הצרפתים תמיד העדיפו פילגשים

האם אכן כפה מנהל קרן המטבע, דומיניק שטראוס-קאהן, יחסי מין על חדרנית בסוויטה שלו במלון סופיטל במנהטן? אפשר להניח בוודאות רק שתי הנחות: 1. כצרפתי אנין הוא מתעב את השיטה המשפטית האמריקנית, שטוחנת וטוחנת עד שלא נשאר ממך הרבה בשר. 2. הוא שבר מסורת בת מאות שנים בפוליטיקה הצרפתית של מנהיגים שלא התייחסו לסקס כאל אקט אלים, והעדיפו פילגשים בנות החברה הגבוהה (אם כי לא ניתן לומר שהתנזרו מחדרניות).

אוסף מאהבות השתייך מאז ומתמיד לארסנל הכוח של פוליטיקאים. נשיאים כמו פרנסואה מיטראן וז'אק שיראק רק המשיכו את המסורת המלוכנית תחת המונרכיה הרפובליקנית. כמותם נהגו ונוהגים שרים, חברי האסיפה הלאומית ומועמדים לתפקידים הרמים.

מיטראן החזיק פחות או יותר הרמון של ידידות ומאהבות בידיעתה ובהסכמתה של דניאל רעייתו. השאלה המפורסמת של ברנדט שיראק - "אתם יודעים איפה בעלי הלילה?" - נהפכה מזמן למטבע לשון. זו האווירה במסדרונות ארמון האליזה, שאליה כיוון שטראוס-קאהן את מבטו לקראת הבחירות לנשיאות במאי 2012.

גם הקשר עיתונות/סקס/פוליטיקה מוכר מזמן: בסוף שנות ה-60 הקים מייסד השבועון "ל'אקספרס", סרוואן-שרייבר, את מה שכונה "קומנדו ל'אקספרס גירלס". מבין העיתונאיות הצעירות נבחרו היפות והמוכשרות ביותר, ועודדו אותן לעשות שימוש בקסמיהן כדי להשיג מידע מהפוליטיקאים.

בשנות ה-70 המוקדמות עמד שיראק על סף גירושים בעקבות רומן סוער עם כתבת צעירה של "לה פיגארו". ראשי המפלגה הגוליסטית ראו בשיראק סוס מנצח, ולכן בלחץ המפלגה עזב את אהובתו.

שטראוס-קאהן נשוי בשלישית לעיתונאית ומנחת הטלוויזיה אן סינקלר. לפי ספר הרכילות המציצני "Sexus Politicus" שראה אור ב-2007, הוא נהג לפקוד מדי פעם את אחד המועדונים האקסקלוסיביים של חילופי זוגות ומסיבות פרטיות ביותר בפריז ומחוצה לה. נראה כי החדרנית מניו-יורק הסבה לו עינוג מסוג אחר - לכאורה כמובן.