בעקבות האוצר האבוד: איך לאתר כספים שנשכחו בקרנות פנסיה וקופות גמל

לפחות 15 מיליארד שקל השייכים לציבור "נשכחו" בקופות גמל, בקרנות הפנסיה ובפוליסות ביטוח מבלי שהחוסכים או יורשיהם יודעים על קיומם. הסיבות לכך מגוונות: חלקם החליפו כתובת מגורים והתכתובת לא מגיעה ליעדה, אחרים עזבו מקום עבודה ולא יידעו או שכחו שהיה להם חיסכון פנסיוני: לעיתים גם מדובר בחסכונות קטנים שנוצרו אי-שם במקום עבודה זמני בשנות ה-20 לחיים. יש גם מוטבים שאינם מודעים לחיסכון שיקירם השאיר להם לפני שהלך לעולמו.

לפני שנה בדיוק יצאו אורלי וילנאי וגיא מרוז, במסגרת תוכניתם בערוץ 10, בקמפיין שקרא לציבור להתחקות אחר כספים אבודים בחברות הביטוח. לדברי וילנאי, ההיענות הייתה מדהימה: "קיבלנו מאות פניות ומכתבים מאנשים שהצליחו למצוא ולקבל כספים השייכים להם. עשרות מיליונים מצאו דרכם לאנשים - חלקם יורשים, חלקם עובדים שלא ידעו שבמקום עבודתם פתחו להם חשבון, כמו עובדי משרד החינוך או מלצרים לשעבר".

המעבר מהבנקים לחברות הביטוח בלבל המוטבים

ואולם, מיליארדים של שקלים עדיין ממתינים לבעליהם. בהיעדר מאגר ארצי המאגד את כל התוכניות הפנסיוניות, קופות הגמל, קרנות נאמנות או פוליסות הביטוח, שדרכו ניתן לבצע בדיקה אודות חשבון אבוד, יש לפנות לכל גוף בנפרד ולברר באמצעות מספר תעודת זהות. תהליך הבירור כרוך בעיקר בשיחות טלפוניות, בהמתנות ממושכות ובפרוצדורות מתישות.

המשימה מסתעפת בעיקר לאחר רפורמת בכר, שהוציאה לפני 6 שנים את ניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים לחברות ביטוח ולחברות השקעות. במהלך השינוי אוחדו והוחלפו גם שמות חלק מהקרנות וקופות הגמל, ולפי גורמים בענף, המהלך גרם ללא מעט חשבונות להיעלם בנבכי מאגרי המידע. בעיה זו הייתה נפוצה בעבר בעיקר בקרנות הפנסיה הוותיקות - ואולם קרנות אלה עברו תהליך של טיוב נתונים שפתר לא מעט בעיות.

כשמדובר באיתור קרנות הנאמנות, המשימה פשוטה יותר: במקרים אלה הבירור מתחיל בגופים המפיצים השונים (בנקים).

בענף הפנסיוני, יש אור בקצה המנהרה: בימים אלה עובדים על הקמת מסלקה פנסיונית, שבין היתר תהיה מאגר מידע ממשי על כל החסכונות הפנסיונים בישראל.

על רקע זה מציעות חברות שונות לבצע את הבדיקה עבור הצרכן. בתמורה ייגבה שיעור של 15%-25% מהכספים שיאותרו. רוב החברות גובות תשלום רק במקרים של הצלחה, קרי מציאת כספים.

בעיתונות היומית מתפרסמים לעיתים קרובות פרטים של נכסים וחשבונות שלא נדרשו. מאחורי הפרסומים עומדים האפוטרופוס הכללי וחברות הביטוח. בדרך זו, יש חברות ש"צדות" לקוחות פוטנציאליים ומציעות שיתוף פעולה (גם אם דורש הליך משפטי). שיתוף-הפעולה מתורגם כאמור לשיעור מהכספים שיאותרו.

מכאן שנשאלת השאלה: האם משתלם לוותר על שיעור מכספכם תמורת איתורו והמשימה המשתמעת מכך, או לשנס מותניים ולצאת לדרך עצמאית?

כיצד מאתרים את הכסף?

לאחר חתימה על הסכם, בכדי להתחיל בתהליך יש להעביר ייפוי-כוח וצילום תעודת זהות. ייפוי-הכוח אינו חל על מימוש הכספים אלא רק על בדיקה אודות קיומם.

