לחובבי האותנטיות: גיאורגיה - יעד קרוב שמצליח להפתיע

כשחושבים על חופשות ליעדים קרובים נהוג לחשוב על יוון, על בולגריה או על קפריסין. אבל לפחות לפי כמה מסוכני הנסיעות, גיאורגיה היא היעד הלוהט לתקופה הקרובה. מסתבר שהגיאורגים מכירים אותנו היטב. עד כדי כך היטב, שאחרי אזרבייג'אן וארמניה השכנות, מדינת המקור ממנה מגיעים הכי הרבה תיירים לגיאורגיה היא דווקא ישראל.

עד כה רוכזה התיירות הישראלית לאזור רק באמצעות טיסות לבירה טיביליסי - אך בקיץ ייחנך קו טיסות גם לעיירת החוף בטומי שבמערב, שבאמצעותו יוכלו הישראלים להגיע גם לחבל אדג'רה וחבל מסטייה היפים.

הקסם של גיאורגיה טמון בשילוב הקיצוני בין התפתחות מהירה לפרימיטיביות ואותנטיות כובשים: מצד אחד, ניתן למצוא בבטומי שלל בתי-מלון מפוארים ומפנקים ברמת 5 כוכבים על חוף הים; ומצד שני - במרחק כמה שעות בודדות של נסיעה ניתן למצוא כפרים קטנים שתושביהם מעולם לא יצאו אל מחוץ לחבל הארץ הקטן שלהם, אפילו לא לעיר המרוחקת רק כמה עשרות קילומטרים.

גיאורגיה מציעה מגוון רחב של סוגי טיולים - מ"בטן-גב" זול במלונות פאר בחצי פנסיון ועד טיול אתגרי שכולל רכיבת שטח לאזורים נידחים. עם זאת, יש לתכנן מראש את אופי הטיול ולהיערך בהתאם.

המדינה, שמצויה כעת בתנופת פיתוח אדירה בכל הקשור לתשתיות תיירות, עדיין רחוקה מאוד מלעמוד בציפיות של התייר המודרני - הכבישים עדיין לא מוכנים לקלוט המונים, מחוץ לערים מתקשים התושבים לנהל תקשורת בסיסית, והשילוט בדרכים לא מסודר כמו במערב היבשת.

 גאורגיה / צלם: עומר רבין

חוויה בגובה 2,200 מטר

למרות זאת, ואולי בדיוק בגלל זה, התחושה היא שעכשיו הזמן הנכון להגיע לגיאורגיה ולחזות ביופי הטבעי המרשים ובעושר התרבותי - רגע לפני שכל העולם עולה לשם לרגל ומעלה איתו באופן משמעותי גם את המחירים תוך פגיעה באותנטיות של המקום.

הקסם האמיתי של מערב גיאורגיה מצוי בהרים הגבוהים הקשים לגישה, באזור חבל הסוונטי: העיירה מסטייה, למשל, מציגה פלא ארכיטקטוני של מגדלים גבוהים הצמודים לכל בית ואווירה כפרית פרימיטיבית כובשת מוקפת בהרים עמוסי שלג-עד. מעל העיירה מסטייה נחבאת אושגולי - עיירה פצפונת הנחשבת לאזור המיושב הגבוה ביותר באירופה ומשמרת בקנאות את אורח החיים המסורתי.

באזור נחנכו לאחרונה מספר מלונות שהופכים את השהייה בחבל הזה לאפשרית יותר. בין מסטיה לאושגולי נמתח אחד ממסלולי הטיול הקסומים והיפים ביותר במזרח אירופה (מומלץ לטיול בחודשי הקיץ בלבד, ורצוי באופן מאורגן) ולאחרונה אף אתר סקי שנמתח בין שתי העיירות האלה ופעיל בכל תקופות השנה בהן תנאי השלב מאפשרים גלישה (המקומיים טוענים כי גם בקיץ מפציעות תקופות כאלה... אתם מוזמנים לבדוק אותם בעניין הזה).

