עונת האלרגיות הישראלית (יש המכנים אותה אביב) מביאה איתה גם מגוון של חגים מאתגרים לבריאות. העונה נפתחת בשבעת ימי הפרעות העיכול המסתיימים באורגיית פחמימות בסוכר, ממשיכה בימי הפוסט טראומה הלאומיים ומגיעה לסיומה הדרמטי עם חג הבשר המעובד ושאיפת עשן המנגל.
גם בימי חול רגילים, יש לישראלים מצב בריאותי לאומי ייחודי, שמתחיל עוד בגנים של החלק היהודי באוכלוסיית המדינה. בכל אחת מן הגלויות הצליחה הקבוצה היהודית לשמור משהו מן הייחוד הגנטי שלה לצד הייחוד התרבותי, כך שהיום אוכלוסיית ישראל מציגה בשכיחות גבוהה כמה מחלות גנטיות ייחודיות, כמו גושה או סיסטיק פיברוזיס.
ההשפעה התרבותית - ברית מילה מביאה התמחויות
גם התרבות משפיעה על הבריאות. כך למשל, מסורת ברית המילה מפחיתה שיעורים של סרטן הפין אצל הנימולים ושל סרטן צוואר הרחם אצל בנות הזוג (ומובילה להתמחות מיוחדת של כירורגיה - טיפול בסיבוכי מילה).
כמו כן, מסיבות תרבותיות, הישראלים מולידים יותר ילדים מאשר האירופאים והאמריקנים, מנהלים אורח חיים מלחיץ יותר, מתעמלים פחות אבל אוכלים דווקא לפי תפריט בריא למדי (אם כי בכמויות גדולות מן המומלץ).
ההרגלים גרועים - "בריאות זו פדיחה"
"הישראלים אוכלים המון מלח", אומרת ליאורה ולינסקי, מנהלת קידום בריאות ורפואה מונעת במכבי שירותי בריאות. "למה אנחנו אוכלים כל כך הרבה מלח? הרי זה גורם סיכון כל כך מובהק למחלות לב, שכל כך קל להשתפר בו".
ולינסקי היא זו שהוגה ומתכננת עבור הקופה פעולות וקמפיינים שונים לעידוד התנהגויות התורמות לבריאות באוכלוסייה, והיא מרגישה שיש לה הרבה מאוד עבודה.
ולינסקי עצמה גרה במשך 17 שנה באוסטרליה, שם רכשו היא וילדיה מגוון התנהגויות תורמות לבריאות, שאותן הזדעזעה שלא למצוא כששבה לישראל. "שבתי לארץ לפני עשר שנים והוכיתי בתדהמה מהנורמות הבריאותיות הירודות בקרב משפחות עם ילדים. באוסטרליה, הילדים שלי היו הולכים לים רק בבגד ים ארוך, לא היה עולה בדעתם לעלות על אופניים בלי קסדה, ולאנץ' בוקס עם גזר, תפוח וסנדוויץ' נחשב לשיא הפינוק". אחרי שחזרו הילדים לישראל הם הצהירו כי כל זה הוא "פדיחה".
"התפיסה הפוכה בדיוק לזו שבאוסטרליה, שם זו גאווה גדולה לעשות דברים בריאים", אומר ולינסקי. "המצב השתפר מאוד בשנים האחרונות, אבל עדיין יש הבדל". ולינסקי יכולה כעת רק להתגעגע לנהלים הנהוגים באוסטרליה, המדינה שמתחת לחור באוזון, שם בדלת כל כיתה עומד מכל ענק של קרם הגנה וילד שלא נמרח לא יוצא החוצה לשחק. "כאן הם פשוט יגידו תודה וישמחו להישאר בכיתה ולשחק בסלולרי", אומרת ולינסקי.
נזהרים מהשמש
התנהגויות אלו היו אמורות להוביל לשיעורים גבוהים יותר של מלנומה, סרטן העור. השיעור היה אמור להיות גבוה גם משום שבישראל חיים הרבה בהירי עור במדינה שטופת שמש. ובכל זאת, שיעורי המלנומה בארץ דומים לאלה שבעולם ונמצאים בירידה, כך מסרה לאחרונה האגודה למלחמה בסרטן. "נראה כי האיזון מגיע בזכות מערכת מוצלחת של אבחון הטיפול במחלה, ומודעות גבוהה לחשיבות האבחון המוקדם", אומרת ולינסקי. "זה אכן היתרון הבריאותי של הישראלים - מודעות לבדיקות סקר וגילוי מוקדם. למשל באיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, אנחנו אלופים".
