבאוצר שוקלים הקטנת הטבת המס לחלק מרכזי מהאוכלוסייה, כצעד משלים לביטול הפגיעה בעובדים שלא מגיעים לרף המס.
ואולם, נראה שמדובר בצעד קשה ליישום - לא נראה לנו שההסכמה הציבורית וההסכמה של העובדים המאוגדים שייפגעו יושגו בקלות, אם בכלל. נוסף לכך, התוצאה הנוכחית לגבי השלכות הפנסיה חובה מציפה שינוי פוטנציאלי אחר שעשוי לנבוע מאותו צעד "חברתי": יום יבוא וכל השכירים יחסכו לפנסיה באופן מלא, או אז תוכל המדינה לקבוע רף הכנסה מסוים לתקופת הגמלאות, שמעבר לו גמלת הזקנה של ביטוח לאומי כבר לא תינתן. אם זה יקרה יהיה מדובר במהלך חברתי על פניו, אבל בפועל זה יהפוך את התשלומים של חלק מהאוכלוסייה לטובת הביטוח הלאומי למס נוסף.
2. האוצר יפגע בפוטנציאל הרוכשים? באוצר בוחנים גם את האפשרות לשנות את הכללים לגבי מי רשאי להחזיק באמצעי שליטה בגופים מוסדיים. מדובר בבחינה שמתבצעת באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שטרם הגיעה לשלבים מתקדמים של קבלת החלטות, ונוגעת בין היתר בשאלה האם לאסור על קרנות השקעה להחזיק באמצעי שליטה בגופים המנהלים כספי ציבור.
מוקדם להעריך מה יחליט האוצר, אבל בכל אופן לצעד שכזה - היה ויתבצע, ואפילו אם רק ימשיך להיות אופציה לשינוי עתידי - יש השפעה ממשית על כמה גופים. הראשון הוא כלל ביטוח, שבעלת השליטה בו - אי.די.בי - נמצאת בין היתר במגעים למכירתו לקרן פרייבט אקוויטי זרה - פרמירה; השני הוא פסגות, שנמצא בבעלות קרן הפרייבט אקוויטי אייפקס (עם החזקת מיעוט של קרן הפרייבט אקוויטי מרקסטון).
לכאורה מדובר בסוגיה לא רלוונטית עבור שני הגופים, ובמיוחד עבור אייפקס; הרי אם הם מחזיקים בשליטה, אין להם מה לחשוש. אבל, בפועל ראינו שגופים פיננסיים מובילים מהעולם, ובעלי הון בולטים מישראל, אינם מחפשים בנרות (בלשון המעטה) לרכוש בעלות על גופי פיננסים בישראל. מכאן - שאיסור שכזה (אם יהיה) יוריד ממפת הרוכשים הפוטנציאליים בעתיד (וכל קרן משקיעה לכמה שנים, במטרה להשיג תשואה מהירה יחסית) חלק משמעותי מהרוכשים, ועוד את החלק שהיה המוקד למרבית העניין בשוק המקומי בשנים האחרונות - קרנות השקעה. איסור שכזה פשוט עשוי להקשות מאוד על האקזיט אי שם בעתיד הנראה לעין.
3. סמי-רה בחברת הראל. כבר שנים שהראל מאיימת על מעמדה של כלל ביטוח כחברת הביטוח הכללי הגדולה והמובילה בישראל (ובמידה מסוימת היא אף מימשה את האיום). כעת, המעבר מכלל להראל של סמי בסט, מאושיות ענף הביטוח בדגש על הביטוח הכללי, מהווה חיזוק משמעותי להראל ואיום גדול על הפעילות הגדולה והחשובה של כלל בביטוח הכללי, בעיקר בביטוחים העסקיים. מהלך זה עשוי להביא למלחמת מחירים בין שני הגופים על הלקוחות הגדולים הטובים, כדי לשמור עליהם בבית (כלל) או להעביר אותם (הראל).
בסט, בנה לעצמו מוניטין חזק לאורך השנים כאיש אלמנטר - בעיקר בביטוח עסקים וחברות שרוכשות את הביטוחים הגדולים, והן בקרב מבטחי המשנה.
בנובמבר 2009 הופתע הענף כשלאחר 14 שנים כמנהל החטיבה לביטוח כללי הגדולה בשוק הוזז בסט הצידה בכלל. כעת הוא עובר להראל - המתחרה הגדולה של כלל בתחומי הביטוח הכללי, עם כל הידע וההיכרויות שצבר לאורך השנים. לא משנה מה הטייטל הרשמי של בסט בהראל, נראה שכעת נכונה לאיציק קליין, מנהל חטיבת האלמנטרי בכלל ביטוח, עבודת שימור לקוחות קשה ואגרסיבית יותר משהייתה עד כה, ואנו מעריכים שבכלל כלל לא מתכוונים לוותר בקלות על עסקים.
מבחינת הראל מדובר בחיזוק הזרוע האלמנטרית, כשבסט - דמות דומיננטית - נחשב גם כבעל יכולות והיכרות באלמנטר העסקי ובביטוחי משנה. הוא אחראי בהראל על הפעילות בחו"ל - ביוון ובטורקיה, ואמור להסתייע בניסיונו לקידומן.
בהקשר זה נזכיר כי בסט הוא זה שהביא את כלל לרכוש את ברודגייט וניהל את החברה, כאשר להראל נציגויות ביוון ובטורקיה (וגם נוכחות קטנטנה כבר כיום בשוק לויד'ס) והיא תשמח להרחיב אותן, והוא יוכל לסייע בקידום פעילות הביטוח בחו"ל של הקבוצה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.