"אנחנו יורים לכל הכיוונים וממתינים לקבל מענה מכל אחד מהמשקיעים המוסדיים - שמצידם מחויבים למסור את הפרטים", אומרת ציפי סמט, לשעבר המפקחת על הביטוח במשרד האוצר וכיום עומדת ברשות חברת "קפיטל החברה הישראלית לאיתור כספים", שהוקמה בימים אלה.

לדבריה, מידת שיתוף-הפעולה משתנה בין הגופים הפיננסיים: "יש חברות המבינות את ההכרח שבשיתוף-הפעולה, ויש כאלה שלא ששות לשתף פעולה בשל הטרחה שנדרשת מהן לאתר את החשבונות הנדרשים. יש גם חברות שקשה להן להיפרד מהכסף. במטרה להקל על התהליך הגענו לנוהלי עבודה מול הגופים, בהיבט של העברת החומרים בצורה מסודרת וקבלת מענה על כל שאילתא".

סמט מציינת כי על אדם פרטי יערימו יותר קשיים, "אבל אם ידוע באיזו חברה עשוי להיות לכם חשבון, אפשר לעשות את הדרך לאיתורו באופן עצמאי".

למי שבוחר לצאת למלאכת האיתור לבד - לפני שמחייגים לעשרות הגופים הפיננסיים, מומלץ לברר מול מעסיקים קודמים באילו חברות נפתחו חשבונות וקרנות פנסיה לעובדים. כאמור, גם היועץ הפנסיוני בבנק שבו מתנהל חשבונכם עשוי להיות לכם לעזר.

"ל-10% אנחנו מאתרים חשבון או נכס משמעותי"

15%-25% מהכסף יילך לטובת חברה שתאתר עבורכם חשבון שנשכח. לדברי עו"ד אסף שאשא, מנכ"ל חברת "איילי" העוסקת באיתור ומימוש זכויות ונכסים, לאחד מתוך 10 אנשים שעבורם ינסו לאתר נכס או חשבון - יימצא "משהו משמעותי" שערכו אלפי שקלים. לדבריו, ל-5 מתוך ה-10 יימצא "משהו" כהגדרתו, שעשוי להסתכם בסכום הנמוך מ-1,000 שקל, כך לדוגמה פיקדון חד-פעמי ממקום עבודה ישן.

"לגופים אין סיבה אמיתית לחפש את בעלי החשבונות שלא נדרשו", אומר שאשא. וסמט מוסיפה: "המשקיעים ממשיכים לתפעל חשבונות אלה לרבות תשואה וגביית דמי ניהול. הפיקוח הממשלתי מצפה שיעשו מאמצים ליצור קשר עם בעלי החשבונות, אבל כרגע, בודדות החברות שמתאמצות לאתר את האזרחים מעבר לבדיקת מאגרי מידע פנימיים. ספורות אלה המתאמצות לאתר בעלי החשבונות באמצעות חוקרים פרטיים".

פדיון קופות הגמל והקרנות שנמצאו הוא הליך שלרוב לא כרוך בקשיים (למעט טופסולוגיה) או שידרוש התערבות משפטית, כך מסביר שאשא. בהתאם לתקנות, יש מקרים שבהם נדרש בעל החשבון להפריש מס של 35% מערך החיסכון.

גם נכסים רבים ממתינים לבעליהם. ב"איילי" עוסקים גם באיתור נכסים בהם נדל"ן ומניות (לדוגמה אגודה צרכנית קו-אופ). "מדובר בעיקר ביורשים שלא באו לדרוש את הנכס ושאינם יודעים על קיומו. הידיעה על הנכסים היא סובייקטיבית, חלקם לא מופיעים בצוואות, ומכאן יש לא מעט רכוש שלא נדרש", מסביר שאשא. "מלאכת האיתור של נכסים היא סבוכה יותר (משום שלא תמיד ניתן לאתר על סמך תעודת זהות בלבד, ונדרש גם מספר גוש וחלקה), ועוברת דרך גופים בהם מינהל מקרקעי ישראל וגורמים ממשלתיים".

למי כדאי לבדוק קיומם של חשבונות שנשכחו?

* מי שהחליף מספר מקומות עבודה ולא יודע לאן הופקדו קרנות פנסיה מהמעביד הקודם.