צמאים לידע רפואי
"הישראלים מאוד צמאים לידע רפואי", מאשר גם אבי דנציגר, מנכ"ל רוש ישראל. רוש היא חברת תרופות בינלאומית שהייתה השנה שיאנית מכירת התרופות לקופות החולים. התמחותה היא מחלות קשות. "החולים במחלות אלה ומשפחותיהם צמאים מאוד לידע", אומר דנציגר. "הם רוצים להשתתף בימי עיון, בכנסים, מקימים קבוצות תמיכה פיזיות ווירטואליות, שמאוד עוזרות להם בהתמודדות ובהחלמה".
"לישראלים באופן כללי יש מודעות גבוהה לבריאות", אומר וורבר. "אם כי זה משתנה בין המגזרים השונים. באופן כללי, ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי של הפרט גבוה יותר, המודעות שלו לבריאות גבוהה יותר. ספציפית, ככל ששנות הלימוד של האישה רבות יותר, כך רמת הבריאות שלה, של ילדיה ושל משפחתה גבוהה יותר, כי האמא היא זו שנכנסת להריון ויולדת ולרוב היא הולכת לטיפת חלב ולרופא הילדים. המודעות לבריאות אצל נשים היא פי 3-4 מאשר אצל גברים, בכל המדינות. ובישראל במיוחד".
מאבדים את יתרון היובש
נתון חיובי נוסף בישראל, לדברי ולינסקי, הוא שיעור נמוך יחסית של תחלואה ותמותה הקשור באלכוהול (אלכוהוליזם אצל מבוגרים, ואצל צעירים שתייה נקודתית מופרזת המובילה לתאונות ואלימות). את היתרון הזה, היא מזהירה, אנחנו מאבדים והולכים.
"מחקרים אנתרופולוגיים מראים קשר בין שתיית אלכוהול במשפחה לבין התנהגות אצל ילדים. שתיית אלכוהול משפחתית מוציאה מהעניין את עוקץ המרד, ואז השתייה של בני הנוער אחראית יותר. ככל שאנחנו מתרחקים מההווי של ארוחות יום שישי המשפחתיות, כך אנחנו מתקרבים לעולם בהוויי של ימי שישי רוויי השיכורים ברחובות".
"בשנות ה-60 כמעט שלא היה כאן אלכוהוליזם", מסכים גם ד"ר גיורא וורבר, סגן ראש חטיבת הרפואה בקהילה בשירותי בריאות כללית. "סמים היו כאן תמיד, כמו בכל מדינה, ואמנם אדם שמכור לסמים קשים הוא אבוד לעצמו ולחברה, אבל להערכתי האלכוהול מסוכן יותר למדינה. הוא גורם לתאונות, לאלימות והורג יותר אנשים בשנה מכל פעולות האיבה".
מבחינת העישון, המצב פחות טוב. "כרבע מהישראלים מעשנים", אומר פרופ' יעקב הנקין, קרדיולוג בכיר בבית החולים סורוקה, חבר איגוד הרדיולוגים ואחד ממגבשי רשימת ההמלצות להתנהגות מונעת התקפי לב בישראל. "זה הרבה יותר ממה שרצוי ואפשר. החוקים בישראל נגד עישון הם טובים, אבל האכיפה גרועה וגם בבית חולים אנשים מעשנים בלי בושה. אם תנסה להפסיק אותם תקבל תגובות לא סימפטיות".
כדאי להיוולד בישראל
על נתון אחד מסכימים כל המרואיינים - מערכת הבריאות שלנו היא בין הטובות בעולם. "אולי מכך נובעת העובדה שתוחלת החיים נמצאת בעשירון העליון או אולי אפילו בחמישיון העליון בעולם: 82-83 לאישה. 78-79 לגבר", אומר וורבר.
