פישר בהוראה בהולה לבנקים: הפרישו מיידית לחומ"ס על המשכנתאות; בנקאי בכיר: "פישר היסטרי"

המפקח על הבנקים, דודו זקן, העביר לבנקים ערב יום העצמאות הנחיה לערוך הפרשה נוספת מיוחדת לחובות מסופקים בגין תיק המשכנתאות. ההפרשה המיוחדת תתבצע כבר בדוחות לרבעון הראשון, שיתפרסמו בסוף מאי, כלומר עוד שלושה שבועות. כך נודע ל"גלובס".

במכתב שהגיע לידי "גלובס", כותב זקן כי ההפרשה נועדה כדי "להביא בחשבון את הירידה בשיעור הכיסוי להפרשה בגין תיק המשכנתאות, לנוכח הגידול המהיר שחל בשנים האחרונות באשראי לדיור, ועדיין לא קיבל ביטוי מלא בהפרשות לפי עומק הפיגור". הפעם האחרונה בה נקט בנק ישראל צעד דומה הייתה לפני תשע שנים, במיתון של שנת 2002.

"כל בנק לפי שיקול דעתו"

בשלב זה הנחה בנק ישראל כי ההפרשה המיוחדת לא תירשם כהוצאה ולא תופיע כחלק מדוח רווח והפסד, אלא תחושב כקרן הון בתוך ההון העצמי, כלומר לא תשפיע על התוצאות העסקיות, אלא רק על הלימות ההון של הבנקים ועל יכולתם לחלק דיבידנד.

ההפרשה תהווה "כרית ביטחון" למקרה של הרעה במצב הלווים, או בשוק הנדל"ן וצורך בהפרשות גדולות, אם יעלה שיעור חדלות הפירעון. זאת לאור תחושת בנק ישראל כי הסיכון בשוק המשכנתאות גובר. זקן לא הנחה את הבנקים לגבי שיעור ההפרשה הנדרש, אלא קבע כי כל בנק יקבע על-פי שיקול דעתו את גובה ההפרשה שהוא מתכוון לבצע.

עם זאת, זקן הבהיר בשיחות בעל פה עם מנהלי הבנקים כי לא מן הנמנע שיקבע בהמשך שיעור הפרשה אחיד לכל המערכת הבנקאית. "ההפרשה עצמה אינה דרמה, אבל בנק ישראל רוצה להעביר לנו מסר כדי לעצור את מה שהוא רואה כ'חגיגה' במשכנתאות", אמר בתגובה בנקאי בכיר.

ההפרשה לא תהיה כנגד הלוואת משכנתה ספציפית, אלא הפרשה כללית כנגד עליית הסיכון הגלום בתיק המשכנתאות בכללותו וכנגד הרעה במצב המשק. הערכות כי בנק ישראל מצפה להפרשה בשיעור של חצי אחוז מתיק האשראי למשכנתאות.

תיק המשכנתאות בבנקים עומד על כ-200 מיליארד שקל, כלומר ההפרשה האמורה תהיה בהיקף של עד מיליארד שקל. עם זאת, ובניגוד לציפיות מוקדמות, לא יאפשר בנק ישראל לבנקים לפרוס את ההפרשה על פני כמה רבעונים, אלא ידרוש כאמור את מלוא ההפרשה ברבעון אחד.

"פישר היסטרי"

בכיר אחר במערכת הבנקאית יצא כנגד ההפרשה ואמר כי "אין הצדקה להפרשה מיוחדת. פישר היסטרי. אנחנו לא אירלנד. לבנקים יש כרית ביטחון סבירה בתיק המשכנתאות". הבכיר הוסיף כי "נוסחת ההפרשות להלוואות בפיגור יוצרת עודף הפרשה משמעותי ואין צורך בהפרשה נוספת".

יצוין כי ההפרשה להלוואות משכנתה בפיגור אינה נתונה לשיקול דעת של הבנקים, אלא נגזרת מעומק הפיגור. הבנק מתחיל להפריש כאשר הפיגור בתשלום מעל 3 חודשים ומגדיל את הפרשותיו ל-8% מההלוואה, כאשר הפיגור הוא מעל 6 חודשים, וכך מפריש בהדרגה עד לשיעור הפרשה של 80%, כאשר הפיגור מעל 33 חודשים.

