להרוס הכל, ובשביל מה, בשביל אדריאטית?!

1. הארגון.

פיינל-פור 2011 לא ייזכר כאחד מאירועי השיא של היורוליג. הכדורסל היה בינוני, עם לא מעט רגעים גרועים עד גרועים מאוד. על הכדורסל האפיל הארגון הזוועתי, שללא ספק השאיר צלקות אצל אוהדים שיחשבו בפעם הבאה לפני שהם שורפים 2,000 אירו על נסיעה לאירוע שכולו כאוס.

מאחר שמבחינה ספורטיבית אין אוהד כדורסל שלא היה רוצה לראות סדרה שתכריע את זהות האלופה ותיתן חמישה משחקים ראש בראש בין שתי הקבוצות הכי טובות, ההצדקה הקיומית היחידה של הפיינל-פור היא ארגון מופתי וסופשבוע שבו תציג היורוליג מפגן עוצמה יוצא דופן. זה לא היה המצב בברצלונה: הבלגאן סביב הכרטיסים בפיינל-פור והעובדה שאלפי אנשים נאלצו לראות את המשחקים מחוץ ל"פלאו סנט ג'ורדי" היה כמעט בלתי נסלח. בלתי נסלח בעיקר לאור העובדה שבתוך האולם, בעיקר בחצי הגמר ביום שישי, היו מאות רבות של כסאות ריקים. אם נשים לרגע בצד את הטיפשות של אוהדים להגיע לברצלונה ללא כרטיסים ולהניח שיהיה בסדר, היורוליג צריכה לחשוב על פתרון יצירתי כדי למנוע מצב שיופיע גם בפעם הבאה כששתי קבוצות עם בסיס אוהדים רחב כמו מכבי ופנאתינייקוס יגיעו לפיינל-פור.

מאחר שאוהדי כדורסל מאבדים עניין באירוע שהקבוצה שלהם לא העפילה אליו, יש פתרון אחד די פשוט לביצוע: הכרטיסים חייבים להישאר בכל מקרה בעיר המארחת. איך עושים את זה? מי שרוכש כרטיס לפיינל-פור במכירה מוקדמת יצטרך לאסוף אותו בעיר המארחת בסמוך לאירוע עצמו. לא הגיע לאסוף את הכרטיס ביום המשחק? היורוליג תוכל למכור את הכרטיס במקום ובכך למנוע ביזוי של האירוע.

סוגיית הכרטיסים היתה החלק הצורם ביותר. אבל היו עוד הרבה: הכליאה של אוהדים במשך כמעט 8 שעות בתוך האולם מבלי לאפשר להם לצאת החוצה ולחזור; או ישיבה באולם לא מתאים לכדורסל שיצרה מצב שאת השחקנים היה אפשר לראות בקושי עם משקפת.

 אוהד מכבי ת

2. אדריאטית

מכבי ת"א לקחה כל כך הרבה החלטות טובות בקיץ האחרון. המינוי של בלאט למאמן. בחירת שחקנים בעלי אופי שיתאים למרקם קבוצתי. ניהול מושלם של התקציב והמשכורות ששילמה ביחס לפוטנציאל של השחקנים. כשהכל התחיל להתחבר אפילו התקשורת מיהרה לשים בצד את השנים הקודמות, והצטרפה לעונת הקאמבק בשמחה. הפיינל-פור בברצלונה היה הבונוס על העונה הנהדרת הזאת.

ודווקא עכשיו, כשהקבוצה עומדת על הרגליים, שוב עומדת ההנהלה בפני החלטה שנראית כמו טעות אחת גדולה עם סוף ידוע מראש. הנטייה להצטרף לליגה האדריאטית בשביל חופן דולרים יכולה להחזיר את מכבי כמה צעדים לאחור. ברמה הכלכלית זו כמובן עוד אופציה שתאפשר לפרוץ את תקרת הזכוכית, עם עוד פלטפורמה למכירת זכויות שידור (יש כבר דיבורים על כך שערוץ הטלוויזיה של ONE עשוי לקחת את שידורי האדריאטית) ועוד משחקים שיגדילו את ההכנסות ממכירת כרטיסים בנוקיה.

