כיצד נקבע מחיר הדלק - ומדוע הבנזין בשיא למרות שהנפט לא?

רוב הישראלים לא שמעו מעולם על Lavera, אבל רובם צריכים להיות מוטרדים ממנה. מדוע לא שמעו? כי אחרי הכל, מה כבר אפשר למצוא בעיר תעשייתית קטנה שנמצאת לא הרחק ממרסיי שבדרום צרפת. ספק רב אם התיירים שחולפים על פני העיר, בדרך לריביירה או ממנה, יטרחו בכלל לעצור בה.

אבל, כל ישראלי שמחזיק ברשותו כלי רכב צריך להיות מוטרד מהנעשה ב-Lavera, שבה ממוקמת אחת משתי הזירות המרכזיות באירופה למסחר בנפט. בכל פעם שבה אתם יוצאים מתחנת הדלק ומופתעים - ככל הנראה לרעה - מהמחיר, חשוב שתזכרו איפה הכל התחיל.

הטריידרים שממוקמים ב-Lavera רוכשים נפט מסוגים שונים, שמופק במדינות באזור הים התיכון ומוכרים אותו לבתי הזיקוק, לרבות בתי הזיקוק של ישראל בחיפה ובאשדוד. מינהל הדלקים במשרד התשתיות בודק בסוף כל חודש את המחיר הממוצע שנקבע בדרום צרפת וקובע לפיו את מחיר הבנזין שישלם בסופו של יום הצרכן הישראלי.

ב-Lavera מתרחש מפגש פיזי בין קונים למוכרים של נפט, אבל זה רק אספקט אחד שמשפיע על מחירו של הזהב השחור. חלק בלתי מבוטל מהמסחר בנפט הוא ספקולטיבי לחלוטין. אתה לא קונה נפט בגלל שאתה זקוק לו, אלא בגלל שאתה מעריך שתוכל למכור אותו ביוקר. במסחר הזה משתתפים גופי השקעות גדולים מכל העולם, בתי זיקוק וחברות התעופה שמנסות לגדר את הסיכון ולהתגונן מפני שינוי במחיר הנפט.

ההערכות הן שכחצי מהמסחר העולמי בנפט איננו נובע מצורך אמיתי, אלא מרצון לגרוף רווח. ב-1991 פתחה בורסת הסחורות בארה"ב את המסחר בנפט לכלל המשקיעים והמסחר הספקולטיבי - באמצעות אופציות וחוזים עתידיים - נמצא מאז במגמת גידול מתמדת. הציבור הרחב משקיע בתעודות סל שמחירן נגזר ממחיר הנפט, כמו USO, שמחזיקה בנכסים בהיקף 2 מיליארד דולר.

ב-2008, כאשר מחיר הנפט זינק ל-150 דולר לחבית ובהמשך התרסק לאזור של 30 דולר, נשמעו טענות על כך שהמסחר בנגזרים על הנפט גורם לטלטלות חריפות שמשפיעות לרעה על הכלכלה העולמית.

הנפט ירד, הדלק עלה

הנה חידה מתמטית קטנה. ביוני 2008 נסחרה חבית בודדת תמורת 150 דולר ואילו מחירו של ליטר בנזין בתחנת הדלק עמד על 7.12 שקלים. איך קורה שבמאי 2010, כאשר מחירה של חבית נושק ל-110 דולר "בלבד" (והלילה נפל מחירה ל-100 דולר), נאלצים הנהגים בישראל לשלם סכום שיא של 7.75 שקלים לליטר, בשירות מלא?

איך קרה שהוזלה של כ-40 דולר במחירה של חבית נפט בודדת גררה אחריה עליית מחירים? למה מחירו של ליטר בנזין זינק בשקל שלם מאז נובמבר אשתקד? את התשובות לשאלות הללו לא צריך לחפש בשדות הנפט של נפט או בבורסת הסחורות בשיקגו, אלא במשרד האוצר בירושלים.

מחירו של הבנזין מהווה בסך הכל 38% מהמחיר הכולל של הדלק בתחנות. לסכום הזה צריך להוסיף בלו (38%) ואחריו מס ערך מוסף, מרווח השיווק (העמלה שמקבלות חברות הדלק) והוצאות נוספות בגין דלף ופחת.

לפני שנה בדיוק העלתה המדינה את הבלו על הדלק בכ-30 אגורות לליטר. בתחילת 2011 הבלו היה אמור לטפס ב-20 אגורות נוספות, אך המהלך הזה בוטל בעקבות מחאה ציבורית. למה האוצר אוהב כל כך את הבלו? בגלל שהוא מוצלח כל כך. המס הזה מניב לקופת המדינה כ-14 מיליארד שקל בשנה. ההוצאות על גביית הבלו מסתכמות באפס. את העבודה מבצעות חברות הדלק.

לבלו יש יתרון נוסף - הוא צמוד למדד. המס השני שמוטל על הדלק, מע"מ, צומח באופן אבסולוטי ככל שהמחיר הבסיסי מתייקר. בשורה התחתונה הכנסות המדינה ממיסוי על בנזין גדלות ללא מגע יד אדם ומבלי שאף פוליטיקאי ייתפס בציבור בתור "האיש הרע" שהחליט על העלאת מסים.

הממשלה, כאמור, היא המרוויחה הגדולה מהעלייה במחיר הדלק. גם חברות האשראי גוזרות קופון, קטן בהרבה, מהעמלות שמשולמות עבור רכישות דלק באשראי. בתי הזיקוק אינם מרוויחים מעליית המחירים, משום שהם מתקשים לגלגל את העליות במחיר הנפט ללקוחותיהם.

מה לגבי חברות הדלק? באופן אירוני, דווקא שם לא מרוצים מהעלייה וטוענים שהיא גורמת להם להפסדים. הרווח של חברות הדלק, שמכונה מרווח השיווק, התעדכן עד היום בהתאם לנוסחה המבוססת על המרווחים במדינות בנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג), אך בחודש שעבר החליט שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו להקפיא את העדכון התקופתי של מרווח השיווק עד להודעה חדשה.

"לפעמים", אומר בכיר בשוק האנרגיה, "נדמה לנו שהשוק פשוט השתגע". ישראל יניב, מנכ"ל דור אלון, מוסיף כי "הגורם העיקרי לתנודתיות במחירי הנפט הוא הפער הקטן בין ההיצע לביקוש. מאחר שההיצע מספיק בקושי כדי לענות על הביקוש, כל אירוע קטן שיכול לפגוע בהיצע משפיע על המחיר באופן דרמטי. כשתופסים את בן לאדן הנפט יורד ל-95 דולר לחבית וכשקדאפי מפציץ בלוב המחיר מזנק ל-110 דולר. עם זאת, רוב המומחים מעריכים שהנפט ימשיך להיסחר באזור של 100 דולר לחבית".

מי שימשיך לשלם את המחיר הזה הם הנהגים הישראליים.

 הפוליטיקה של הנפט

 הדלק נותן גז