אסוציאציות שמעלה יחידת המודיעין הצה"לית 8200 כבר מזמן אין קשר לצבא. הארגון, שעוסק באיסוף מודיעין ועושה שימוש ומפתח טכנולוגיות מתקדמות, ידוע במשאבי האנוש האיכותיים שלו והוא פס ייצור של חלק ניכר מראשי ההיי-טק בישראל.
המקום שבו גדלו גיל שויד מצ'ק פוינט; בני לוין, דידי ארזי, ויואב אבטליון שהקימו את נייס; ושלמה דוברת שהקים ומנהל את קבוצת ויולה - קנה לעצמו מוניטין של מי שמגדל את הדור הבא של היזמים הבולטים בהיי-טק הישראלי.
בוגרי היחידה מאמינים שכעת הזמן להתמקד ביזמי הדור הבא. ליצור תוכנית חונכות ורשת נטוורקינג שתסייע ליוזמות חדשות בישראל לקום - לא רק של בוגרי היחידה. במסגרת זו, בחודש שעבר יצאה עמותת הבוגרים של 8200 עם תוכנית חדשה המיועדת להכשרת יזמים טכנולוגיים (EISP).
העמותה לא תשקיע כספים בחברות ובמיזמים שיוקמו, אבל מבחינת החונכות והליווי היא שואבת השראה מאחד המודלים המוצלחים היום בחו"ל - Y-Combinator של פול גראהם, שמשקיעה סכומים נמוכים במספר רב של סטארט-אפים ומגבשת איתם את המודל העסקי בתמורה לאחוזי בעלות.
בשתי התוכניות שמים דגש על התוכן ועל המפגשים עם פעילים בכירים בתעשייה, אולם בארה"ב מקבלים המשתתפים גם סכום כסף כהשקעת Seed.
התוכנית הישראלית כוללת שמונה ימי עיון אינטנסיביים, שבהם נפגשים 21 היזמים שנבחרו - 50% מהם יוצאי היחידה - עם בכירים בהיי-טק הישראלי.
"הקרן לא רוצה לריב אתכם"
המותג 8200 שלח זרועות למערכת האקולוגית של ההיי-טק הישראלי בזכות בוגריו שהשתלבו בעמדות מפתח. כך, לא קשה היה לרתום לקידום התוכנית את משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס; פירמה ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג; משרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר; בנק הפועלים; חברת אלרון והפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א.
השבוע נערך הכינוס הרביעי של התוכנית במשרדי עוה"ד נשיץ ברנדס, ועסק בנושא גיוסי כספים. המשתתפים בתוכנית נפגשו כבר עם אנג'לים כגון גיגי לוי וגיא גמזו; עם יזמים ובהם סער וילף מ-Fraud Sciences, שנרכשה על-ידי אי-ביי ב-169 מיליון דולר; עדי פנחס מסופר פיש, שפועלת בתחום חיפוש מבוסס תמונה; עם נציגי קרנות הון סיכון כמו סקויה, גריילוק ופיטנגו; ועם דב מורן, מייסד אם סיסטמס ומודו. הראשונה נמכרה לסנדיסק ב-1.6 מיליארד דולר והשנייה נסגרה והתמחרות על הקניין הרוחני שלה מתנהלת בימים אלה תחת מסגרת של פירוק החברה.
דוגמה טובה לערך שהתוכנית מספקת ניתן היה לקבל מהעצות שסיפק עו"ד שרון אמיר, שותף בכיר במשרד נשיץ ברנדס ואחד מעוה"ד המובילים בישראל בתחום קרנות ההון סיכון.
את המדריכים הטכניים של "גישה נכונה לקרנות ההון סיכון", היזמים יודעים היטב, אבל מרגישים פחות בנוח בנושאים שאינם טכניים, כמו מערכת היחסים בין יזמים לקרנות, שהיא דבר נזיל ולא קבוע.
"אחד הדברים שמפחידים את היזמים הוא שהקרן תיכנס לתפקיד בעל הבית ותנהל אותם", הוא אמר, "אבל מבחינת הקרן, המצב האידיאלי הוא לשים כסף, ולאחר מכן לקבל טלפון פעם בשלושה חודשים, לקראת ישיבת הדירקטוריון. ברור שמדי פעם יש חילוקי דעות, והשותפים בקרן מתערבים אם הם מרגישים שדברים לא מתנהלים כמו שצריך, אבל הפחד שהקרנות ישתלטו אינו מוצדק".
אמיר הסביר ליזמים לעתיד על מנגנונים למניעת דילול של המשקיעים, על האפשרות שלהם לכפות החלטות בדירקטוריון ועל אסטרטגיות אקזיט שונות. "יש גם מנגנונים שמאפשרים להגן על היזמים, כך שלא ייצאו עם אחוזים זעומים בסוף המסלול?", התעניין אחד המשתתפים בתוכנית.
אמיר, שמוציא אנרגיה רבה בהתייחסות שלו לממשק הרגיש שבין הקרנות ליזמים, ענה כי: "לאחר ביצוע ההשקעה, הקרנות תלויות בכם ולא יכולות להחליף אתכם. הן מעוניינות שתהיו מרוצים מהעסקה כי מרגע שהיא נחתמה - הכוח עובר אליכם".
אמיר הוסיף כי "במערכת היחסים הזאת, הדבר האחרון שהם רוצים זה לריב אתכם. אם תגידו לקרן 'אני הולך הביתה', השותף בקרן יצטרך לעבוד קשה כדי להסביר לשאר המשקיעים מה קרה. עם זאת, אני לא ממליץ לעשות את זה כי אחר-כך יהיה קשה לכם לגייס לחברה הבאה".
התשובה הזו לא מספקת את אחד היזמים, והוא מתעקש: "נראה שבקרנות תמיד מרוויחים". ואמיר עונה: "ההסכמים יכולים להישמע דרקוניים ונראה שהקרנות תמיד מרוויחות, אבל צריך לזכור שבניגוד לבנק הם נתנו כסף בלי ביטחונות. מחר בבוקר היזם יכול ללכת למישהו אחר או שהשוק יכול להיעלם, והם איבדו את הכסף. אף אחד אחר לא יסכים לתת ככה כסף. בסופו של דבר, אתה כמנכ"ל מושך משכורות והם סיפקו את הכסף".
"זה גרוע מאוד לקחת כספים מהמדען"
כרמית לוי, ד"ר בהנדסה ביו-רפואית שמתכוונת לגייס בקרוב כמה מיליוני דולרים לחברת Pneumedicare שאותה היא מנהלת, מתעניינת בשאלה אם כדאי לקבל השקעות אסטרטגיות מקרנות הון סיכון ארגוניות.
"מבחינת ההשקעה, עדיף שלא יהיה משקיע מטעם ארגון" , קובע אמיר, "וגם לקחת כספים מהמדען הראשי זו אופציה גרועה מאוד. אם אין ברירה, תיקחו ממי שייתן - אבל המדען מקבל מכפילים מטורפים על ההשקעה והחוק הוא דרקוני במתכונתו הנוכחית. יש בו חוסר פרופורציה מדהים ויש גם מגבלות בהעברת הידע. כל ההתנהלות מול המדען היא בעייתית, למרות שיש שם אנשים שחלק מהם ממש רוצים לעזור".
את טל שוהם, יזמית שמפתחת תוכנה מבוססת ווב לתמיכה בארגון ובניהול כנסים, מטרידה מסגרת ההסכמים מול הקרנות. "יש סיכוי שדברים ישתנו - למשל, שהקרנות יסכימו שלא לקבל מניות מועדפות?", היא שואלת.
"לא סביר שקרן תסכים להשקיע במניות רגילות", עונה אמיר, "אולי רק במקרה שבו קוראים לך מארק צוקרברג, לדוגמה".
שוהם, שהספיקה לגייס הון התחלתי למיזם שלה, מציינת שהתוכנית סיפקה לה ראיית עולם יותר מתקדמת על היזמות הטכנולוגית. "ייתכן שהיה לוקח לי שנתיים להגיע לתובנות שהיו לי פה. התוכנית מאיצה דברים שכנראה היינו קולטים הרבה יותר לאט", היא אומרת.
רוב הדברים שעליהם הרצה אמיר לא נוגעים למשתתפי התוכנית באופן ישיר, אך אלעזר היים, יזם שהקים את חברת Islands, שעוסקת בתחום הרשתות החברתיות, משוכנע כי "הדיון שם את הדברים בפרופורציה. זה היה מעין הסבר לאיזה עולם אנחנו עומדים להיכנס. כך, ברגע שנהיה מול המצבים האלו, לא ניפול על סעיפים לא מובנים בחוזים".
לדבריו, מה שמשך אותו להשתתף בתוכנית דווקא לא היה השם 8200, אלא התוכן. "לכל תוכנית שהייתה מציעה תוכן שכזה הייתי מנסה להגיע", הוא אומר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
