פיטנגו יוצאת לגייס קרן חדשה בהיקף של 350 מיליון ד'

קרן ההון סיכון פיטנגו קופצת למים הקרים ויוצאת לגייס את הקרן השישית שלה, בהיקף של 350 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס".

רוב מגייסי קרנות ההון סיכון בישראל נתקלים באחרונה בכתף קרה מצד המשקיעים, אך פיטנגו מקווה להצליח לגייס את הקרן השישית בזכות צוות השותפים שלה, שיודע לבצע עבודת שיווק טובה לא פחות מביצוע השקעות בחברות שמניבות תוצאות. מפיטנגו לא נמסרה תגובה לידיעה.

‎פיטנגו היא אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות והמוכרות בישראל, והיא מנהלת 1.3 מיליארד דולר בחמש קרנות. 2011 מיטיבה בינתיים עם הקרן, שבשנתיים האחרונות רשמה שורה של אקזיטים נאים, בעיקר בתחום מדעי החיים.

השבוע יתקיים המפגש השנתי למשקיעים בקרנות של פיטנגו, ונציגים של גופים יתכנסו בפרובנס כדי לשמוע על מצב הפורטפוליו ועל התוכניות העתידיות של הקרן. המשתתפים יצפו בסרט שבו המנכ"לים של חברות הפורטפוליו יספרו על מצבה הטוב של החברה וכן ידברו בשבחי הקרן - מה שיסייע לה במאמצי הגיוס.

פיטנגו משקיעה בחברות במגוון תחומים - תקשורת, אינטרנט, מובייל, קלינטק, מוליכים למחצה ומדעי החיים - ובמגוון שלבים. הביומד הפך בזכותה של רות אלון, שותפה בכירה, לאחד מתחומי ההשקעה המובילים בקרן. מחצית מההון של פיטנגו 4 הושקע בחברות מדעי החיים, מה שהוכיח את עצמו באקזיטים מוצלחים כמו אלו של קולבר, דיסק=או=טק וונטור.

עם זאת, דוחות קלפרס, גוף המאגד את קרנות הפנסיה של מדינת קליפורניה ואחד המשקיעים בקרנות פיטנגו, מעלים שקרן פיטנגו 3 שגויסה בשנת 1999 בהיקף של 500 מיליון דולר, מפסידה ורושמת תשואה שלילית של 6%. פיטנגו 4 משנת 2004 משיגה תשואה חיובית בקושי, של 2%. יש לזכור, שרק מעט קרנות הון סיכון בעולם שגויסו ב-1999 היו רווחיות, ולפיטנגו 4 עדיין יש זמן להשתפר.

‎לא פשוט לגדל את דור ההמשך

‎פיטנגו דורגה במקום השני בסקר הקרן האיכותית של "גלובס" לשנת 2011, והשותף רמי ברכה נבחר לשותף הטוב ביותר בהון סיכון הישראלי לאותה שנה.

הקרן מנוהלת בידי שישה שותפים-מנהלים: מייסדי הקרן רמי קליש וחמי פרס, וכן אהרון מנקובסקי, צחי הלל, ברכה וזאב בינמן, מנהל הכספים. בקרן גם שלושה שותפים כלליים: רונה שגב-גל, רותי אלון וברוס קרוקר.

השותפים-המייסדים נמצאים בשנות ה-50 לחייהם, וכמו קרנות הון סיכון אחרות בישראל, הם גם השולטים בה. אחד המבחנים הגדולים של הקרן יהיה לגדל את דור ההמשך, שבבוא היום ייקח את המושכות מהמייסדים. נכון להיום, אף קרן בישראל לא מילאה את המשימה הזו בהצלחה יתרה.

הגיוס של פיטנגו מגיע בתקופה מאתגרת. בשנת 2010 רק קרן יזראל קלינטק הצליחה לגייס הון לקרן חדשה - נתון מעורר דאגה לתעשייה. על הגדר יושבת שורה ארוכה של קרנות ישראליות שלא גייסו כלל הון בשלוש-ארבע השנים האחרונות, ולכן הן אמורות להיות הבאות בתור. בין אלה הקרנות אוורגרין, ג'נסיס, גיזה, ורטקס, ‏JVP‏, ג'מיני ומגמה, שיעקבו בעניין רב אחרי תהליך הגיוס של פיטנגו.

בשנים האחרונות היה קשה עד בלתי אפשרי לגייס קרנות חדשות בישראל בפרט ובעולם בכלל, ועל-כן חלק ממנהלי הקרנות מצויים כיום במתח רב. לאחר שדחו זאת שוב ושוב, הם כבר חייבים לגייס קרן חדשה, שכן אחרת ייחשבו לקרן חיה-מתה - כזו שמתנהלת ללא דמי ניהול, מוכרת חתיכות מהפורטפוליו בעסקאות שניוניות (‏‏secondary‏), לא מבצעת השקעות בחברות חדשות וצופה באחזקות הקיימות שלה הולכות ומידלדלות בעוד החברות ממשיכות לצמוח ולגייס הון נוסף.

‏שאלה מעניינת, שעליה תהיה תשובה עם התקדמות הגיוס לקרן השישית בעוד כמה חודשים, היא אם פיטנגו תבחר להכניס בראשונה בתולדותיה משקיע מוסדי ישראלי לרשימת המשקיעים שלה - שכן עד היום הצליחה לגייס כסף אך ורק ממשקיעים זרים.