מגששים באפלה: איך מוצאים את גורמי הסיכון לאלצהיימר?

אין הוכחה רצינית לכך שדיאטה מסוימת או הקפדה על אורח חיים מסוים מפחיתים את הסיכון של אדם לפתח אלצהיימר, כך קובע פאנל מומחים שכינס מכון הבריאות הלאומי בארה"ב (NIH), ואשר פרסם דוח בנושא במאמר שהופיע ב-Archives of Neurology. פאנל המומחים בדק מחקרים שביקשו לראות האם הקפדה על דיאטה מסוימת, תרגילי התעמלות, תוספי תזונה ומחלות כרוניות עלולים להגביר או להפחית את הסיכון ללקות במחלה.

הם מצאו עדויות קלות לכך שסוכרת, כולסטרול גבוה ועישון עלולים להגביר מעט את הסיכון לאלצהיימר, וכן שהקפדה על דיאטה ים-תיכונית (כמשמעותה במקור, כלומר שומנים לא רוויים, והרבה ירקות ופירות), ונטילת חומצה פולית, הימנעות מאלכוהול ושמירה על כושר גופני ושכלי, יכולים להקטין את הסיכון. אולם אף אחת מהעדויות לא הייתה חזקה מספיק כדי לקבוע זאת בוודאות.

דרושים מחקרים מקיפים ויקרים יותר, שיעקבו אחר קבוצות גדולות של אנשים במהלך דורות, כדי להילחם באלצהיימר - כך קובעים החוקרים בדוח שפורסם השבוע בארצות הברית.

החוקרים הביאו כדוגמה את מחקר פרמינגהאם שהחל ב-1948 והקיף שלושה דורות, כדוגמה לניסוי שזיהה את הכולסטרול, את לחץ הדם הגבוה ואת העישון כגורמים שתורמים למחלות לב.

"אולי אנחנו עומדים להוכיח שבאמת יש קשרים, אבל לשם כך אנחנו צריכים מחקרים באיכות טובה", אמרה מרתה דוויגלוס, אחת ממחברי הדוח ופרופסור לרפואה מונעת באוניברסיטת נורתווסטרן, בראיון טלפוני ל"בלומברג".

אמנם קיימות כיום כמה תרופות שמטפלות בסימפטומים של המחלה, אך אין דרך לעכב אותה או לרפא אותה, והיא פוגעת כיום ב-5.4 מיליון אמריקנים, קובע הדוח.

"המסר של הדוח אינו ששום דבר לא עובד כדי להקטין את הסיכון לאלצהיימר, אלא שעדיין איננו יודעים מהו הדבר שיעשה זאת. עלינו להתחיל את המחקרים מוקדם יותר, לא רק בגלל הגורמים הסביבתיים וגורמי איכות הסביבה", אומרת דוויגלוס, "אנחנו צריכים למצוא מה נקודת הבסיס הייתה, כשהחולים היו עדיין בריאים. זו הדרך היחידה לדעת מהם גורמי הסיכון שקשורים למחלה".

מחקר כזה הוא יקר, אומר ביל תייס, קצין הרפואה והמדע הראשי של אגודת האלצהיימר בארה"ב. מחקר פרמינגהאם עלה בערך 120 מיליון דולר, הוא אומר. Alzheimer's Disease Neuroimaging Initiative מבקשת לבדוק את קצב ההתקדמות של המחלה באמצעות מחקר שיכלול סריקות מוח, בדיקות דם ובדיקות של הנוזל המוחי-שדרתי - שיעלה כ-140 מיליון דולר. כיום, התקציב הפדרלי בארה"ב למחקר האלצהיימר עומד על פחות מ-500 מיליון דולר.

נכון לחודש מארס 2011, רק שמונה טיפולים במחלה מצויים כעת בפיתוח מתקדם ברחבי העולם. שישה מחקרים קליניים ארוכי טווח על מחלת האלצהיימר, מתנהלים כיום. המחקרים בודקים את יעילותו של נוגדן תוך-ורידי של חברת בקסטר אינטרנשיונל, וכן את התרופות bapineuzumab של פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון, solanezumab של אלי לילי, ו-Dimebon של פייזר ו-Medivation.

