הממשלה עדיין לא מקדמת חקיקה ראשית שתסדיר את נושא הדיור בר השגה, אבל ברשויות המקומיות מגדירים את הקריטריונים המקומיים לדירות בהישג יד. הנהלת עיריית תל אביב תדון מחר (ב') באישור הקריטריונים לקביעת הזכאות לדיור בר השגה כפי שהומלצו על ידי ועדת המעקב ליישום המלצות הוועדה לדיור בר השגה בעירייה.
הקריטריונים נקבעו בידי ועדת המעקב העירונית לדיור בר השגה בראשות המשנה לראש העירייה, ארנון גלעדי.
לפי 6 תנאי הסף לזכאים לדיור בר השגה בהתאם לקריטריונים שיובאו מחר לאישור, על הזכאים להיות חסרי דירה - כאלה שאין להם בעלות על דירה או חלק מדירה אחרת, עליהם להיות תושבי תל אביב ברציפות במשך חמש שנים ושאחד מבני הזוג יהיה ביגר בן לא יותר מ-45. הכנסתם של הזכאים היא הכנסה חודשית ברוטו למשק בית בשווי שלא עולה על השכר הממוצע למשקי בית בעשירון השביעי (14,405 שקל לחודש). תנאי חמישי הוא הצהרת המועמד על הון ונכסים ותנאי שישי הוא שהמשפחה הזכאית תהיה משפחה עובדת, כלומר, שאחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה או בעל תיק במס הכנסה.
תנאי גמיש שאיננו תנאי סף הוא שמשק בית שזכאי להשתתף בדיור בר השגה הוא משק בית שבו ילד שגילו במועד ההגרלה הוא עד 12. קריטריון זה יחול על דירות שגודלן מעל 60 מ"ר, כמו בפרויקט גני שפירא ושוק העלייה. דירות קטנות יותר יוקצו גם למשקי בית שאינם כוללים ילד.
הגרלה אקראית
הקריטריונים יהיו זהים בפרויקטים בכל אזורי העיר, הן בפרויקטים בקרקע עירונית והן בפרויקטים של יזמים פרטיים. הזכאות היא פועל יוצא של שיקולי מדיניות ובראשם הגדרת קהלי היעד כתוצאה של אמידת צרכים.
הזכאים ייבחרו בהגרלה אקראית שתעלה בגורל את הבקשות הממוספרות ושבמסגרתה תיערך בדיקה יסודית לוודא שהבקשות עומדות בתנאי הסף. בנוסף ייערכו בדיקות לווידוא הפרטים שמסרו הזכאים ומי שהגיש פרטים שהתבררו ככוזבים לא יוכל להיכלל יותר בהגרלה עירונית לדיור בר השגה.
לדברי ראש עיירית ת"א, רון חולדאי, "אני שמח שהעיר תל אביב-יפו תהיה החלוץ שלפני המחנה בכל הקשור לקידום תוכניות לעידוד דיור בר השגה באופן יסודי ומשמעותי. זהו צעד שנועד להקל בעיקר על התושבים בני מעמד הביניים, שאנחנו רואים בהם נדבך חשוב באוכלוסייה ובהוויה של תל־אביב-יפו. אני קורא לממשלת ישראל לקחת גם כן אחריות ולייצר עבור אנשי מעמד הביניים פתרונות שיאפשרו להם לחיות בכבוד במדינת ישראל ובראש ובראשונה לטפל ברצינות במחירי הדיור הבלתי אפשריים".
גלעדי ציין: "זו החלטה אמיצה שמקבלת עיריית תל אביב-יפו. ממצאי הוועדה משתלבים במדיניות של העירייה לספק פתרונות דיור מגוונים לאוכלוסיות שונות כגון זוגות צעירים, משפחות צעירות וסטודנטים".
וכיצד משתלב הקידום של הדיור בר השגה עם הנחייתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה, מלפני חצי שנה, שהוועדות המחוזיות לא יכולות לדון בתוכניות לדיור בר השגה בהיעדר חקיקה ראשית בנושא? בעיריית ת"א הסבירו ש"במקביל לקריאה של ראש העירייה לכנסת ולממשלת ישראל להסדיר את החקיקה בנושא, העירייה פועלת ליישום פתרונות נוספים, כולל במסגרת הבנות בהסכמים מרצון עם יזמים וכן באמצעות תמיכה ישירה והקמת פרויקטים לדיור בר השגה בקרקעות עירוניות בהן יש לעירייה את היכולת לייחד דירות לטובת דיור בר השגה. כך נעשה בפרויקטים בשוק העלייה, גני שפירא ולוחמי גליפולי בשכונת יד אליהו, שישווקו בהתאם לקריטריונים שנקבעו במסגרת עבודת הוועדה לדיור בר השגה ושיובאו לאישור ההנהלה מחר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.