ההמלצות החמות: כך תנצלו את השפל של הדולר

בדיוק לפני שנתיים קבע שער החליפין של הדולר מול השקל את השיא האחרון שלו - 4.25 שקלים, אך מאז הלך וירד, והעמיד בפני משקיעים רבים דילמה קשה: האם למכור את החזקותיהם הדולריות, ולרשום הפסד? אלו שנמנעו מכך, והאמינו כי הדולר עוד ישוב לפסגה, ראו כיצד נשחקת השקעתם בכ-18% נוספים.

רכיב המט"ח בתיק נכסי הציבור קטן בהדרגה בעשור האחרון, כך לפי נתוני בנק ישראל. אולם למרות חולשתו של הדולר, הרכיב הדולרי עדיין עומד על 11.3% מהתיק - שהם 287 מיליארד שקל. סביר להניח כי רובו של מרכיב זה נובע מכך שהדולר שימש כעוגן לישראלים רבים בתקופת האינפלציה הדוהרת של שנות השמונים. הציבור התרגל להחזיק יתרות דולריות, אולם כיום, כאשר רוב התמחור כבר נעשה בשקל, עולה השאלה - האם בכלל צריך, עדיין, להחזיק יתרות מט"ח?

"אם משקיע מחזיק דולרים באמצעות השקעה במניות או אג"ח למטרת פיזור גיאוגרפי - זה בסדר, כי ההשקעה היא בני"ע ולא במטבע. אבל אם ההשקעה היא בדולר ישיר מסיבה היסטורית, ואין למשקיע צורך אמיתי בדולר, והוא גם לא מחפש השקעה ספקולטיבית, הייתי מציע לשקול שוב את ההחזקה הזו". כך אומר ל"גלובס" קובי מורד, סמנכ"ל במיטב ניהול סיכונים.

אז מה כדאי למשקיעים לעשות עם החזקות המט"ח - האם למכור, או שרמות השפל שבהן נמצא כעת שער החליפין, דווקא מאותתות על הזדמנות? לדברי מורד, "יש להפריד בין שני סוגי משקיעים - אלו שיש להם צורך בדולרים, ומשקיעים שרכשו דולרים בתקווה לייצר רווחי הון.

"הראשונים ביטחו עצמם בהחזקת הדולרים כנגד נכס הנקוב בדולר, שהם רוצים לרכוש, או תשלומים צפויים בדולרים בעתיד, ובכך בעצם הרכישה נטרלו את חוסר הוודאות ביחס לשער החליפין. במידה שהם עדיין מחזיקים בהתחייבויות הללו, אני ממליץ להמשיך להחזיק את הדולרים".

הסוג השני של המשקיעים הם אלו שאין להם צורך אמיתי בדולר, אלא מקווים להרוויח משינויי מטבע. "כספקולציה, המט"ח הוא השקעה נהדרת, אבל זה סוג של הימור. צריך לזכור ששער חליפין יכול גם להמשיך לרדת - אין תחתית". למשקיעים שמחזיקים דולרים מסיבה היסטורית, מורד מציע כאמור למכור אותם.

למעשה הוא ממליץ להם להשיל עודפי דולרים בהתאם לאבני דרך שיקבעו לעצמם, הן כשהדולר יורד והן כשהוא עולה, ובכך להגיע אל שיעור החשיפה הרצוי. כך למשל, הוא ממליץ כי על כל 10 אגורות של ירידה או עלייה בשער החליפין - למכור 10% מהיקף הדולרים העודפים.

"מעבר לעובדה, כי מטבע אינו מחלק דיבידנד, ולכן אינו משמש אפיק השקעה, מלאכת החיזוי שלו התבררה לא פעם כבלתי אפשרית גם עבור גופים מוסדיים גדולים. לכן, אני ממליץ לפזר את הסיכון, ולבצע מיצוע של שער החליפין שלפיו נמכור את הדולרים שברשותנו", מסביר מורד.

אופציות - למתוחכמים בלבד

גם בתוך קבוצת המשקיעים שצריכים או רוצים להמשיך להחזיק דולרים, מורד מבקש להפריד בין המשקיעים הפשוטים למתוחכמים יותר. "במידה שמשקיע מעוניין בכל זאת לפזר את השקעותיו במט"ח - הוא יוכל לעשות זאת באמצעות רכישת ני"ע הנקובים באירו, שהוא מטבע בעל קורלציה מסוימת לשקל, או לרכוש זהב, למרות שגם הוא לא מחלק דיבידנד. הזהב נחשב למטבע שלישי, אחרי האירו והדולר, ומגן על התיק מפני קטסטרופות כלכליות".

למתוחכמים מורד ממליץ על שימוש באופציות וחוזים עתידיים. "אם משקיע סבור שהדולר ירד, ניתן לקנות לדוגמה אופציית PUT לשלושה חודשים במחיר מימוש 3.45 שקל (p3450). המשמעות היא שבמידה ששער הדולר ירד מתחת ל-3.45 שקל - המשקיע יקבל פיצוי בגובה ההפרש שבין שער הדולר היציג במועד הפקיעה ל-3.45 שקל. מחיר של אופציה כזו כיום לחודש יולי עומד על 1% מהיקף העסקה".

"מנגד, משקיע שחושב שהדולר יעלה - יכול לרכוש דולרים או לקנות אופציית CALL, לדוגמה במחיר מימוש של 3.55 שקל לתקופה של שלושה חודשים (c3550). אם הדולר יעלה - המשקיע יקבל פיצוי בגובה ההפרש בין שער הדולר היציג במועד הפקיעה למחיר המימוש. אופציה כזו לחודש יולי תעלה 1.5% מהיקף העסקה".

מורד מסביר עם זאת, כי השימוש באופציות אינו הפתרון היחיד, ונדרשת היערכות נוספת. "משקיעים צריכים לבחון את זרם התשלומים שלהם או התקציב שלהם בדולר, ולקבוע יעדים שמבוססים על מה שיש היום, ולא על סמך תחזיות מומחים. גם אם הם חושבים שהדולר יעלה ל-3.6 שקל, לא נכון לבסס את האסטרטגיה על שער זה, אלא על השער הידוע היום בשוק. זאת למרות שהסבירות שהדולר יעלה - הולכת וגדלה".

* הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם