הבנקים מעוניינים להאריך את מונופול הסליקה של שב"א (שירותי בנק אוטומטיים בע"מ), וצפויים לפנות לרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להארכה נוספת, רביעית במספר, של הפטור מהסדר כובל, שבמסגרתו פועלת החברה. הפטור, שניתן במקור ב-2002, מסתיים בנובמבר השנה. הבנקים יבקשו מפרופ' דיוויד גילה, הממונה החדש על ההגבלים, את הארכתו בשלוש שנים נוספות.
שאלות כבדות
על פי הערכות, בנק ישראל צפוי לתמוך בהארכת הפטור. בהארכה האחרונה טען בנק ישראל כי "שירותי שב"א יכולים להינתן אך ורק על ידי גוף מפוקח המוחזק על ידי בנקים". מבנק ישראל נמסר כי הבנק "אינו מתייחס לפנייה ביחס לתאגיד ספציפי".
מעצם כוחה המונופוליסטי של שב"א, הפטור שנוי במחלוקת. כבר ב-2008 העלתה רשות ההגבלים שאלות כבדות לגבי הפגיעה בתחרותיות הנובעת מקיום ההסדר, וטענה כי "לצד יתרונותיו של ההסדר ותוספת היעילות שבו, רובצות גם סכנות של עיוות התחרות, אפליית מתחרים אחרים, ניצול הצרכן והמשתמש וגביית עמלות גבוהות ללא קשר לעלויות". יצוין כי גורמים בשוק סבורים כי הפטור שניתן לשב"א מקשה על הכנסת גופי סליקה חדשים לישראל.
שב"א היא חברה פרטית, בבעלות משותפת של ארבעה בנקים - לאומי (42.2%), הפועלים (34.5%), דיסקונט (20%) והבינלאומי (3.3%). הבנק החמישי - מזרחי טפחות - העביר ב-1980 את מניותיו לבעלי המניות האחרים. שב"א נמצאת בצומת שבין בית העסק לבין חברות האשראי, כאשר מכשירי "גיהוץ" כרטיסי האשראי בבתי העסק מקושרים אליה. החברה סולקת מדי יום יותר ממיליון עסקאות כרטיסי אשראי, ומעבירה אותן לאחר מכן לחברות האשראי. על פי הערכות, 95% מפעולות כרטיסי האשראי בישראל מועברות דרך תשתיותיה.
לא שקופה
מלבד שירותי סליקה מספקת החברה גם מכשירים למשיכת מזומן, ואף פיתחה תוכנת תשתית לנקודות קצה (POS). התוכנה נמכרת לבתי תוכנה המשלבים אותה במוצרים שהם מוכרים לבתי עסק, המאפשרים ביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי באותם בתי עסק.
שב"א אינה שקופה לציבור; החברה מסרבת לפרסם נתונים עדכניים או היסטוריים לגבי פעילותה, רווחיה, תעריפיה או העמלות שהיא גובה. על פי תנאי הפטור נאסר על שב"א לחלק דיבידנדים לבעליה, ורווחיה מצטברים בחברה - אך גובהם אינו ידוע. מנכ"ל החברה, גדעון מילביצקי, אמר ל"גלובס" בתגובה כי כחברה פרטית "נתוני שבא לא אמורים להיות חשופים לאזרחים", וכי לחברה "רווחים צנועים" והרווח "מיועד להשקעות".
עם זאת, המסופים של כרטיסי האשראי בישראל נחשבים מיושנים, ולא מסוגלים לקרוא כרטיסים "חכמים". נוסף על כך, במסופים רבים יכול בית העסק לצבור אצלו את הפרטים של כרטיסי האשראי של הלקוחות, דבר היוצר פרצה באבטחה.
לטענת מילביצקי, אין כדאיות כלכלית למעבר למסופים הקוראים כרטיסים "חכמים" מהדור החדש, מכיוון ש"עלות החלפת המסופים תגיע לעשרות מיליוני דולרים, ולכן יהיה צורך לגלגל את העלות על הלקוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
