המפה אינה השטח

בטור האחרון כתבנו על הכוונה שלנו לחפש מגמות עולמיות עתידיות, ובהתאם להשקיע בחברות שאמורות להרוויח מכך. כמובן שסרגי וסצ'ונוק, האנליסט הבכיר של אופנהיימר ישראל וחבר הדירקטוריון שלנו, הרים את הכפפה. סרגי בחר לעדכן אותנו על תחום התשלומים הסלולריים, וכך הוא כותב:

"התחום מקבל הרבה תשומת לב באחרונה בעקבות אימוץ טכנולוגיית NFC - Near Field Communication ליישום ארנק סלולרי. התחזית היא שעד 2014 יעברו באמצעים סלולריים תשלומים בסך 245 מיליארד דולר, בהשוואה ל-32 מיליארד היום. הטכנולוגיה אינה חדשה. היא משמשת ל-RFID לטווח קצר, ויתרונותיה הם עלויות נמוכות, שימוש מופחת באנרגיה ואבטחה מוגברת".

להלן כמה רעיונות לרכיבה על גל התשלומים הסלולריים:

BRCM - כספקית צ'יפים של NFC, ברודקום עשויה ליהנות מהגל, ובאופנהיימר נותנים לה מחיר יעד של 55 דולר.

DOX - אמדוקס רכשה את MX Telecom, חברה מובילה בתחום התשלומים הסלולריים, ורכישה זו תאיץ את חדירתה לשוקי מפתח.

ויזה ומאסטרקרד - השימוש בכרטיס אשראי למימון חשבונות התשלום הסלולריים יהיה חיובי לחברות כרטיסי האשראי. ניצלנו את ההזדמנות להחזיר את מאסטרקארד (MA) לקניון, גם משום שרצינו להגדיל בסקטור הפיננסים, גם משום שהגרף שלה נראה מעניין וגם משום שעכשיו יש בכך נימה של חדשנות.

SBUX - "מניית הקניון", סטארבקס, מאפשרת תשלום באמצעות טלפון סלולרי, ומאז הושקה האפשרות הזו בינואר יותר מ-3 מיליון איש שילמו באמצעות הנייד. רשת התשלומים הסלולריים מכסה 6,800 מסניפי החברה, והדבר מחזק את המותג ומעלה את נאמנות הצרכנים אליו. אין צורך בטכנולוגיה חדשה, רק אפליקציה וכרטיס סטארבקס, שבשביל לטעון אותו צריך כרטיס אשראי.

את BRCM הוספנו לתיק וחטפנו את מכת הירידה שאחרי הדוח. נכון למועד כתיבת הטור, החלטנו להשאיר את המניה למרות סיבוב הפרסה הטכני, וזאת בשל החזון הכלכלי. הסבלנות שלנו לא תהיה רבה, כי חזון לחוד ורווח לחוד, אבל נשתדל יותר כאן. לצערנו, נכון למועד כתיבת טור זה, יש עוד שתי מניות שהיכו אותנו מכת פסח של דוחות כספיים - AKAM וטבע "שלנו" (TEVA). סביר להניח שאת טבע נמכור. אופנהיימר עדיין ממליצים עליה במחיר יעד של 65 דולר, אבל במקרה הזה נלך עם הגרף. ל-AKAM שנרכשה גם היא על פי פוטנציאל כלכלי, ניתן את מידת החסד.

מה יהיה עם השוק?

כל מי שמשקיע בשוק, במודל דומה לשלנו או באחרים, בוודאי חש את הקושי הרב לייצר תשואה עודפת. מהצד החיובי ניתן להיות מרוצים: תיק הקניון עלה יותר מה-S&P500, ופחות או יותר עומד ברף היעדים שהגדרנו לו. אבל, הפער מול המדד אינו מספק אותנו, ובוודאי שלא מעביר אותנו לאזור הרוגע שבו אנו כבר יודעים ש"ניצחנו" את השנה. ואולם, לא ניתן לבלוז לשתק אותנו, בייחוד אחרי שכבר עברנו תקופות כאלו, ואנו יודעים שההתמדה בתהליך העבודה שמטרתו לשמור על תיק מיטבי מההיבט הטכני, גרמה לכך שכשהשוק יצא מהדשדוש התיק רץ. דווקא בימים כאלו הפעילות מרובה, ומטרתה לשמור על התיק ערני.

