כבר תקופה ארוכה מחכה ענקית השבבים אינטל לפריצת דרך. לא רק במונחים טכניים, שהרי על שמה של חתומות כבר כמה עשרות שנים רוב פריצות הדרך בקצה העליון של העולם הטכנולוגי. אלא בפריצה של אפשרויות חדשות, מה שיהיה רלבנטי לא רק לטכנולוגיה שעליה יתבססו שבבי החברה בדורות הבאים, אלא גם לאסטרטגיה.
מאחורי הקלעים ברור שאינטל מעוניינת גם במה שיקדם את החברה מול המשקיעים, שמאז תחילת העשור שעבר שווי השוק שלה קפוא יחסית - כ-130 מיליארד דולר, בדומה לשוויה הנוכחי.
יתכן שאתמול (ד') היה יום שכזה, כאשר אינטל חשפה את הדור הבא של השבבים במסגרת אירוע וירטואלי שקיימה ברשת שעליו הכריזה בימים האחרונים כ"ההודעה הטכנולוגית המשמעותית ביותר השנה".
בשיחת הוועידה שנערכה לפני שבועיים אחרי פרסום תוצאות הרבעון הראשון הקלנדרי של 2011, אמר המנכ"ל פול אוטליני בנוגע למהפכה הבאה שתספק אינטל: "נתחיל לייצר את השבבים שמבוססים על סדר גודל של 22 ננומטר בסוף השנה. הטכנולוגיה הזו תגדיל את הבידול של אינטל מהמתחרים בכל הסגמנטים של עולם המחשוב".
הפתרון שמצאה אינטל להמשיך ולרוץ קדימה בהגדלת מספר המעבדים על שבבי הסיליקון עומד על הפרק כבר תקופה ארוכה ומסמל שינוי מהותי במבנה השבבים מזה 50 שנה: שינוי מרחב הפעולה של הטרנזיסטורים במעבדים כך שיעבדו בשלושה ממדים. אינטל מתכננת את המעבדים הבאים, שנקראים בשם הקוד Ivy Bridge, כך שייעזרו במבנה סיליקון מורכב יותר שכולל תוספת של פיסת סיליקון שניצבת לפרוסה ומסביב תהיה בקרת זרם יותר יעילה מאשר בטרנזיסטורים הרגילים.
פיתוח הטכנולוגיה לא התבצע בישראל, מלבד במקומות נקודתיים, אך הייצור כן יתבצע בארץ. המפעל של אינטל בקרית גת, שישודרג בהשקעה של 2.7 מיליארד דולר כך שיאפשר ייצור בטכנולוגיה של 22 ננומטר, יהיה אחד משני המפעלים שייצרו בטכנולוגיה זו החל מהשנה הבאה.
הטכנולוגיה הבסיסית שמאפשרת את שבב התלת-ממד החדש יצאה לדרך עוד ב-2002 תחת השם Tri-Gate. על-פי נתוני אינטל, המעבדים החדשים יהיו מהירים ב-37% וחסכוניים באופן משמעותי יחסית לדור הקודם של הטרנזיסטורים מבחינת צריכת אנרגיה.
המשמעות הפרקטית היא יכולת משופרת של אינטל להתחרות עם טכנולוגיית העיבוד שמספקת ARM, שעליה מבוססים יותר מ-90% מהמעבדים לסלולריים ולטאבלטים - כגון האייפד של אפל או ה-Xoom של מוטורולה.
להכרזה היה גם ערך נוסטלגי. לפי חוק מור, הכלל העסקי שמניע את תעשיית השבבים וקרוי על שמו של אחד ממייסדי אינטל, גורדון מור, בכל שנתיים לערך תוכפל כמות הטרנזיסטורים על השבב. כבר יותר מעשור החוק עומד בפני חומה: הרגישות של החומרים הכימיים, החום, ודרישות האנרגיה הגבוהות העמידו פעם אחר פעם את חוק מור בסימן שאלה. המשך הרדיפה אחרי הכלל דרשה פריצת דרך, ייתכן שכמו זו שהוצגה אתמול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
