"גלובס" מדרג האנליסטים הכי טובים בשוק ההון בישראל

שלושת הזוכים הגדולים בדירוג האנליסטים של "גלובס" הם נעם פינקו מפסגות, צחי אברהם מכלל פיננסים ואלה פרילוצקי מפועלים סהר. השוורים חזרו לבורסה באחד העם בשנים 2009 ו-2010 וסחפו את מדד ת"א 100 לזינוק של 117% בערכו, במקביל לעליות שערים נאות מסביב לעולם. כל מי שהחזיק מניות בתקופה הזו הרוויח. אבל מי הרוויח יותר אחרי המפולת הכואבת של 2008?

בשנים 2009 ו-2010 ליקטנו 2,230 אנליזות שפורסמו בתקשורת מטעם 128 אנליסטים שעובדים ב-34 בתי השקעות ומוסדות פיננסים, מקומיים וזרים, שמסקרים את המניות שנסחרות בבורסה בתל אביב. הדירוג המיוחד של "גלובס", העיתון היחידי בארץ שמדרג את האנליסטים המסקרים את השוק המקומי, שמתפרסם זו הפעם השלישית, בדק את ביצועי האנליסטים במשך שנתיים. אחרי שליקטנו ועיבדנו את הנתונים, גילינו שלושה זוכים שזכאים למדליות - שתי מדליות זהב ומדליית ארד אחת, שהוענקו לאנליסטים אשר כלל המלצותיהם הצליחו להכות את מדד הבנצ'מרק, הוא ת"א 100.

בצד השבחים שמגיעים לזוכים (שראיונות איתם תוכלו לקרוא בעמודים הבאים), התחושה הכללית היא של אכזבה. הרוב המוחלט של האנליסטים לא הצליחו להכות את השוק וכל בתי ההשקעות סיפקו תשואה כוללת נמוכה ביחס למדד.

אין ספק שקשה לאנליסטים להכות את השוק בתקופות של שפל, אבל מסתבר שגם בימים של גאות דרמטית, רובם פשוט לא מספקים את הסחורה. תפקידה הבסיסי של האנליזה הוא לייצר תשואה עודפת ביחס לשוק ובהשוואה למתחרים. אנליסט מוצלח הוא כזה שההמלצות שלו היו מסייעות למשקיעים להרוויח יותר או להפסיד פחות. רק שלושה יחידי סגולה הצליחו לעמוד במשימה הזו.

בדירוג הקודם, שפורסם ב-2009 והתייחס לשנים 2005-2008, החברות שהעניקו לאנליסטים את המקומות הראשונים השתייכו לתחומים "משעממים" לכאורה כמו מזון וביטחון. בדירוג הנוכחי בלטו חברות הנדל"ן והתקשורת, שנחתכו באופן חד ב-2008 ותיקנו כלפי מעלה בצורה גורפת בשנים שאחריה. האנליסטים שסיקרו את החברות בתחומים הללו בצורה חיובית בעקביות, זכו להתברג בראש הרשימה.

החברות שהקפיצו את האנליסטים בדירוג, הודות לתשואות חיוביות בולטות במיוחד, הן אינטרנט זהב (שעלתה 1,281%), קבוצת דלק (818%), בי קומיונקיישנס (774%), רמי לוי (526%), אלוני חץ (491%), חברה לישראל (403%), שיכון ובינוי (368%), מטריקס (319%) ואפריקה מגורים (317%).

רוב האנליסטים, עדיין תחת ההלם של המשבר ב-2008, העדיפו ללכת על בטוח ולהתמקד בחברות גדולות ויציבות כמו טבע, כיל, בזק, מכתשים אגן, פרטנר, נייס, אלביט מערכות, סלקום, לאומי ופועלים. השמרנות, במקרה הזה, לא השתלמה.

המניה החביבה על האנליסטים בשנתיים החולפות, זו שזכתה למספר הגבוה ביותר של המלצות קנייה, היא ענקית הגנריקה טבע. בפועל, טבע היתה אחת המניות המאכזבות יחסית בתקופה הרלוונטית, עם תשואה מצטברת של 14% בלבד, פחות משמינית מהתשואה של ת"א 100.

ההשקעה במניות מתבצעת תמיד בתנאים של אי ודאות ודורשת גם מידה בלתי מבוטלת של מזל. ברור לנו שיש אנליסטים לא פחות טובים מאלה שהתברגו למקומות הראשונים, אבל הם פשוט נהנו פחות מהתשואות הפנומנליות שנרשמו בשווקים בשנתיים שלאחר קריסת ליהמן ברדרס.

בטבלאות המצורפות תוכלו לראות את רשימת האנליסטים המובילים - אלה שסיפקו את התשואה הגבוהה ביותר לאורך התקופה הנבדקת ביחס למדד ת"א 100, וכן את מחלקות המחקר שהניבו את התשואות הגבוהות ביותר.

