פיינל-פור בפיל לבן

חלק ניכר מאוהדי מכבי ת"א שייכנסו היום (ו') בשערי ה"פלאו סנט ג'ורדי" ויתרווחו במקומותיהם, יגלו מחזה די מוזר. הם, שרגילים לפסיליטיז המפנקים של היכל נוקיה, יגלו שהאולם האולימפי שנבנה עבור משחקי 1992, לא עומד לפנק אותם בכלל. כ-100 מטר מפרידים בין היציעים המרוחקים לבין מרכז הפרקט. הדימוי הטוב ביותר הוא בערך כזה: תחשבו על צפייה במשחק פינג פונג שמתקיים במגרש כדורגל.

המתחם האולימפי שבו יתקיים הפיינל-פור הוא אזור לא פחות ממרשים. עוצר נשימה. הוא פרוש בסמוך לפסגת המונז'ואיק, ומי שמגיע אליו אחריו הליכה מאומצת שכוללת טיפוס בעלייה מאזור פלאזה אספניה זוכה בסיום לבונוס בדמות מחזה מרהיב שבו העיר ברצלונה כולה פרושה מתחתיו. רק שכמה שהמתחם הזה יפה, הוא גם ממחיש הלכה למעשה את הבעייתיות שחוות לא מעט ערים שבונות מתקני ענק כאלו כדי לארח משחקים אולימפיים: מפלצות הבטון האלו עומדות ריקות. המתחם הזה הוא אזור ספורטיבי חסר תעסוקה במשך כמעט כל ימות השנה. הפלאו סנט ג'ורדי הענק (כ-17 אלף מקומות), שאירח את תחרויות ההתעמלות במשחקים האולימפיים וראה שם את ויטלי שרבו הסובייטי נכנס לספרי ההיסטוריה עם 6 מדליות זהב, מחייה את עצמו מדי כמה שבועות בזכות הופעות רוק של ריקי מרטין, שאקירה או ריהאנה. אלופת אירופה (היוצאת) ברצלונה לא משחקת באולם הכי גדול בעיר, כי אין לה בסיס קהל למלא אותו, ובעיקר כי האולם האולימפי לא ממש פונקציונלי לאירועי ספורט.

הפלאו סנט ג'ורדי הוא לא הפיל הלבן היחיד במתחם. כמה מאות מטרים ממנו עומד האצטדיון האולימפי, שעד לא מכבר שימש במשך 12 שנים כמגרש הביתי של קבוצת הכדורגל אספניול. אלא שגם במקרה הזה התברר שהוא לא פונקציונלי עבור קבוצת כדורגל קטנה, ואספניול העדיפה לצאת החוצה מתחומי ברצלונה ולעבור לאצטדיון חדיש בעיירה אל-פראט. האצטדיון האולימפי? כמו הפלאו סנט ג'ורדי, ימתין להופעות הרוק הקרובות של שאקירה ובון ג'ובי שיכניסו בו קצת חיים, ינערו ממנו אבק, ויצדיקו את הקיום שלו ושל כל המתחם המפואר הזה.

***

בעוד שאי אפשר לראות אוהד אחד אפילו של פנאתינייקוס, סיינה או ריאל מדריד, אוהדי מכבי ת"א נראים ועוד נראים בכל פינה בברצלונה. התרבות של ליווי קבוצה למשחק חוץ בכדורסל שונה לגמרי מהכדורגל. אצלנו בישראל זה השתרש כבר אז ב-1977, כרצון להיות שם בבלגרד כשההיסטוריה מתרחשת, ועכשיו זה הפך לעוד אפשרות נוחה לצאת לסיבוב קצר באירופה הקלאסית.

