סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, דוחה את הקריאות ליצור הפרדה בין אחזקה בחברות פיננסיות וריאליות במשק במסגרת הטיפול בבעיית הריכוזיות במשק. את הדברים אמרה ברבר-צדיק בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט, שמתקיימת היום (ד') בת"א.
"המשבר הפיננסי הראה דבר אחד: בנק עם גרעין שליטה חושב לטווח ארוך. כדי שיהיה גרעין שליטה, יש צורך בבעל שליטה עם הון גבוה. מאיפה זה יבוא? מאחזקה ריאלית גדולה. אין אפשרות אחרת. לכן אני חושבת שאם רוצים יציבות במערכת הבנקאות הישראלית, אנחנו צריכים אחזקה ריאלית", אמרה ברבר-צדיק בפאנל שכותרתו "המערכת הפיננסית לאן".
לצפייה בלו"ז המלא של הוועידה - לחצו כאן
אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, הסכים עם ברבר-צדיק ואמר: "יש פוטנציאל לבעייתיות אבל זה תמיד יכול לקרות כשבעל שליטה אחד מחזיק בכמה חברות ציבוריות. אני חושב שאפשר לשפר באמצעות רגולציה נוספת ולא לאסור על בעל אחזקה ריאלית להחזיק בבנק. לא צריך למנוע מבעלי שליטה להשביח חברות. הביטוחים של קבוצת דלק לא נמצאים רק בפניקס אלא גם בחברות ביטוח אחרות. יש ניגודי עניינים אבל הם נשלטים".
יונל כהן, מנכ"ל מגדל, אמר בהתייחסו לחוק האכיפה המנהלית: "אני חושב שאפשר להטיל קנסות על תאגיד אבל האכיפה המנהלית בדרך שהיא הולכת לגבי אנשי המפתח בכל ארגון הלכה צעד אחד רחוק מדי, וזה עלול להכניס את המנהלים להקטנת סיכונים ולצורת ניהול שתכביד על התשואות. הבעיה היא שאי אפשר לבטח או לשפות את המנהלים על קנסות או הדחה. ישראל היחידה בעולם יחד עם צרפת שהלכה כל כך רחוק. הגענו למצב שאסור למנהל לקנות אפילו ביטוח שיכסה את עצמו כמו רופא או עורך דין. אני מעריך שזה יכביד על המשק עד כדי הקטנת התוצר".
כאשר נשאלו משתתפי הפאנל האם הרגולציה הפכה למסוכנת מדי, ענה מנכ"ל דש אייפקס עידו נויברגר: "הרגולציה היא במינון והיקפים שגורמים לבעיות עסקיות. האנרגיה שמופנת לרגולציה בתוך הארגון היא לא מידתית ולא קרובה למה שהיה לפני שנתיים-שלוש. הכוונות הן טובות, ואני בעד רגולציה, אבל הקצב שהדברים נעשים יוצר בעיות לא קלות. עשרות אחוזים מהזמן שהמטות מקדישים לרגולציה, וזה מצב שמדליק נורות אדומות".
מנכ"ל פסגות רונן טוב הסכים עימו ואמר: "אין ספק שצריך רגולציה אבל השאלה היא מידתיות כי הרגולציה אינה מטרה אלא אמצעי. חשוב ליצור הרתעה ולא רתיעה כדי לא לפגוע בצמיחה". מנכ"ל כלל פיננסים טל רז הוסיף בהקשר זה: ה"שינוי שתעשיית הפיננסיים עברה הוא שינוי אדיר ולכן אני חושב שרגולציה היא דבר חיובי במיוחד כי אנחנו מנהלים כספי ציבור. מצד שני, חשוב לראות שאנחנו לא נכנסים למצב של 'הזנב מכשכש את הכלב'. צריך מאוד מאוד להיזהר ממצב שבו העלויות האדירות שמושקעות ברגולציה לא מגולגלות בסופו של דבר על כתפי הלקוח".
סיכון גבוה לחברות הביטוח במקרה של רעידת אדמה
חברי הפאנל התייחסו גם לתחרותיות ועל העמלות הגבוהות יחסית בקופות ובקרנות. "יש תחרות והיא עובדת. המחירים ברוב המוצרים השתנו על ציר השנים", אמר כהן. לפידות הוסיף כי "הרכב המוצרים הנמכרים השתנה ולמרות זאת המחיר האפקטיבי ירד מאוד. אני לא חושב שסוכני הביטוח לא מרוויחים מעל הנורמאלי, ולצערי גם חברות הביטוח. רמת התחרות בביטוח מאוד גבוהה". רונן טוב הוסיף: "אף אחד מהגופים הפיננסים אינו מלכ"ר ויש תחרות אדירה כשאנחנו צריכים להרוויח ולהשיא תשואה לבעלי המניות. ברגע שהמוצר טוב, הוא נמכר".
טל רז שיגר עקיצה לעבר פסגות כשאמר: "אנחנו משתדלים מאוד לא להפסיד כסף על הקרנות ובסוף היום אנשים יהיו מוכנים לשלם עבור מוצרים טובים. צריך לשאול את המנהלים האחרים מדוע הם מוכנים להפסיד כסף עם אפס דמי ניהול".
בפאנל נידונה גם סוגיית ביטוח כנגד רעידת אדמה חזקה, סוגיה שמטרידה לא מעט מקברניטי המשק. בתשובה לשאלה האם חברות הביטוח בישראל בכלל ערוכות לרעידת אדמה חזקה, ענה לפידות: "השאלה לא אם יקרה אלא מתי יקרה. מדינת ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה, בין היתר כי הרבה מבנים לא ערוכים לרעידה שכזו. לגבי חברות הביטוח - בגלל שרוב הדיירים הם בעלי הדירה, אנחנו ערוכים יותר טוב ממדינות אחרות אך הסיכון שלנו גבוה".
גם שוק המשכנתאות עלה לדיון בפאנל, על רקע הצעדים האחרונים של בנק ישראל להגבלת המשכנתאות. "פישר מזהיר את הציבור, במיוחד את אלה שקונים דירה שנייה או שלישית להשקעה", אמרה ברבר-צדיק. "גם משבר הסאב פריים בארה"ב התאפיין בדירות להשקעה, כשמעמד הביניים רכש כמה דירות להשקעה במימונים של מעל 100%. המשבר בעולם התחיל ממינוף של דירות להשקעה, כאשר מעמד הביניים בארה"ב מימן מספר דירות בהיקף של מעל 100% בלי ערבויות אישיות. זה לא המצב בישראל, כאשר המימון הממוצע הוא 65%. אנחנו כבנקים צריכים לדאוג לכך שמי שרוכש דירה להשקעה, יידע שייתכן שהריבית תעלה, ולפיכך צריך לפזר את הסיכון במשכנתא, שתכיל מספר מסלולים שונים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.