התיירות באזור בשלב זה מאוד משפחתית: מקומיים מכניסים את התיירים הביתה ומבשלים להם, מראים את אורח החיים שלהם ומציעים את עזרתם בתכנון הטיול. ניתן למצוא שלל קבוצות של צעירים שמבצעות את המסלול בחבל סוונטי באופן עצמאי, אך מרבית המבקרים מעל גיל 30 מבצעים את המסלול עם הדרכה צמודה.

 גאורגיה / צלם: עומר רבין

איך לטייל?

האופציה הכי פחות אתגרית היא חופשה בעיירת החוף בטומי, המקבילה המקומית לאילת אם תרצו, המציעה נופשון של 8 ימים במלונות 4 או 5 כוכבים על בסיס חצי פנסיון וליהנות מגישה לחופי הים (הסלעיים ולא חוליים ברובם), בתי קזינו, מסעדות מצוינות במחירים נוחים וטעימה מתרבות חדשה ומרתקת - מהעיר יוצאים גם מספר "טיולי כוכב" יומיים קצרים לנקודות עניין במרחק נסיעה סביר - ובהם הכפרים הממוקמים במדרונות הרי הקווקז הנמוך בחבל אדג'רה, קוטאיסי - העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה שהיוותה גם את המרכז הרוחני של הקהילה היהודית בה, מערות נטיפים, ארמונות ואגמים.

מומלץ במיוחד מפל הקוקוטאורי היפה שנמצא בהרי אדג'רה בתוך כפר קטן ומסלולי הטבע הקצרים שסביבו. בין הגיחות אל הטבע שבחוץ אפשר ליהנות משירותי בתי-המלון, שמציעים מתחמי ספא מרשימים, חמאם ועוד (מ-777 דולר לאדם (8 ימים במלון 4 כוכבים), ועד 900 דולר (8 ימים במלון 5 כוכבים).

מי שמעוניינים להכיר את גיאורגיה באופן מעמיק יותר, יכולים לבחור באופציה ההרפתקנית של "טוס וסע" ולהתמודד עם אתגרי המדינה בעצמם - או לבחור במתווה של טיול מודרך. באשת טורס, למשל, מציעים טיול של 8 ימים על בסיס טוס וסע (לינה ורכב) עם רכב מסוג טויוטה יאריס במחיר של 800 דולר לאדם (לשני נוסעים ברכב).

בעוד שדוברי רוסית יכולים להסתדר בתקשורת עם המקומיים, מי שהשפה הגיאורגית והשפה הרוסית לא שגורות בפיו עשוי להרגיש כבר במרחק 10 ק"מ מהערים כיצד היכולת לתקשר עם המקומיים, כולל ספקי תיירות, מוגבלת מאוד.

אך לא מדובר במשימה בלתי אפשרית: מדריכים מקומיים טוענים כי תכנון נכון של המסלול ויצר הרפתקנות בריא יכולים להפוך את הטיול הזה לחוויה בלתי נשכחת. מומלץ, בכל אופן, "לסגור" לפחות חלק ממקומות הלינה מראש מהארץ ולבנות מסלול נסיעה מוגדר לכל יום.

בגיזרת הטיולים המאורגנים, מציעים מבטומי טיול בן 8 ימים המקיף את המדינה כולה, על בסיס חצי פנסיון במלונות 3 ו-4 כוכבים (1,200 דולר לאדם). מלבד ביקור בעיירת החוף בטומי, בבירה טביליסי ובמרכז היהודי לשעבר קוטאיסי - כולל הטיול גם ביקור במעיינות מי המלח של עיירת המרפא בורג'ומי, בעיר המערות וארדזיה, בעירו של סטאאלין - גורי, בבירה העתיקה מצחטה, בשמורת הטבע של עמק הגרגטי, ועוד.

טיול רגוע יותר המתמקד במערב המדינה ומציע לינה במלון 4 כוכבים על בסיס חצי פנסיון ותוכנית מובנית של טיולים יומיים תעלה 1,000 דולר לאדם בחדר זוגי.

