ברק: לא רק אני נהנתן

בסוף השבוע הקודם פורסם ב"הארץ" ראיון עם אהוד ברק (6.5.11). בדרך-כלל ראיונות כאלה, המיועדים לתקופות של חגים וימי זיכרון, מצטיינים בבנאליות. לא הראיון הזה. כאן מדובר במסמך בעל חשיבות עצומה להבנת נפשו, אישיותו וערכיו של מנהיג פוליטי בכיר בישראל. זה מסמך עצוב, אבל מאיר, בעצם מחשיך, עיניים.

יושב מרואיין, שר הביטחון, מנהיג מפלגות, ואומר למראיינו שהוא בכלל לא נורא כמו שחושב רוב הציבור. לא משום שהוא אדם חיובי, לא - אלא משום שגם אחרים גרועים כמוהו.

"אני לא יותר אמיד מנתניהו או שרון. אני לא מרגיש שאני יותר נהנתן מאהוד אולמרט, או מרבין ופרס". וגם: "תסתכל על נשיאי ישראל בדור האחרון ותמצא לי את זה שלא היה נהנתן ולא נסע במטוסים פרטיים, ולא שתה קוניאק טוב. לא תמצא. אין. אין".

כלומר, אני לא יותר גרוע מכל אלה, לא יותר נהנתן, לא יותר אמיד. זה אמנם לא לגמרי מדויק, אבל בבסיס זה נכון. ברק בהחלט אינו הגרוע היחיד.

יורה גם בבן-גוריון

את הסיבה לכך שריח אישיותו של ברק דוחה יותר משל האחרים, אפשר למצוא בהשוואה שהוא עושה בינו לבין דוד בן-גוריון. הנה: "בן-גוריון הוא גדול היהודים בעת החדשה, אבל הוא, היו לו בעיות עם התנהגויות הרבה יותר מסובכות מאשר לי... היה לו את המבנה הזה על דונם, שתי קומות ומרתף, כשההורים שלי גרו בדירה של חדר של 3על 4 מטרים, בלי ברז, בלי שירותים, בלי כלום".

האמירה הזאת היא סתם מנוולת. הבית שבו התגורר בן-גוריון היה ביתו הרשמי כראש הממשלה. לבן-גוריון לא היה שום רכוש של ממש, שום מניות ודיבידנדים ומגדלים באוויר ועל הקרקע. הוא חי בצניעות מופלגת, חיים של איש מוסר ורוח.

רק אדם מנוול וחסר עכבות יכול לייחס לבן-גוריון "התנהגויות יותר מסובכות מאשר לי". זו דיבה מן הסוג המכוער ביותר, משום שהיא פוגעת באדם שאינו יכול להשיב; משום שהיא מבקשת להכתים אדם שהוא סמלה של תקומת ישראל.

אני רקוב משמע אני קיים

בדבר אחד ברק צודק ללא ספק: "אני פוליטיקאי כל-כך כושל", הוא אומר בציניות, "שכל יריביי נעלמו". נכון לגמרי, כי בעוד שאחרים נעלמו מהנוף הפוליטי, ברק ממשיך לצוף.

אבל נכון גם שהוא פוליטיקאי שהצליח לקחת מפלגה של עשרות מנדטים ולהוריד אותה למפלגת בודדים פאתטית. כלומר, הצלחתו של ברק היא כפוליטיקאי היודע לעשות לעצמו ולביתו, אבל לא למפלגתו, לא לממשלתו, לא למדינתו.

ברק אינו מושחת במובן הפלילי, אבל על-פי ערכיו ואמות-המידה שלו - הוא אדם רקוב. ואולי זה סוד הצלחתו כפוליטיקאי.