לאומי: צעדי ב"י נועדו לא רק לתמוך בדולר אלא גם לייצוב

כלכלני בנק לאומי פרסמו הבוקר (ה') את סקירת המאקרו השבועית. בנוגע להשפעת הצעדים שנקט בנק ישראל על שוק המט"ח מציינים בלאומי כי לאחר המגבלות שהטיל בנק ישראל על תושבי חוץ (חובת נזילות על כנגד עסקאות של תושבי חוץ בנגזרי מט"ח) ירד בפברואר היקף רכישות המק"ם על ידי זרים, ונתונים ראשוניים למארס מורים על צמצום החזקותיהם.

יחד עם זאת בנק ישראל מציין כי "עם זאת סביר שחלק מההשפעה נובע מהערכה מחודשת של המצב על ידי המשקיעים הזרים, מחששם מהעלאת שיעור חובת הנזילות בעתיד ומלחצים לפיחות השקל, גם אם זמני, עקב חוסר היציבות הגיאו-פוליטית והתדרדרות מסוימת במצב הביטחוני - שכן בפער ריביות ובשיעור חובת הנזילות הנוכחיים החיסכון במק"ם עדיין אטרקטיבי, יחסית לחלופות במשקים המפותחים. כמו כן יש לציין שחובת הנזילות מוטלת על התאגידים הבנקאיים בלבד - לא על הגופים המוסדיים; לכן לא מן הנמנע שמשקיעים זרים יטו לעבור לבצע את פעולותיהם באמצעות הגופים המוסדיים במטרה לצמצם את שחיקת התשואה בגין חובת הנזילות".

במילים אחרות, נראה כי בבנק המרכזי ישנם ספקות בשאר למידת האפקטיביות של מהלך זה בהשפעתו על שער החליפין. יתר על כן, הצעדים השונים שנקט בנק ישראל, נועדו לא רק לתמוך בשער החליפין של השקל - אלא יש להם גם מטרה יציבותית: "שכן הם צפויים להקטין את התנודתיות של תנועות ההון קצר הטווח אל המשק", מציינים בלאומי.

עוד בימים האחרונים: בנק ישראל הודיע על עדכון תחזית הצמיחה שלו לשנת 2011 כלפי מעלה ל-4.5%. עדכון זה נעשה בעיקר בשל התרחבות מהירה של הביקושים המקומיים. ומה עם היצוא? זה צפוי להתרחב בשיעור מתון יותר גם בהשוואה להתפתחות הסחר העולמי. מדוע? בנק ישראל מסביר זאת: "מתינותה של ההתרחבות היא, בין היתר, תוצאה של הייסוף הריאלי, הפוגע ברווחיות היצוא, ועל כן בהיצעו. כן יש לזכור כי היצוא הישראלי נפגע במהלך המשבר העולמי פחות מאשר הסחר העולמי - בין היתר, משום שהמוצרים אשר נפגעו ביותר במשבר אינם בהתמחות ישראלית (למשל מכוניות ומוצרים בני-קיימא אחרים). אפשר לצפות כי במהלך התאוששות העולם מהמשבר, הסחר במוצרים אלה יתרחב מהר יותר מאשר הסחר במוצרים שלא נפגעו. לפיכך ייתכן שקצב התרחבותו של היצוא הישראלי בשנות היציאה מהמשבר יהיה נמוך מזה של הסחר העולמי".

בלאומי מציינים כי ייתכן ויעדכו בקרוב את תחזית הצמיחה שלהם, שמתבססת אף היא (זה מכבר) על הערכה בדבר משקל גדל בתרומה לצמיחה של הביקושים המקומיים על חשבון היצוא.