בתוך כך הנחה בנק ישראל כי הבנקים ירחיבו בדוחות הכספיים את הגילוי בנושא המשכנתאות. הבנקים יפרטו את מאפייני הסיכון של התיק כמו שיעורי פיגורים בהלוואות, הלוואות בשיעורי מימון גבוהים, והלוואות לפי מועדי פירעון. "לאור העלייה ברמת הסיכון הנובעת מפעילות מתן הלוואות לדיור, נדרשים הבנקים להרחיב את הגילוי על הלוואות אלו, כדי לסייע למשתמשים בדוחות הכספיים להבין טוב יותר את החשיפה של הבנקים לפעילות זו", כתב בנק ישראל.

עוד נדרשים הבנקים לדווח על פעולות שהבנק מבצע במטרה להתמודד עם הסיכונים ולתאר את נוהלי החיתום של הלוואות לדיור. ההוראה תיכנס לתוקף בדוחות הרבעון השני שיתפרסמו באוגוסט.

פרשנות / עירן פאר: פישר מעביר מסר, הבנקאים לא מבינים

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מביט החוצה מחלונו בקומה השביעית של בניין בנק ישראל בירושלים ורואה סערה מתקרבת. מנהלי הבנקים מביטים מחלונותיהם בתל אביב ורואים שמיים כחולים, כשאף ענן לא נראה באופק. מישהו כאן טועה בתחזית. השאלה היא מי.

העניינים מתגלגלים במהירות. לפני חודש וחצי בנק ישראל לא דן בכלל באפשרות לערוך הפרשה מיוחדת לחובות מסופקים בגלל סיכון המשכנתאות. לפני כמה שבועות החלו להגיע שמועות על הכוונה. לפני שבוע חשפנו כאן את הרעיון להפרשה מיוחדת של חצי אחוז, שתיפרס לאורך כמה רבעונים. ערב החג יצאה ההחלטה - הפרשה מיידית וכולה עכשיו.

להפרשה אין משמעות דרמטית לגבי תוצאות הבנקים. ההפרשה של חצי אחוז אותה מקווה זקן לראות היא מיליארד שקל, סכום שיקטין את הלימות ההון בממוצע בעשירית אחוז. אם ינחה זקן שההפרשה תעבור לדוח רווח והפסד, יגרעו מרווחי הבנקים כ-700 מיליון שקל, כלומר 10% מהרווח השנתי. זה סכום הנמוך מההפרשות בגין לווה גדול, למשל פחות מההפרשות שעשו הבנקים במסגרת הסדר החוב של אפריקה ישראל אשתקד.

אבל המסר אינו בגובה ההפרשה אלא במהות. בעצם קיומה של ההפרשה המיוחדת. בהכרזתו על ההפרשה המיוחדת, פישר מעביר מסר - יש משבר.

הפעם האחרונה בה בנק ישראל הנחה את הבנקים לבצע צעד כזה הייתה כמעט לפני עשור, בשנת 2002, בשיא המיתון שכמעט ריסק את כלכלת ישראל. האם עכשיו הבנקים והמשק באותו מצב? כנראה שלא, וזה רק מגביר את האפקט של המסר. פישר, למי שעוד לא הבין, חושב שיש בעיה, לא בועה חלילה, אבל בעיה.

הבעיה של פישר היא שהבנקאים לא ממש מתרגשים. "הנגיד בלחץ, הייתי אומר, אפילו בהיסטריה, הוא לוחץ על דודו ודודו מנחית עלינו". כך מתאר בנקאי בכיר את השתלשלות העניינים. אם זה מה שהבנקאים מבינים, אזי פישר נכשל בהעברת המסר.

הבעיה שלנו היא שפישר הוכיח שוב ושוב בחמש השנים האחרונות שהוא קורא את המפה המקרו-כלכלית יותר טוב מכולם. ואם פישר אומר שצפויה סערה, למרות שבחוץ בהיר ותחזית מזג האוויר אביבית, אולי מוטב שבכל זאת ניקח מטריה וגם מעיל.