איזה מוסדי מנהל את התיק הכי מהיר ואגרסיבי?

החיסכון לטווח ארוך נועד לאפשר לציבור לחסוך לאורך שנות העבודה כספים שישמשו אותו בתקופת הגמלאות. המטרה המרכזית של הגופים הפנסיוניים, שמנהלים עבור הציבור את החיסכון שלו לטווח ארוך בעולם של פנסיה צוברת, היא להשיג למבוטחים ולעמיתים תשואה ראויה לאורך זמן.

במסגרת זו נבחנים הגופים לאורך השנים בשורה של פרמטרים קצרי טווח. אחד מהפרמטרים הללו הוא מהירות התיק הסחיר המנוהל אצל כמה מגופי החיסכון לטווח ארוך המובילים בשוק בשנה החולפת. כלומר איזה שיעור מהתיק נמכר ונקנה בתקופת זמן מסוימת.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים של האוצר מאפשרות לחברות הביטוח, לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה לנכות מחשבונות החוסכים בהן הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות, מעבר (ונוסף) לדמי הניהול. מדובר בהוצאות הקשורות ישירות בניהול ההשקעות באמצעות גופים חיצוניים (קשורים ואינם קשורים). אף שקל מהן לא מועבר למוסדיים עצמם כהכנסה, והן משמשות ככלי למימון אפיקי השקעה עבור העמיתים והמבוטחים.

ובכל זאת, מדובר בעלויות נסתרות מעיניו של החוסך, שמתווספות לדמי הניהול הגבוהים גם כך. בסה"כ מדובר על תשלום בשיעור של כ-0.3% מהנכסים שנוהלו על-ידי חברות הביטוח בפוליסות המשתתפות ברווחים, ובשיעור של כ-0.16% בקופות הכלליות של חמשת גופי הגמל המובילים, עבור ההוצאות הישירות.

מריצים את התיק הפנסיוני בשנה אחת

על כל פנים, מהנתונים שפורסמו על-ידי הגופים עולה שב-2010 הסתכמו עמלות הברוקראז' של עשרת הגופים שבחנו בכ-64 מיליון שקל, שהם כ-0.04% בממוצע מסך הנכסים שנוהלו על-ידיהם. הגוף ששילם הכי הרבה עמלות ברוקראז' ביחס לגודלו מבין עשרת הגופים שנבחנו על-ידינו היה אקסלנס (בקופת תגמולים כללי) ששילמה עמלות ברוקראז' בהיקף של כ-0.12% מהנכסים, ואחריה מגדל (בקרן י' - התיק המשתתף ברווחים) עם כ-0.07%, מנורה מבטחים (בקרן י') עם יחס של כ-0.05%, כמו פסגות גדיש כללי. היתר נמצאים בטווח שבין דש (0.04%) וקרן י' של הראל (0.02%).

ואולם, שיעור סך עמלות הברוקראז' מתוך הנכסים המנוהלים לא מצייר את כל התמונה לגבי מהירות התיק בגופים השונים, כלומר כמה פעמים "גלגלו" את הני"ע הסחירים שלהם ב-2010 במטרה להשיג תשואות נטו (ריאלית ונומינלית) גבוהה ככל הניתן. כאמור, מהירות התיק היא כלי ולא המטרה. המטרה היא מקסום התשואה נטו בסופו של יום בתיק החוסך הפרטי - וכל שהיא עולה כך מתחזק הכוח של הכסף שנצבר עבור החוסך לטווח ארוך.

כדי לבחון ולהשוות את מהירות התיקים בגופים השונים, יצרנו מעין עלות תיאורטית לגלגול הנכסים הסחירים של הגופים - תיקי המניות, האג"ח הקונצרניות הסחירות והאג"ח הממשלתיות הסחירות. בין היתר התעלמנו משינויי אלוקציות שחלו במהלך השנה, מגדלים שונים של תיקי המניות או האג"ח, מנוכחות בחו"ל ומשיעורי כניסת כסף חדש, ששקלולם יכול להשפיע במידה מסוימת על היחסים.