אבל יהיו לזה השלכות: הראשונה, סביר להניח שהאוהדים יצטרכו לספוג עלייה במחירי המנויים בגלל שיקבלו עוד 13 משחקי בית בעונה. הבעיה השנייה והקשה יותר היא כמובן הספורטיבית. לא כל מה שמתאים למישהו אחד טוב לאחר. כשליש מקבוצות היורוליג משחקות אמנם ב-3 מסגרות, וחלק מהן אפילו הצליחו לנווט יפה את דרכן: פרטיזן בלגרד עשתה בעונה שעברה את העונה הטובה ביותר שלה בשנים האחרונות, עם העפלה לפיינל-פור למרות ששיחקה בשלוש מסגרות. אבל יש הבדל בין מכבי לבין קבוצות אחרות מהאדריאטית או כאלו מהליגה של מזרח אירופה, קודם כל בגלל המיקום הפיזי. בעוד שקבוצות כמו פרטיזן, ציבונה או לובליאנה נדרשות לנסיעת אוטובוס או לטיסה קצרה, במכבי זה יצריך הרבה לוגיסטיקה והרבה זמן נוסף בשדות תעופה ובנסיעות על חשבון זמן התאוששות ומנוחה. בנוסף, כמעט כל הקבוצות שמשחקות בליגות האלו לא מייחסות ליורוליג את החשיבות שמכבי מייחסת ליורוליג. בעיה נוספת היא האובר-חשיפה ואופן החשיפה: הכוח של מכבי הוא בין היתר בחשיפה המצומצמת יחסית ובימי חמישי, כמה אפשר לעקוב - תהיה אוהד הכי פנאט שאפשר - אחרי קבוצה שמשחקת כל רבע שעה ובערוצי טלוויזיה שונים?

ברמת השחקנים יהיו לזה השלכות: ניקולה וויצ'יץ', למשל, שיחק בעונת האדריאטית של מכבי (2002/03) כמעט 1,900 דקות, והוא לא היה השחקן ששיחק הכי הרבה דקות בקבוצה אז. כהשוואה, ג'רמי פארגו יסיים את העונה הנוכחית כשהוא תשוש גופנית ומנטאלית עם בערך 1,500 דקות. תוסיפו לזה את תחושת המירמור אצל השחקנים סביב "ההחלטה שנחתה עליהם מלמעלה", את הנסיעות, מיעוט הזמן בבית ואת הכתישה המנטאלית, ואפשר להניח איך ייראו השחקנים האלו בשליש האחרון של העונה.

לאדריאטית יהיו גם השלכות על ניהול המו"מ עם שחקנים שמכבי תרצה מאוד להשאיר, כמו ג'רמי פארגו וצ'אק אידסון. גם בלי האדריאטית מכבי תצטרך לתת להם העלאות שכר כדי שלא ילכו למקומות אחרים, ועכשיו תצטרך להוסיף לשקלול גם את העובדה שהיא מגדילה להם את כמות העבודה בשליש. גם שחקנים שמכבי תרצה להביא יצטרכו להחליט אם מתאים להם לבוא להיטחן בשלוש מסגרות או לקחת את אותו כסף במקום אחר, עבור עונה קצת יותר קלה פיזית.

והעניין האחרון הוא כמובן האינטרס המקומי: אנשי ליגת העל לא יבואו לקראת מכבי בגלל הטיול שלה באדריאטית. לא בשיבוץ של ימי המשחקים ולא בכלום. אם הם ירצו לקבל את מכבי במשחק המרכזי ביום ראשון בערב, הם יקבלו אותה שם, גם אם הקבוצה שיחקה ביום שבת בחור נידח בסרביה או בקרואטיה.

3. NBA

לא מעט שחקנים אירופיים שמשחקים ב-NBA מדברים על חזרה "הביתה" לתקופה קצרה במידה ואכן יתממש איום ההשבתה של ה-NBA. עומרי כספי כבר הצית את הדמיון של הקהל בנוקיה כשהודה כי כבר היו שיחות גישוש עם מכבי לגבי האופציה של חזרה במקרה של השבתה, או מארק גאסול שדיבר על חזרה לספרד.

האפשרות הריאלית מאוד לשביתה תיצור קיץ מאוד מעניין בשוק הכדורסל האירופי. מצד אחד, מעניין יהיה לראות איך קבוצות יעמדו בפיתוי מול שחקנים גדולים שיסכימו לחזור הביתה בידיעה שברגע שהשביתה תסתיים אותם שחקנים ירצו לחזור לקבוצות ה-NBA שלהם. קשה לראות קבוצה אירופית בכירה שתהיה מוכנה לתת לשחקן NBA עבודה ולבנות סביבו את הסגל, מבלי שזה יתחייב להישאר עד תום העונה. כמו שאף מאמן רציני לא יהיה מוכן לבנות קבוצה סביב כוכב NBA שבכל רגע יכול לקום וללכת.

מה בכל זאת סביר שיתרחש? הקבוצות באירופה ייהנו מהצפה של שחקנים דווקא מהדרג הנמוך ב-NBA, כאלו שיצטרכו את הכסף גם תמורת התחייבות להישאר עד תום העונה ויסכימו לשחק גם עבור סכומים הרבה פחות גבוהים. בנוסף, השביתה תעזור לקבוצות האירופיות להשאיר שחקנים, מאחר שהאיום התמידי של עזיבת שחקנים ל-NBA נראה חסום בשלב זה. במקרה של מכבי זהו המו"מ עם פארגו, שצפוי להצטמצם רק אל מול הצעות שיקבל מקבוצות אחרות באירופה.