המלצת המערכת היא, דווקא, לשלב בין השניים - ליהנות מ-2-3 לילות של בטן-גב בבטומי, רצוי לילה אחד בהתחלה ואחד או שניים בסוף, ולנצל את המלונות החדשים שנבנו בה (מלון שרתון בולט באופן ניכר מעל המלונות האחרים בעיר בשלב זה, לא מעט בזכות החמאם הטורקי המרשים שבו שנחנך ממש לאחרונה) - ולצאת החוצה לכל יתר הזמן לכיוון חבל הסוונטי. נוסחה שכזו מציעה איזון בין שירותי התיירות במחירים התחרותיים של גיאורגיה לבין אפשרויות הטיול והנוף שבה.

 גאורגיה / צלם: עומר רבין

 גאורגיה במספרים

גם בגלל האוכל: החצ'פורי לא פוסח על אף ארוחה

אחת האטרקציות הגדולות של גיאורגיה, שלא מצליחה להשאיר אף אחד מהמבקרים בה אדיש, היא המטבח המקומי, ובעיקר מנת הדגל - החצ'פורי. הקונספט הפשוט כל-כך של בצק עם גבינה מותכת, ביצה וחמאה הפך כאן ממש לאומנות שזוכה לכבוד 3 פעמים ביום, בכל ארוחה ממש, ומוגש בווריאציות שונות בהתאם למחוז הגיאוגרפי שבו נמצאים - מה שהופך את החצ'פורי למדע מסובך לא פחות ממדע החומוס באזורנו שלנו.

בעוד שהחצ'פורי בטיביליסי נראה כמו משולש פיצה עם שכבות גבינה, החצ'פורי (המופלא!) של מחוז אדג'רה - המחוז העצמאית שבירתו בטומי, מעוצב בצורה סירה כשבתוכו כל המרכיבים. בהחלט לא מומלץ לשומרי המשקל, מאוד מומלץ לחיוך ולשמחת החיים.

לצד החצ'פורי נוהגים המקומיים לאכול מגוון גדול של גבינות, סלטים ומאפים; אוהבי המזון האורגני וחובבי הירוקים לא ירוו כאן יותר מדי נחת - המודעות לתזונת הניו-אייג' עדיין רחוקה מאוד מהכפרים האותנטיים של גיאורגיה, שם עדיין מוכיחים שהפתרון לקור שמאפיין את ההרים המושלגים הוא אוכל רווי שומן ושמן.

ככל שעולים גבוה יותר ומתרחקים מהערים הגדולות, שיעור השמן במנות עולה - אבל גם התחושה המדהימה של שמחת החיים הפשוטה כל-כך של התושבים שמכינים אותו.

בין המנות הבולטות שנותנות חיזוק לחצ'פורי אפשר למנות את החינקלי (דמוי קרפלעך), הצ'אדי (לחם תירס עגול ואינטנסיבי) וכן את הבז'ה - רוטב העשוי מאגוזי מלך ומוגש אצל הגיאורגים כמעט עם כל מנה - מבשר, דרך חציל ממולא ועד הקינוח.

הארוחות אצל הגיאורגים, אגב, אינן קצרות וכוללות לרוב הרמת כוסית בערך על כל ביס באופן ששם בכיס אפילו את הקפדנים שבמבצעי סדר הפסח - בראש השולחן על-פי התרבות הגיאורגית יושב תמיד ה"תאמאדה" - שמשמש כמברך המרכזי של הארוחה ומדי כמה דקות מרים כוסית לחיי המצאה כלשהי שזורמת בראשו יחד עם האלכוהול הגואה.

לרוב, ארוחה בכפרים המוצעת לקבוצות התיירים המגיעות למדינה בבתי התושבים, כוללות גם הופעה של המקומיים שמוכיחים שאפשר לעשות שמח גם בלי כלי מוזיקה מערביים ותלבושות נוצצות.

 גאורגיה / צלם: עומר רבין

הכותב היה אורח חברת אשת טורס בגאורגיה