עד כמה מזה קשור לספורט ולאהדה? קשור, אבל אפשר להניח שאם הפיינל-פור היה משוחק למשל בבוקרשט, אז המאסות הצהובות היו הרבה יותר דלילות. אצל האירופים זה אחרת לגמרי: אוהד ריאל מדריד שוקל אם לעלות על טיסה של 100 אירו הלוך חזור מדריד-ברצלונה כדי לראות את הקבוצה שלהם חוזרת אחרי 15 שנה לפיינל-פור; לפני שלוש שנים אני זוכר את אוהדי ויטוריה (ובוויטוריה יש בסיס אוהדי כדורסל לא רע בכלל) לא מוכנים להשקיע נסיעה של 3 שעות בלבד ברכב עד למדריד כדי לבוא ולעודד את הקבוצה שלהם בפיינל-פור. וזה גם הקטע הכלכלי: חבילות של 1,500 או 1,900 אירו לא יטרידו את אוהדי מכבי ת"א גם אם חלק מהם סגרו "דיל פיינל-פור בברצלונה", אבל שוכנו במרחק נסיעה של כשעה מהעיר. האירופים מעודדים את הקבוצה שלהם באולם הביתי כל השנה, ובזה זה מתחיל ונגמר.

לא מעט אוהדי מכבי לקחו את הצ'אנס והגיעו לכאן ללא כרטיסים, בתקווה שיצליחו למצוא אותם כאן לפני המשחק. סוגיית הכרטיסים והחבילות מעיקה לא רק על אנשי מכבי, אלא על כל הנהלת היורוליג. יממה לפני הפיינל-פור ולאף אחד אין באמת מידע כמה אנשים יגיעו לאירוע הזה. במכבי אמר השבוע גורם בקבוצה ש"בכל יום שעובר אנחנו מצליחים לגרד עוד כמה כרטיסים", וההערכות מדברות על כ-5,000 אוהדים שיגיעו. ריאל מדריד, למרות פיינל-פור ראשון אחרי 15 שנה, לא צפויה להביא יותר מ-1,500 אוהדים. פנאתינייקוס היוונית תביא במקרה הטוב 2,000. סיינה? אולי 500 אוהדים יבואו מאיטליה. הגענו ל-9,000 כרטיסים.

כאן גם מתחילה הבעיה של היורוליג: לפחות 3,000 כרטיסים, על-פי הערכות, נמצאים "בשטח", כלומר אצל אוהדים שקנו אותם במכירה מוקדמת אבל הקבוצה שלהם לא העפילה לאירוע - בעיקר אוהדי ברצלונה ואולימפיאקוס. השבוע פגשתי את כריס, אוהד כדורסל יווני של אולימפיאקוס. "קניתי כרטיס לפיינל-פור במכירה המוקדמת באינטרנט בהנחה שהקבוצה שלי, אולימפיאקוס, תהיה פה", הוא אומר. "אבל אין לי ממש מה לבוא לפיינל-פור. או שאבוא או שלא אבוא. מה עם הכסף ששילמתי? במקרה הגרוע הלכו לי 200 אירו, זה הרבה פחות מטריד אותי מהעובדה שהקבוצה שלי לא העפילה. אני מכיר עוד הרבה חברים שלי שמחזיקים כרטיסים ביד אבל נמצאים ביוון, ואני יודע בוודאות שחלק מהם לא יבואו".

"הבעיה" שכביכול מנסים לייחס לשיטה של מכירת הכרטיסים באינטרנט לפיינל-פור היא בעיה שיש רק לקבוצה אחת מתוך ה-24 שמשתתפות באירוע. אף קבוצה לא צריכה יותר כרטיסים מהמכסה ששומרת לה היורוליג. מצד שני, היורוליג (בצדק) מעוניינת למכור את כל הכרטיסים מתוך צורך כלכלי אמיתי - הכרטיסים לפיינל-פור שווים לארגון לפי הערכות קרוב ל-3 מיליון אירו, שהם לא מעט עבור ארגון שרק לא מכבר חצה רף הכנסות של 20 מיליון אירו בעונה.

***

ב-1977, כשמכבי ת"א רשמה את הגמר הראשון שלה, לריאל מדריד הגדולה היו כבר 10 גמרים ברזומה (ו-5 זכיות). הערב, 34 שנים אחרי, מכבי תנסה להעפיל לגמר האירופי ה-14 שלה ולהשוות את השיא שבו מחזיקה ריאל. במונחים סטטיסטיים זה כמעט לא נתפש: מכבי על שלל העליות והירידות שלה במהלך השנים, מעפילה לגמר האירופי בכל שנתיים וחצי בממוצע.