יו"ר הפועלים בוועידת העסקים הערבית: "הפוטנציאל גבוה"

ועידת העסקים הערבית בנצרת יצאה היום (ג') לדרך: מנכ"לית הבורסה בת"א, אסתר לבנון, ראש עיריית נצרת, ראמז גראיסי, ויו"ר ומו"ל המגזין הכלכלי "מאלקום", באסל גטאס ואנשי עסקים נוספים מהמגזר הערבי לחצו הבוקר על כפתור פתיחת יום המסחר בבורסה ת"א במסגרת ועידת העסקים הערבית המתקיימת היום בנצרת.

"זה אירוע מיוחד, בדרך כלל אנו עושים פתיחת מסחר כזו בבורסה בת"א לכבוד אירועים מיוחדים. לזכרוני, יצאנו רק פעמיים בלבד, פעם בדימונה ופעם בירושלים", אמרה מנכל"ית הבורסה. לבנון העלתה תקווה לפייה מהמקום הזה גם חברות ערביות יתחילו לגייס כספים בבורסת ת"א.

"אנחנו מודעים לבעייתיות והיום ננסה להתחיל לחשוב על הפתרונות", אמרה. יו"ר ומו"ל המגזין הכלכלי "מאלקום", באסל גטאס, הדגיש שבעצם פתיחת המסחר מנצרת, שנחשבת לבירה של המגזר הערבי בישראל, הכנס שואף לשלוח מסר חשוב. גטאס ציין כי ועידת העסקים הערבית אימצה את הססימה "עידן חדש של הזדמנויות".

ועידת העסקים הערבית מתקיימת זו השנה השנייה ברציפות ותתמקד בכלכלה ובנוף העסקי בחברה הערבית, מנקודת ראותם של אנשי עסקים ויזמים ערבים. הועידה מתקיימת ביוזמת "מאלקום", מגזין הכלכלה והעסקים היחיד במגזר הערבי.

סרוסי: "פוטנציאל גבוה לצמיחה"

יו"ר בנק פועלים, יאיר סרוסי, שהשתתף גם הוא בועידה אמר כי "הסקטור העסקי בישראל מתחיל לגלות את הפוטנציאל הגדול הגלום באוכלוסיה ובקהילת העסקים הישראלית-ערבית. יש כאן פוטנציאל לשיעור צמיחה גבוה יותר מאשר באוכלוסיות אחרות.

"בנק הפועלים פעיל מאוד כבר כיום באוכלוסיה הערבית-ישראלית ובמגזר העסקי בה, ואנו מתכוונים לעשות עוד הרבה יותר", אמר יאיר סרוסי. להערכת יו"ר בנק הפועלים, יש עכשיו לסקטור העסקי הערבי בישראל הזדמנות לצמוח בשיעורים גבוהים מאלה של כלל המשק. הוא קרא לשומעיו לנצל הזדמנות זו.

"מחקרים שנערכו לא מכבר מצביעים על שתי תופעות שבעיני מייצרות הזדמנות: מצד אחד - פער ברמת התעסוקה וברמת ההכנסה לנפש לעומת יתר האוכלוסיה בארץ, ומצד שני - נתון מעודד ומרשים של צמצום הפער בתחומי ההשכלה וההכשרה. הוסיפו לכך את העובדה שהאוכלוסיה הערבית צעירה יותר, והרי לכם מגרש של פוטנציאל צמיחה", אמר.

עוד הוסיף סרוסי כי השוואת ההכנסה של גברים שכירים בקרב האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית טומנת בחובה פוטנציאל של 10 מיליארד שקל נוספים, ומיצוי הפוטנציאל של כוח העבודה הנשי בחברה הערבית יביא לגידול אף יותר מרשים - מ-7 מיליארד שקל כיום ל-28 מיליארד שקל. גידול ותהליך מתבקש של מודרניזציה מורגשים גם בסקטור העסקי-הערבי, מצטבר בו ניסיון ניהולי, מורגש גידול משמעותי במחזור החברות, יש צורך בהון לצמיחה, ועולות סוגיות של מעבר מחברות משפחתיות-פרטיות לציבוריות.

אבי חפץ, מנכ"ל מכון היוצא, אמר בוועידה שהמגזר הערבי שמהווה 20% מקרב האוכלוסיה, חלקו בתוצר הוא רק 8% עם היקף ייצוא של 30 מיליון דולר, שמהווה 0.1% מסך הייצוא של ישראל. "אנו רואים בהגדלת הייצוא מקרב האוכולסייה הערבית - מפתח לצמיחה ולפיתוח כלכלי של המגזר".

איימן סייף, יו"ר הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדגיש כי התשתיות ומצוקת הקרקעות מהווה קושי עיקרי בפיתוח המגזר. סייף הזכיר את המקרה שבו אינטל רצתה להקים את המפעל באיזור הצפון: "עשינו תוכנית וחקרנו אם אנו יכולים להמליץ לאינטל להקים מפעלה החדש בעיר ערבית, וראינו שאין קרקע זמינה המתאימה למטרה זו".