"אנחנו עדיין חברה צעירה. הילודה היא רבה, כמובן בעיקר באוכלוסייה הערבית והחרדית, אך גם ה-2.3 ילדים למשפחה באוכלוסייה החילונית היהודית, הם כמעט כפול מן המקובל ברוב מדינות מרכז אירופה ובמדינות הנורדיות, וגם יותר מהממוצע בארה"ב. ילדים הם ראשונים בחשיבותם עבור הישראלים. נראה כי מבחינה פסיכולוגית וביולוגית אנחנו רוצים להתרבות". הרצון הזה ללדת משפיע גם על שיעור טיפולי הפוריות. "יש כאן מספר יחידות ה-IVF לנפש הגדול בעולם והתמיכה הממשלתית הנדיבה בעולם לתחום הזה", אומר וורבר.
לתינוקות הללו כדאי להיוולד בישראל. "תמותת התינוקות כאן היא מן הנמוכות בעולם, וזהו באמת מדד של מערכת הבריאות - הן בתחום המיילדות ולאחר מכן בקהילה, במרפאות הילדים ובסניפי טיפת חלב", אומר וורבר.
בנוסף, ההורים של אותם ילדים מודעים מאוד לבריאותם. ככל הנראה זו הסיבה שבישראל שיעור המתחסנים מפני מחלות ילדים הוא גבוה (96% לעומת 93.5% בממוצע במדינות המפותחות על פי נתוני OECD).
מחלות שפע
"השימוש במערכות המחשוב המתקדמות של קופת החולים גילה כי כ-5% מהאוכלוסייה סובלים מסוכרת - נתון המקביל למה שקורה בעולם", אומר וורבר. "זו לא מחלה של תפוצה מסוימת, אלא של תרבות שפע". הנקין מסביר כי דווקא בתרבויות שבהן היה מחסור לאורך שנים רבות, התפתחו גנים שיודעים לשמור גם בעת מצוק על חייו של האדם - על לחץ הדם, על רמות הסוכר והשומן. בתרבות שפע, הגנים הללו בדיוק גורמים למחלות. "כשהגיעו עולים מאתיופיה והודו, למשל, שיעור הסוכרת אצלם הייתה 0. היום היא גבוהה מאשר הממוצע באוכלוסייה".
כושר קרבי? לא ממש
"הישראלי חושב שאם הוא עשה כושר בצבא, אז זהו, הוא סיים", מסכים הנקין. "הצבא אולי באמת תורם זמנית לכושר של הצעירים הישראלים, אך ברמה הבריאותית יש לו גם חסרונות". שם לומדים החיילים לראשונה על תזונה עצמאית מחוץ לבית הורים, ולא תמיד זוהי תזונה בריאה, הוא אומר. גם מבחינת העישון, רבים אוספים מנהג זה לקיטבג הצרות הבריאותיות שלהם במהלך השירות הצבאי.
בעקבות השירות הצבאי, המלחמות ופעולות האיבה, יש בישראל שיעור נכים גבוה מעט מבעולם המערבי, ושיעור "נכים בריאים", שנכותם נובעת מפגיעה חד-פעמית ולא ממחלה, שהוא גבוה במיוחד. ומה לגבי המצב הנפשי הנובע מכל התנאים הללו? "במדינה שכל כמה שנים שיש בה מלחמה, שעשויה מפסיפס של מקומות מוצא ועם פערים חברתיים כלכליים קיצוניים ומדינה מאוימת על עצם קיומה ממגוון גורמים כמעט בלתי נגמר, היינו מצפים שחצי מהאנשים יהיו מטורפים - ולא היא", אומר וורבר. "שיעור מחלות הנפש הוא כאחוז מהאוכלוסייה, וזה דומה בכל העולם. באשר לתגובות הלחץ והפוסט טראומה, אלה אינן בעיות נפשיות אלא תגובה אמיתית ונכונה למצב שלנו".
דנציגר מוסיף כי "ישראל נחשבת לאומה מאושרת יחסית, לעומת חלק ממדינות אירופה שבהן יש שיעורי התאבדות הרבה יותר גבוהים. זה קשור כנראה גם לאור השמש, שמשפיע על מצב הרוח לטובה".