CKSW מעניינת

אופנהיימר התחילו לסקר את CKSW - קליקסופטוור הישראלית - והיא בהחלט נמצאת ברשימת המניות המועמדות להיכנס לתיק. באופנהיימר היא זוכה להמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 11 דולר, כשלדעת האנליסטים החברה צפויה לצמוח בקצב דו ספרתי, לאור שיתופי הפעולה האסטרטגיים וחדירה לתחומים חדשים (שווקים ומוצרים). לפיכך, היא מהווה להגדרתם יעד רכישה אטרקטיבי.

שינוי מפה ומציאות

'המפה אינה השטח' הוא משפט מפתח בעבודתו של כל מאמן אישי בשיטת NLP. הוא מתייחס לעובדה שהמוח האנושי קולט מידע ומייצג אותו באופן אינדיווידואלי, בהתאם לשימוש באמצעי הקליטה (חושים) ותהליכי הקליטה. המשמעות היא שתפיסת המציאות היא אישית ובוודאי לא מוחלטת. שינוי מפה יגרום לשינוי מציאות.

כלכלנים ומשקיעים פתחו תהליכי מיפוי ותיאור מציאות כלכלית המבוססים על "חושים", כמו תוצר לאומי מקומי או תוצר לאומי גולמי, ועל פי המיפוי הם מקבלים החלטות להמשך. התוצאות בשטח מראות שהמפות לא משהו. אז אולי חלק משינוי המציאות הכלכלית יוכל להתבצע על ידי שינוי הליכי המיפוי והמפות הקיימות? אולי תיקון מפות יוביל לתיקון כלכלי?

העתידנית והכלכלנית האלטרנטיבית Hazel Henderson היא בין אלו שחושבים שהמדדים הללו הם מוגבלי ראייה. מבקריהם קוראים לאימוץ שיטת מדידה חדשה המתייחסת לאיכות המחיה הכללית במדינה, תוך התייחסות גם לנתונים סביבתיים, בריאות הציבור, רווחה סוציאלית, תשתיות ושאר גורמים של איכות חיים. האלטרנטיבה היחידה והלא מספקת למדידה כזו היא מדד האומות המאוחדות להתפתחות אנושית. הנדרסון, נשיאת חברת Ethical Markets Media, טוענת שהסיבה לקיבעון ולהתנגדות לשינוי המדדים היא החשש שהם יראו כי המצב עוד פחות טוב מכפי שהוא נתפס, גם ביחס למדינות וגם ביחס לחברות. היא ורבים בעולם חושבים שיש לשקלל את הפקטורים החברתיים-סביבתיים בין היתר במדידת ההתפתחות הלאומית, ולא להסתמך רק על מדידה כלכלית. החדשות הטובות הן שלא חייבים להסתמך יותר על נתונים רשמיים ואפשר לחשב את המדדים הללו באופן עצמאי, או למצוא מידע רלוונטי באינטרנט.

לנו אין ספק שכחלק מהחיפוש אחרי מודלים חדשניים להשקעות, צריך לחפש מודלים חדשניים להבנת המציאות הכלכלית. את זה אנחנו עושים ברמת המיקרו, שרלוונטית לבחירת מניות וברמת הסקטורים. אבל, אנחנו מתמקדים כאן בשינוי מציאות של תוצאות השקעה, וכשמדינות יתחילו להימדד אחרת, השטח ייראה אחרת. כאן נסתפק בהבנה שפרמטרים סביבתיים-אקולוגיים-סוציולוגיים הם מרכיב חשוב בהערכת פוטנציאל של חברות המחר, בנוסף לרשימת ה"דרישות" שלנו מהחברות (הנהלה, יצירתיות, חזון, סיפור טוב, פוטנציאל, ערך מוסף ועוד). נקווה שהמסננת לא תהיה צפופה מדי.