גורמים רשמיים באיחוד האירופי עשויים לדרוש מיוון להציג בטחונות עבור ההלוואות הכספיות שניתנות לה, זאת על רקע קשיי הממשל היווני להוציא את יוון ממשבר החוב אליו נקלעה, חרף תוכנית החילוץ שגובשה לה.
"התרחבות היקפה של תוכנית החילוץ, בהיקף 110 מיליארד אירו (158 מיליון דולר) אשר קיבלה יוון בשנה שעברה, עשוייה להוביל לכך שנכסים או תשואות ממכירות אג"ח ממשלתי יווני ישמשו לכיסוי ההלוואות הנוספות", אמר השבוע גורם בכיר באיחוד האירופי. הרעיון הנוגע להצגת בטחונות, שהוצע בעבר על ידי ממשלת פינלנד, אמור להסיר קשיים פוליטיים עתידיים ממדינות הגוש האחרות, שיפגעו ביכולתה של יוון להיחלץ מהמשבר.
נציגי האיחוד האירופי ערכו פגישה בנוגע לחובה של יוון ביום ו' האחרון, ודנו בצעדים בהם יש לנקוט כדי להקל על חובה, אשר מומחים רבים טוענים כי ידרוש ארגון מחדש. בין הצעדים שנידונו - הורדת הריביות על ההלוואות, או לחלופין הארכת מועדי פרעונות ההלוואות, כך מסר רוברט ברטל, יועץ פיננסי לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. ברטל הוסיף כי "אנו צריכים לעזור ליוון לעזור לעצמה. מה האלטרנטיבה? אנחנו לא רוצים להיקלע למצב בו נהיה חייב לארגן מחדש את החוב".
ראש ממשלת יוון: "מתמודדים עם החוב הכי טוב שאפשר"
"אנחנו לא חושבים שנדרשים שינויים נוספים בתוכנית החילוץ של יוון", אמר השבוע ראש ממשלת לוקסמבורג ז'אן-קלוד יונגר, העומד בראש ועדת שרי האוצר של הגוש, והתייחס גם לאפשרות כי יוון תעזוב את האיחוד האירופי: "זה רעיון מטופש - אין סיכוי". נזכיר כי יוון זכתה זה מכבר להארכה של מועד פרעונות ההלוואות שקיבלה, כאשר גורמים באתונה גורסים כי מתן הארכה נוספת יקל משמעותית על היציאה מהמשבר.
ברקע, ממשיכים מומחים לכלכלה באיחוד האירופי וכן ביוון עצמה, לדחות את ההצעה לארגן מחדש את חובה של יוון. "אנו שוללים את הרעיון הזה, חרף העובדה כי הוא נדון ברצינות על ידי סקטורים מסוימים בשוק", אמר יונגר השבוע. "האפשרות כי נפרוש מהאיחוד האירופי הינה פשוט המצאה מרושעת", אמר ראש ממשלת יוון, גיאורג פפנדריאו, והוסיף כי "אנו מתמודדים עם החוב המדיני בדרך הטובה ביותר האפשרית".
"אני מפציר בכולם, בתוך ומחוץ ליוון, באיחוד האירופי, בבנק המרכזי ובקרן המטבע - עזבו את יוון במנוחה ותנו לנו לעשות את עבודתנו", אמר פפנדריאו השבוע, והוסיף כי "יוון עושה את עבודתה".
חוב של 330 מיליון אירו באג"ח ממשלתיות
ליוון חוב של 330 מיליון אירו כתוצאה ממכירת אג"ח ממשלתיות, כך דיווח ב-5 למאי בנק ההשקעות השווייצרי UBS. בבנק מעריכים כי 22 אחוז מהאג"ח מוחזקות על ידי יוון וקפריסין, הבנק המרכזי של האיחוד האירופי מחזיק ב-19 אחוז מהאג"ח, בעוד האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) מחזיקים ב-11 אחוז מהאג"ח. אג"ח בשווי יותר מ-22 מיליון אירו עתידות להיפרע השנה, בעוד אג"ח בשווי 33 מיליון אירו יפרעו בשנה הבאה.
נזכיר גם כי הכלכלן נוריאל רוביני המכונה "נביא זעם", הזהיר השבוע כי החלטת הבנק המרכזי של אירופה להעלות את הריבית עלולה להוביל למשבר כפול באירלנד ומדינות אחרות שסובלות ממשבר חוב ומנסות לאושש את כלכלתן, דוגמת יוון. "ההחלטה להעלות את שיעורי הריבית עלולה 'לחנוק' את הכלכלות השקועות במשבר חוב בגוש, כמו אירלנד, יוון, ספרד ופורטוגל", אמר רוביני במהלך ראיון לרשת BBC. "האירו מתחזק, וההתחזקות שלו מונעת את התחדשות הצמיחה הכלכלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.