במדליית זהב זכו כאמור נעם פינקו מפסגות וצחי אברהם מכלל פיננסים (שזכה בדירוג הקודם במדליית ארד) שכלל המלצותיהם הציגו תשואה מצטברת של 10% יותר מהבנצ'מרק, במדליית כסף (תשואה עודפת של 5%-10%) לא נמצא זוכה ובמדליית הארד (תשואה עודפת של 0% עד 5%), זכתה אלה פרילוצקי מפועלים סהר.

אנליסטים נוספים שבלטו לטובה ביחס לחבריהם, אך לא הצליחו להתברג בצמרת הדירוג, הם רוני בירון מ-UBS, אורי ליכט מאי.בי.אי וערן יעקובי, שבמחצית השנייה של 2010 עזב את בית ההשקעות לידר שוקי הון לטובת דש ברוקראז'.

אף אחת ממחלקות המחקר לא הצליחה להכות את מדד ת"א 100 או להשיג תשואה דומה ולכן לא חילקנו להן מדליות. בעשרת המקומות הראשונים בדירוג נמצאות מחלקות המחקר של כלל פיננסים, פסגות, בנק הפועלים, אופנהיימר, אי.בי.אי, לידר שוקי הון, UBS, מיטב, מגדל שוקי הון ואקסלנס נשואה.

כך דירגנו: המתודולוגיה מאחורי דירוג האנליסטים ובתי ההשקעות / רו"ח מוטי כהן

בסיס הנתונים של הדירוג מבוסס על 2,230 אנליזות שפורסמו בשנים 2009-2010. בדירוג מופיעים אנליסטים שכיסו לפחות שלוש מניות שונות ופרסמו עבור כל מניה מינימום של שתי המלצות בתקופה האמורה, מה שמצביע על סיקור עקבי של החברות. בבדיקת מחלקות המחקר של הגופים השונים הצבנו רף מינימלי של סיקור שמונה חברות שונות לאורך התקופה.

האנליזות שבדקנו נעו על הסקאלה שבין "קנייה" ועד להמלצה הנדירה של "מכירה" וכמעט בכולן צוין גם מחיר היעד שאליו אמורה להגיע המניה בתוך פרק זמן של שנה. בסקירות האנליסטים פורסמו גם התייחסויות לדו"חות התקופתיים, לעסקאות ולהודעות של החברה הנסקרת. מה שמעניין את רוב המשקיעים הוא השורה התחתונה, וזה גם הנתון שאותו בדקנו בדירוג.

כל אנליזה עובדה על ידינו להוראה של "קנייה" או "מכירה", כאשר השאלות המרכזיות שעליהן ניסינו להשיב הן מיהם האנליסטים ובתי ההשקעות שהצליחו להכות את המדד. כדי להגיע לתשובה הרכבנו סולם המלצות, לפי ההיררכיה הבאה: קנייה, תשואת יתר, תשואת שוק, תשואת חסר ומכירה.

כל המלצה כזו כימתנו להוראת קנייה או מכירה, באופן הבא: המלצת "קנייה" הוגדרה כרכישה של המניה ב-100 אלף שקל. "תשואת יתר", שגם היא המלצה לקנות, אבל במינון נמוך יותר, תורגמה לרכישת המניה ב-75 אלף שקל. המלצת "תשואת שוק" תורגמה לאחזקת 50 אלף שקל במניה. המלצת "תשואת חסר" - מכירה של 50 אלף שקל במניה, והמלצת "מכירה" - מכירה של 100 אלף שקל במניה (ההופכי לקנייה).

עבור בתי השקעות בנינו סולם של שלושה שלבים: "קנייה" ו"תשואת יתר" תורגמו לרכישה של 100 אלף שקל, המלצת "תשואת שוק" תורגמה לרכישה של 50 אלף שקל, ו"תשואת חסר" או "מכירה" תורגמו למכירה של 100 אלף שקל.

 11

בהתאם לכך "פתחנו" לכל אנליסט תיק השקעות וירטואלי. בכל תיק כזה עקבנו אחרי כל חברה מכוסה, ו"ביצענו" רכישות או מכירות בכל שינוי של המלצה. במקרה שבו פורסמה המלצה שחזרה על עצמה - לא ביצענו כל שינוי. כאשר ההמלצה החדשה היתה שונה מההמלצה המקורית, ביצענו את השינוי המתאים.

בסופו של התהליך סיכמנו את הרווח (או ההפסד) של האנליסטים בין השנים 2009-2010. בעזרת הנתונים שמתייחסים להשקעה הכוללת, חישבנו את התשואה המצטברת לתקופה ואת התשואה השנתית של האנליסט. בשלב הבא חושבה התשואה העודפת ביחס למדד ת"א 100, שמהווה את מדד הייחוס. תהליך דומה נעשה גם עבור מחלקות המחקר של בתי ההשקעות והגופים האחרים. התוצאה הסופית שהתקבלה מציגה את התשואה ביחס למדד.

* רו"ח מוטי כהן הוא משנה למנכ"ל "גלובס"