מדד דאו ג'ונס נחשב למדד החברות הגדולות ביותר במשק האמריקני, וברוב המקרים - למי שמחפש הכנסות מדיבידנד בלי הרפתקאות, מומלץ להשקיע באחת ממניותיו או במדד כולו.
אך לא פעם השוק מתעלם ממניות גדולות, וביניהן מניות בלו צ'יפ, בדיוק כפי שהוא עושה עם מניות קטנות ומסוכנות יותר. אין זה אומר שהתמחור יהיה משמעותית זול, שכן מדובר בחברות גדולות. אל תצפו לרכוש את קוקה קולה במחיר של חברה ממונפת, שנסחרת ב-50 סנט למניה.
חברת הקמעונאות טארגט מזדחלת מזה זמן מה לתמחור שמתחיל להיות דומה למה שאנחנו מחפשים בחברה גדולה.
טארגט, שנוסדה ב-1902, נחשבת לאחת משלוש רשתות הכלבו הגדולות בארה"ב. עיקר מכירותיה במוצרים זולים - החל מביגוד ומזון וכלה במוצרי חשמל. החברה נמצאת במומנטום מאוד שלילי מתחילת השנה. שווי השוק שלה ביום המסחר הראשון של 2011 עמד על 42 מיליארד דולר, וכיום הוא רק 35 מיליארד דולר. ירידה של 17% במניה עם נתונים כמו של TGT היא לא עניין של מה בכך, ובפרט כשהענף שבו היא מתחרה, מציג עלייה. אז מה קרה?
תחילה הנחתי שהשוק צודק בהנחותיו לגבי המניה. אך לאחר התחקות אחר תהליך האירועים, עלה כי מדובר בתגובה קיצוניות לידיעה כי רשת וולמארט, הנחשבת לרשת זולה יותר ובעלת איכויות נמוכות יותר מטארגט, נגסה בנתח השוק שלה. זאת על רקע המשבר האחרון שאילץ את האמריקנים לחסוך יותר.
וולמארט מצידה השקיעה בנישה של מכירת מזון בסיטונאות זולה, ומשכה לקוחות מטארגט שפיגרה אחר המהלך. לכך נוסיף פספוס תחזית אנליסטים של טארגט, והצגת ירידה במכירות מחנויות זהות - והנה לכם הסיבות שבגינן השוק מתמחר מניה שיכולה להיות בלו צ'יפ, במחיר יחסית נמוך. עם זאת, אסור לשכוח שהחברה המשיכה להציג צמיחה בהכנסות וברווח לכל אורך הדרך.
מכפיל רווח 12
טארגט מפעילה עסק טוב שיעבוד גם בעוד 20 שנה - כזה שיכול להתמודד עם מצבי קיצון כגון אינפלציה ומיתון. הסיבה לכך היא, בין היתר, נתח השוק הגדול שלה, שמקנה לה כוח תמחור רב.
הנהלת החברה, בהובלת גרג סטיינפל המכהן מ-1999, נחשבת לאחת הטובות ביותר שידעה רשת קמעונאות אמריקנית - כך לפחות תיארו אותה בישיבת בעלי המניות של קרן הנאמנות הוותיקה Sequoia Fund.
מהבחינה הפיננסית, ניתן לראות כי מדובר בחברת ערך קלאסית, שכן דוחותיה נראים כתמונה מדויקת. בדוח רווח והפסד היא הציגה הכפלה בהכנסות, עם עלייה בכל שנה בלי יוצא מן הכלל, כולל המיתון הנוכחי. כלל הרווחים השונים עד שורת הרווח הנקי (כולל), שומרים כמעט על אותם שיעורים ביחס לסך להכנסות. נכון להיום, החברה נסחרת לפי מכפיל רווח 12 - נמוך בהתחשב בממוצע שלה בעשור האחרון, ובהשוואה לענף שבו היא פועלת.
במאזן החברה ישנו מינוף, ויחס החוב להון עומד על 1. מדובר במצב סביר בהתחשב בעובדה שיחס כיסוי הוצאות המימון שלה לא ירד מתחת ל-3.8 בעשור האחרון, עם ממוצע של 5.
את החיזוק לכך ניתן לראות בדוח תזרימי המזומנים: בניכוי הוצאות על פתיחת חנויות, התזרים הנקי הממוצע עומד על 1.5 מיליארד דולר בשנה. טארגט מחזירה אותו לבעלי המניות בכל שנה בעשור האחרון, באמצעות דיבידנד ורכישה מאסיבית של מניות.
ברור שזה רק סיכום תמציתי של פעילות החברה, ויש לבחון בה חלקים נוספים. אולם להערכתי, טארגט מציעה למשקיע השמרן קצת יותר מהמתחרות, והיא שווה בדיקה מעמיקה למי שמחפש השקעות מסוג זה.
מתי אלון
הכותב הוא יועץ חיצוני לקרן הנאמנות אלומות ספרינט מניות ערך חו"ל. אין לראות בכתוב המלצה להשקעה בשוק ההון. הקרן מחזיקה במניות חברת טארגט המוזכרת בטור
mati@valueoak.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.