הרבה מאוד רעש חוללו קידוחי הנפט בלב הים ממערב לחיפה, גם בזירה הכלכלית והפוליטית בישראל, אך גם בזירה המדינית ובהמשך - אולי גם בזו הביטחונית. בלבנון כבר תבעו לא אחת את הבעלות על מרבצי המשאב היקר, ובחיזבאללה איימו לא אחת להשתמש בנושא כתירוץ לתבערה הבאה.
אבל בזמן שעיקר תשומת הלב מופנית לוויכוח בסוגיית התמלוגים והבעלות על הגז, נדחק לפינה נושא לא פחות חשוב ממנו - השמירה על המשאב הנדיר מפני גורמים עוינים, שעבורם מהווים הקידוחים יעד אסטרטגי לפגיעה שעלולה להנחית על ישראל מהלומה קשה.
לוחמי חיל הים הם שמאבטחים את הנכס הכלכלי הגדול ביותר של מדינת ישראל, במשימה שאילצה אותם להתמודד עם הצורך להגן על שטח ששווה בגודלו לזה של מדינת ישראל כולה.
סא"ל א', מפקד פלגת סטי"לים שאנשיה אחראים על הגנת מצבורי הגז, סיפר על הקשיים שכרוכים בהתמודדות עם המצב החדש: "אנחנו חושבים כבר תקופה די ארוכה על איך צריך להתמודד עם פתיחת התווך הימי מערבה, לטווחים שהם כמעט כפולים ממה שהיינו רגילים לשלוט בהם ולעבוד בהם עד היום".
למרות האתגר הרב שמסב המצב החדש, הדגיש סא"ל א' כי בניגוד לטענות בשכנה מצפון - מרבצי הגז שבהם מצויים הקידוחים "תמר" ו"לוויתן" נמצאים בתחומי המים הטריטוריאלים של ישראל: "מרבץ הגז נמצא באזור ממערב לראש הנקרה. הטענה של נסראללה היא שחלק מהמרבץ נכנס לתוך לבנון. זו אמירה שהיא לא נכונה בעליל, גם לפי החוק הבינלאומי. אלו המים הכלכליים של מדינת ישראל".
בקצונה הבכירה של חיל הים נערכים לספק מענה הולם לאיומים החדשים והרבים שנשקפים למצבורי הגז, ובמקביל לאפשר לגורמים הכלכליים הפועלים באזור לפעול כנדרש: "במים הכלכליים מתרחשת פעילות רבה: החל מסקרים שמבצעים בעלי הזיכיונות השונים ודרך קידוחי ניסיון", הסביר תא"ל רני בן יהודה, ראש מטה חיל הים.
הוא הסביר כי "על כל אחד מהמרכיבים האלה יש סדרה שלמה של איומים שאפשר להפעיל נגדם. אין שום ספק שתשתיות אסטרטגיות בהחלט כלולות בחוקי המשחק של האיום".
כתבות
ני"ע