כמו כן, למרות מה שניתן להניח על בסיס האופי הישראלי התזזיתי, אין בישראל גם שיעור מוגבר של הפרעות קשב וריכוז בילדים, כך מוסיפה ד"ר איריס מנור, מומחית להפרעות קשב וריכוז בשירותי בריאות כללית.
ישנים טוב בלילה
השמש מאזנת את הלחץ הנפשי גם כשזה מגיע להרגלי השינה של הישראלים, מסבירים פרופ' גיורא פילר, מנהל המרפאה להפרעות שינה בקריה הרפואית רמב"ם ופרופ נאוה זיסאפל, מנכ"ל חברת נעורים, מפתחת תרופת הצירקדין. "ילדים ובני נוער הישראלים ישנים פחות מן הממוצע העולמי, אולי בשל המתח הנפשי. בבגרות, שעות השינה של הישראלים דומות לאלה של הקולגות במדינות המפותחות, כשהאמריקני ישן 7.5 שעות בממוצע בלילה, והישראלי 7 שעות בממוצע". ככל הנראה, מול הלחץ הנפשי, שעות העבודה הארוכות יחסית ומספר הילדים הרב יחסית, גורמים התורמים לחוסר שינה - עומדת לטובתנו השמש, אשר מסדירה את הפרשת המלטונין ומונעת בעיות שינה פיזיולוגיות כמו אלה המאפיינות חלק מן המדינות הצפוניות או הדרומיות יותר.
ספורט זה לוקסוס
"הישראלי הממוצע חושב שספורט הוא לוקסוס", "אומר וורבר. "בגילאי 25-45 עסוקים בללמוד, לעבוד, לגדל ילדים ולעמוד במשכנתה". הנקין מציין כי ברוב מדינות המערב, הספורט הוא חלק מהתרבות. בישראל כולם צופים בכדורגל או כדורסל, אך רק שכבה דקה של האוכלוסייה עוסקת בספורט באינטנסיביות כתחביב. "הזמינות של מגרשים ציבוריים לפעילות גופנית היא לא מספקת, ואין מספיק תודעה לצורך בזה".
תזונה: האיכות בסדר, הכמות מוגזמת
לדברי הנקין, הישראלים אוכלים הרבה ירקות, פירות ומוצרי חלב, ומעדיפים עוף על בשר אדום או לבן. הנקודות לשיפור הן צריכה פחותה מדי של דגי ים, בעיקר בגלל מחירם, וצריכה מוגברת של חטיפים ומזון מעובד אצל ילדים.
הכמויות, מצד שני, גדולות מדי. "כמעט לכל הגברים אחרי גיל מסוים ישנה כרס קטנה, ושומן בטני הוא השומן המסוכן ביותר מבחינת מחלות לב, הרבה יותר מ'אגן הים התיכון' שמאפיין את הנשים הישראליות".
הנקין מציין כי גם למדינה חלק באיכות התזונה של הישראלים, בכל הקשור לפיקוח על זיהום ולשימוש בחומרי הדברה. "רק לפני כמה ימים שמעתי שמצאו בכבד של עוף שכיחות גבוהה של חומרים מסרטנים, וזו דוגמה אחת מני רבות. קשה לדבר על תזונה בריאה כשהמוצרים טובים אבל הם מלאים ב'תוספות'. בתחום הדגה, כשניסינו להשיג מידע מרשויות הדיג בארץ לגבי הרכב הדגים ואיכותם, לא היו נתונים עדכניים ולא הורגש שיש בנושא עניין".
מצד שני, טוען הנקין, "בגלל הפריסה הרחבה של קופות החולים והדגש ברפואה הראשונית על תיעוד וניסיון למניעה של גורמי סיכון, הטיפול במחלות הלב והסרטן הוא מהיר והתמותה נמוכה. ייתכן שאורח חיים כזה, השם דגש על רפואה מטפלת ולא מונעת, מניע תוחלת חיים גבוהה שאולי ממסכת על איכות חיים נמוכה יותר".
בריאות ישראלית
אז והיום גורמי התמותה
רגע של היסטוריה
כתבות
ני"ע