* מי שעבר דירה ולא עדכן כתובת בגופים המנהלים את החשבונות.

* "משפחות מורכבות" - משפחות עם ריבוי גירושים או משפחות שבהן אבד הקשר עם אחד ההורים.

* מי שעדכן שינוי שם במשרד הפנים.

* אלמנה או יורשים של מוטבים שעשויים היו להחזיק קרנות פנסיה או קופות גמל.

משרד האוצר: הנושא יוסדר בקרוב

בספטמבר 2009 יצא שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, בהצהרה כי המשרד יהיה אחראי לכך שהגופים הרלוונטיים יאתרו את בעלי החשבונות עמם נותק הקשר. איתור החוסכים יעשה תחת הסדרה ש"תחזיר מיליארדי שקלים לציבור. חובתנו לדאוג שהכספים האלה יגיעו לחוסכים להם הם שייכים".

במשרד האוצר מפצירים בציבור להמתין ולחסוך את דמי התשלום לגופים הפרטיים, משום שהמשרד נמצא בישורת האחרונה בדרך להסדרת עניין קרנות וחשבונות המוגדרים "מנותקי קשר":

בשלב ראשון יוגדרו חשבונות החשודים כ"מנותקי קשר" (לדוגמה תכתובת שלא מגיעה ליעדה או עמיתים שחצו גיל מסוים ולא בצעו פעולות בחשבון משך שנים). בשלב הבא, לאחר הסדרת נושא הגנת הפרטיות, החברות הפיננסיות ייזמו פניות לאותם בעלי חשבונות - איתור החוסכים והמוטבים ייעשה באמצעות מרשם האוכלוסין, מעסיקים קודמים וחיפוש פרטים במאגרי מידע באינטרנט. החברות אף יקבלו תמריץ כלכלי (באמצעות דמי ניהול) לאתר בעלי חשבונות האבודים.

מהכיוון האחר, במשרד מבטיחים כי לציבור ייתנו כלים ידידותיים לאיתור חשבונות שנשכחו: כל גוף מוסדי יידרש להקים מנוע חיפוש אינטרנטי שיאפשר לכל אדם לברר האם קיים חשבון על שמו בהקלדת תעודת זהות.

מה יעלה בגורלם של כספים שלא יידרשו? בשלב ראשון יופחתו דמי הניהול בחשבון שלא אותרו בעליו לשיעור של 0.1% (מיתרת הכספים שהצטברו בחיסכון). לאחר שימוצו המאמצים לאיתור החוסך או יורשיו, הכספים יועברו לאפוטרופוס הכללי. כעבור זמן מה, הכסף הזנוח יעבור לקופת המדינה.

דוגמאות לחברות המאתרות כספים ונכסים

* קפיטל:

סוג השירות: איתור כספים בכ-40 גופים בהם חברות ביטוח וגופים פיננסיים.

עלות: 15% מהסכום שיאותר.

אתר: www.thecapital.co.il

* איילי:

סוג השירות: איתור ומימוש כספים ונכסים במוסדות פיננסים ומינהל מקרקעי ישראל.

עלות: במקרה של מימוש כספי, גובה התשלום ייגזר מהסכום המשולם בפועל וינוע מ-20% עד 25%.

אתר: www.eyally.co.il

* מס-פיק:

סוג השירות: איתור כספי ביטוח. לאחר הזנת פרטים תבוצע בדיקה מול כל גופי הביטוח במשק. אם יימצא סכום להחזר, מס-פיק תייצג הלקוח מול חברת הביטוח.

עלות: כ-300 שקל דמי טיפול ו-15% מהסכום שיאותר.

אתר: www.maspick.co.il

4 הרגלים שיזכירו לכם את החיסכון הפנסיוני

1. תיעוד: מתייקים טפסי הצטרפות, דוחות רבעוניים ושנתיים של כל תוכנית.

2. מחליפים כתובת? עדכנו את הגוף הפיננסי (גם לדוח השנתי מצורף טופס עדכון פרטים).

3. מחליפים מקום עבודה? אל תשכחו את הקרן מאחור - בדקו אפשרות להמשיכה או לפדות את כספכם.

4. יידוע: מעדכנים את בני המשפחה על קיומה של תוכנית הפנסיה/קרן.