דו-שיח במגזין "פירמה" של "גלובס" מפגיש בין בן-דרור ימיני, בעל טור ב"מוספשבת" של "מעריב" ומנהל בלוג; וגדעון לוי, אחד הכותבים הבולטים בעיתון "הארץ", המייצג דעות שמאלניות.
בראיון המשותף, ימני ולוי מודים כי יעדיפו תמיד זעם על אדישות. גדעון לו אומר בהקשר זה: "המון פעמים דורשי טובתי אומרים לי 'תמתן קצת. אל תנעץ את האצבעות בעיניים. אתה יותר מדי קיצוני'. 20-30 שנות כתיבה מביאים לפעמים להגברת הקול, כי אתה רואה שהשיירה הולכת לכיוון השני. אני לא יודע למתן את עצמי. אם זה מרגיז, זה מרגיז. אין ספק שאני איש רדיקלי".
לוי מוסיף בהמשך הראיון: "בישראל להיות ימני זה להיות פטריוט, ולהיות שמאלני זה להיות בוגד. אני כמובן כופר בזה, כי אין פטריוט גדול ממני במדינת ישראל".
- מה זה פטריוט?
בן-דרור: "מי שבמערכת השיקולים שלו כולל גם את טובת המדינה. הפטריוטיות שלי היא מאוד מצומצמת - הבטחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זהו".
גדעון: "הפטריוטיות שלי היא הבטחת המדינה כמדינה צודקת. אני כפטריוט רוצה לחיות במדינה צודקת. דבר שנשלל ממני, לצערי".
- זו בעיניך גם הגדרה של פטריוטיזם ישראלי בכלל, או רק שלך?
גדעון: "לא. זו ההגדרה שלי. ההגדרה הרווחת של פטריוט זה להיות ימני-לאומני. מי שמניף את הדגל הוא פטריוט, מי שמתנחל הוא פטריוט, מי שמטיל ספק במה שצה"ל עושה הוא בוגד".
גדעון לוי בן דרוד ימיני / צלם: איל יצהר
- הציבור בישראל מתעלם מהפוליטיקה?
גדעון: "לחלוטין. פעם היתה קלישאה על שני יהודים שיש להם 3 דעות. היום ל-3 ישראלים יש בקושי דעה אחת, וגם היא תמיד תהיה דעה לאומנית. התרסק פה השמאל לחלוטין. יש אווירת ייאוש. יש כמובן קמפיינים של הסחת דעת, הפחדות, ומצד שני להסיח את דעתנו. תפתחי טלוויזיה.
"זה גורם לאיבוד עניין כמעט בכל דבר קולקטיבי. עזבי כיבוש. בפריז כל שבוע יש הפגנה על משהו. פה חושבים שאם אשים סרט צהוב על המראה של המכונית שלי בשביל גלעד שליט, אני איזה חברה אזרחית מעורבת. זו חברה בתרדמת שעסוקה רק בפרטי. אין כמעט שום תוכנית דיונים פוליטית בטלוויזיה, הכול רק שעשועונים וריאליטי. את מבינה באיזה מצב מטמטם העם הזה נמצא?"
- אתה מסכים עם זה בן-דרור?
בן-דרור: "כמות ההפגנות בעולם הדמוקרטי בכלל ירדה, היא מתעצמת דווקא בעולם הלא דמוקרטי. ההפגנה הגדולה ביותר נערכה בפייסבוק. הטוויטר, הטוקבקים, שם אני מוצא מעורבות אבל היא אשלייתית, כי אנחנו לא יודעים מה זה באמת. יש תופעה של הרבה פחות יציאה לרחוב".
בנוגע לעבודתו בעיתון "הארץ" אומר לוי: "זה לעולם לא משפיע על הכתיבה שלי, אבל זה בגלל שיש בוס כמו עמוס שוקן. הוא יושב איתנו בישיבות הנהלת מערכת ומביע את דעתו, ולפעמים הוא יותר רדיקלי מאיתנו. זה כמובן נותן לאנשים כמוני רוח גבית.
"היו שנים שהיה תיק גדול במערכת שהיה כתוב עליו 'גדעון לוי - ביטול מינויים'. מעולם ברמז לא אמרו לי 'שמע, תמתן קצת'. לא העורך, ודאי לא העורך הנוכחי ולא המו"ל".
- בן-דרור, היית רוצה מו"ל כמו עמוס שוקן?
"אין שום סיכוי בעולם. זה בדיוק מה שאסור שיקרה בעיתון חופשי, כי 'הארץ' הוא לא עיתון חופשי באמת! גדעון לוי מרגיש שם מצוין כי הוא ועמוס שוקן תאומים. אין לי מושג ירוק מה הדעות הפוליטיות של זקי רכיב או של נוחי דנקנר. אני לא רוצה לדעת, כי ביום שמישהו ינסה להכתיב, לי תהיה בעיה. זה לא מה שקורה בעיתון 'הארץ'! בדיוק להיפך, עמוס שוקן מכתיב עיתון כדמותו. הוא הגיע לדרגת שיא במעורבות מו"ל בתוכן. זה האידיאל שאנחנו רוצים?"
הראיון המלא יפורסם הערב (א') במגזין "פירמה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.