מחקר אחר שנמצא בעבודה גילה שלאנשים שיש אצלם שינוי גנטי המקושר לאלצהיימר היו פחות קשרים בחלקים מסוימים של המוח. שינויים כאלה במבנה המוח עשויים לשמש סמן רפואי למחלה. מחקר אחר מצא שני סמנים מנוזלים שקשורים למוח ולחוט השדרה, שהצליחו בזיהוי של אנשים עם פתולוגיה של אלצהיימר. אבל שני המחקרים זיהו שני ערכים שונים לגמרי של כמות החלבונים במוח הקשורה לאלצהיימר.

מה כן עוזר? קרובי משפחה

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Brain מצא כי בני משפחה וקרובים אפקטיביים יותר בגילוי מוקדם של המחלה ממבחני הזיכרון. מחקר נוסף, שהוצג בכנס של איגוד האלצהיימר הבינלאומי, גילה כי משפחות שקיבלו תמיכה וחניכה אישית ממערכת הבריאות הצליחו לייעל את הטיפול בחולה ולהיטיב את מצבו, בד בבד עם חיסכון משמעותי בעלויות הטיפול הרפואי.

במחקר הראשון, שנערך באוניברסיטת וושינגטון, נשאלו בני משפחה וקרובים של 251 אנשים בסיכון על בעיות הזיכרון ועל סימנים אחרים, בניסיון לגלות אלצהיימר בשלב מוקדם. בין הנושאים שנבדקו: החלטות כלכליות שגויות או בעיות אחרות ביכולת השיפוט; איבוד עניין בתחביבים או בפעילויות אהובות; חזרה על שאלות וסיפורים; קושי ללמוד כיצד להשתמש במכשיר כלשהו, כגון שלט הטלוויזיה; נטייה לשכוח את השנה שבה הם נמצאים ועוד.

נמצא כי השאלונים שמולאו ע"י קרובי משפחה היו מדויקים יותר ממבחני הזיכרון הבסיסיים שנוהגים לערוך רופאים.

במחקר השני, שנערך באוניברסיטת מיניאפוליס, נבחנו 1,607 קשישים מעל גיל 70, הסובלים מסימנים מקדימים של אלצהיימר. הקבוצה הראשונה כללה 347 חולים שהוכנסו עם בני משפחותיהם לתוכנית אישית הבנויה משיחות עם אנשי מקצוע ותמיכה ישירה וליווי בטיפול בחולה. הקבוצה השנייה כללה 1,260 חולים בתוכנית הטיפול הרגילה בחולה, שאינה כוללת ליווי אישי והדרכה למשפחות. לאחר שנה נמצא כי התמיכה שקיבלו משפחות החולים הביאה לצמצום עלויות הטיפול בהם בשיעור של 29% ביחס לשנה שלפני כן, לעומת צמצום של כ-6% בעלויות הטיפול בקבוצה שלא השתתפה בתוכנית התמיכה.

מערכת הבריאות בישראל מעניקה לחולים מעטפת טיפול רפואית - ליווי וחניכת המשפחות וקרובי החולים נעשים על ידי עמותות ולא באופן מוסדר באמצעות מערכת הבריאות.

חברות המשווקות תרופות לאלצהיימר, כגון תרופת האביקסה והרמיניל, מעודדות את החולים להיבדק ולאבחן את המחלה מוקדם יחסית, כיוון שעל פי מחקריהן, התרופות יעילות יותר ומשפרות את איכות חיי החולה ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר. על פי המחקרים הללו, המשפחות יכולות לעזור באבחון המוקדם, והוא גם מאפשר להן להיערך לטיפול טוב יותר.

 התפלגות הגילאים של החולים באלצהיימר