אגב זאת, לסוגיית זרימת הפרמיות שעבורה יש חובה לקנות - כך שגופים עם זרימה חיובית חייבים לקנות יותר - יש חשיבות גדולה כי במקרה זה אין חלופה לרכישת ני"ע (בשיעור מסוים) עבור הכספים הללו. זה משפיע בעיקר על גופים מגייסים - חברות הביטוח ובראשן מגדל הגדולה ביותר עם היקף פרמיה גבוה, ופחות על קופות הגמל. כך, שיעור התיק "המגולגל" האמיתי בחברות המגייסות נמוך יותר מאשר בגופים הלא מגייסים.

כך או אחרת, שיעור "גלגול" התיק בגופים המוסדיים, שאינם "סוחרי יום" אלא מנהלי תיקים ומחזיקי ני"ע לטווחים ארוכים, גבוה למדי ונובע ממסחר אקטיבי מאוד, בעיקר במניות ככל הנראה. זאת לדברי גורמים המעורים בנושא, המעלים ספק לגבי הסיבה להצדקת מכירה וקנייה של חלק הארי מהתיק מדי שנה, אם לא יותר מכך.

מבדיקתנו עולה כי אינטרס התנועה המהירה בתיקים לטווח ארוך בא לידי ביטוי בעיקר במגדל (שמחזיקה תיק עם היקף פרמיות נכנסות גבוה מאוד) ואקסלנס, שבפרמטרים שקבענו גלגלו בפועל יותר מאשר את מלוא התיק שלהם, וזאת בשנה אחת בלבד. מהצד השני ניצבת הראל, שמכרה וקנתה כ-30% מהתיק שלה בשנה החולפת.

אגב, מבחינת הפערים בתשואות עולה שגלגול מהיר של התיק אינו מתבטא בהכרח בתשואה ביחס למתחרות. לאקסלנס תשואה יפה יחסית למתחרות ב-2010, ולמגדל תשואה ממוצעת.

הקשר המשפחתי החם בהראל

רוב קבוצות הביטוח והפיננסים המקומיות מחזיק לצד הגופים המוסדיים המנהלים את החיסכון גם בתי השקעות שעוסקים בין היתר בברוקראז' (מנורה, למשל, לא מחזיקה). בעבר קבע האוצר מגבלות על פעילות ברוקראז' באמצעות צד קשור (בתוך הבית), שלפיהן גוף מוסדי יהיה רשאי לרכוש או למכור ני"ע (שירותי ברוקראז') מצד הקשור אליו, ובלבד שהיקף העמלות שישלם לו לא יעלה על 20% מכלל העמלות המשולמות על-ידיו בשל כלל המכירות והרכישות שבוצעו במהלך השנה (וכן שהעמלה שתשולם לצד הקשור בגין עיסקאות אלה לא תעלה על העמלה שתשולם בגין עסקה דומה לגורם שאינו צד קשור).

מבדיקתנו עולה שב-2010 מרבית הגופים לא מיצו את האפשרות למקסם את הברוקראז' בתוך הבית. בהיבט זה בולטים שני גופים: האחד הוא מגדל, שהעבירה לבית ההשקעות שלה - מגדל שוקי הון - שיעור נמוך מאוד של שירותי ברוקראז', כשאת היתרה הוציאה לצדדים לא קשורים; השני הוא הראל, שמיצתה עד תום את המכסה המקסימלית שאפשר האוצר. הראל דיווחה בדוח ההוצאות הישירות כי כ-22.9% מעמלות הברוקראז' ששולמו בתיק המשתתף שלה הלכו לצד קשור - הראל פיננסים, וזאת מעבר לרף ה-20% כאמור.

ואולם, לאחר תום השנה ולאחר מועד דוח ההוצאות הישירות, ובשל הנחיית האוצר, הראל השיבה את הכסף העודף למבוטחיה כך שבסופו של יום העבירה את מלוא ה-20% מעמלות הברוקראז' לצד קשור.