ענף שלם עוקב בחרדה

טייגר וודס לא מתרומם מ"הפרשה". אבל הצרה הכי גרועה היא שרשרת הפציעות שמאיימת לגרש אותו ממסלול הגולף. וזו בשורה רעה לענף שהחל לפרנס את שחקניו ביום שטייגר נכנס לעסק

הייתה פאניקה אמיתית בתגובה של עולם הגולף לפרישה של טייגר וודס, אחרי תשעה חורים בסיבוב הראשון, מאליפות השחקנים בפלורידה, לפני שבוע. וודס ירד צולע מהמסלול והסביר שמהחבטה הראשונה ברך שמאל התחילה להציק לו, ואז גיד האכילס, ואז השוק במין "תגובת שרשרת". הוא ביקש כמה ימים כדי לברר את מצבו המדויק. התחילו ספקולציות על עוד ניתוח, חמישי בקריירה בברך שמאל, ותקופת החלמה ארוכה שמי יודע מתי הוא יחזור ממנה. טים פינצ'ם, הקומישינר של סבב ה-PGA, אמר שהוא "לא יודע מה העתיד של טייגר".

העתיד של וודס, פינצ'ם יודע, יקבע איך יראה עתיד הגולף. ההווה של טייגר הוא מקור הפאניקה. וודס לא זכה בטורניר מאז נובמבר 2009 - הרצף הכי ארוך בקריירה שלו. בטורניר הראשון השנה הוא סיים במקום 44. בטורניר הבא, בדובאי, שם הוא זכה פעמיים וסיים בחמישייה הראשונה בשש ההופעות הקודמות שלו, הוא סיים 20 בגלל סיבוב אחרון גרוע במיוחד. באותו סיבוב, מרוב תסכול, וודס ירק על הדשא ליד אחד החורים אחרי שהוא החטיא חבטה קלה - אקט כמעט לא מוסרי בגולף שגרר ביקורת קשה. בסוף פברואר, אחרי הפסד בסיבוב הראשון בטורניר נוקאאוט שבו משתתפים 64 השחקנים הטובים בעולם, וודס ירד למקום החמישי בדירוג העולמי - הכי נמוך שלו מאז 1997.

וודס נפל למקום השביעי בדירוג לפני המאסטרס באוגוסטה, ג'ורג'יה, המייג'ור הראשון בעונה שנערך בתחילת אפריל. המאסטרס הוא הטורניר שבו התחילה המיתולוגיה של וודס: ב-1997, במייג'ור הראשון שלו במועדון שעד 1990 גירש שחורים שביקשו להיות חברים בו, הוא ניצח בהפרש 12 חבטות. במשך שעתיים בתחילת הסיבוב האחרון וודס נראה כמו וודס מודל 97. אבל המוזה נטשה אותו אחרי תשעה חורים והוא סיים רביעי. אחרי הטורניר התברר שוודס שוב נפצע בברך המצולקת. לפני יומיים וודס הודיע שהפציעה לא החמירה בפלורידה ושהוא מצפה לשחק באליפות ארה"ב, המייג'ור השלישי, בעוד חודש. כרגע, אומר מאמנו שון פולי, "הוא מתקשה ללכת".

טייגר וודס שחקן גולף / צלם: רויטרס
 טייגר וודס שחקן גולף / צלם: רויטרס

טייגר. לא ניצח טורניר מאז נובמבר 2009

***

הסיפור הזה הולך לכיוונים שמלחיצים את עולם הגולף ואת אמריקה. 2011 הייתה אמורה להיות שנת הגאולה של וודס. גאולה זה מושג חשוב בנרטיב האמריקני הנוצרי. ב-2010 אמריקה התרכזה בלהעניש את וודס, הספורטאי העשיר בעולם, על חטאיו המיניים נגד האנושות: תאגידים גירשו אותו, עיתונאים חפרו בחייו, קומיקאים השפילו אותו. ב-2011 אמריקה רצתה לראות את וודס גואל את עצמו בדרך היחידה שאמריקנים מכירים - הצלחה - כדי לאשרר את הדו*גמה שלפיה שלושת הספורטאים הגדולים בהיסטוריה הם מוחמד עלי, מייקל ג'ורדן, טייגר וודס - ולאו דווקא בסדר הזה.

וודס הרוויח את המקום שלו בדוגמה הזאת. סוכנות הספורט הגדולה בעולם, IMG, התחילה לחזר אחרי משפחת וודס כשטייגר היה בן 13. היא העסיקה את אביו, ארל, כסקאוט לכישרונות צעירים כדי להבטיח שטייגר יחתום אצלה ברגע שזה יתאפשר משפטית (הוא חתם). ב-1996, כשוודס הודיע שהוא עוזב את אוניברסיטת סטנפורד אחרי שנתיים ומצטרף לסבב המקצועני, כבר היו לו 40 מיליון דולר בחוזים מובטחים עם נייקי, שפתחה מחלקה מיוחדת לגולף בגללו. ב-1997 דייויד פהרטי גולפאי אירי מוצלח שזכה ב-10 טורנירים בינלאומיים וייצג את אירופה בריידר קאפ - טורניר דו-שנתי בין נבחרות ארה"ב ואירופה, הודיע שהוא פורש. כששאלו אותו למה הוא אמר שהוא ראה רוקי צעיר בשם טייגר וודס משחק בתחרות במילווקי והבין שהוא "חייב למצוא עבודה אחרת".

פהרטי מכנה את וודס "שיטפון של פעם במאה שנה, אולי אפילו של פעם ב-500 שנה". השיטפון הזה לא רק גרף 14 מייג'ורים ב-12 שנים אלא שינה לגמרי את הנוף בגולף. חוזי טלוויזיה חדשים וספונסרים, שהגיעו בעיקר בגלל וודס, הזרימו לענף סכומים שהוא לא הכיר. ב-1996 רק תשעה שחקנים בסבב ה-PGA הרוויחו יותר ממיליון דולר. 91 גולפאים הרוויחו את הסכום הזה בשנת 2009. ג'יי וויליאמסון, גולפאי אמריקני בן 44 שאפילו לא התקרב ללזכות בטורניר PGA ורוב הזמן מתנדנד בין הסבב לסבב המשנה, עדיין הרוויח כ-6 מיליון דולר ב-16 שנות קריירה. "אני בטח לא חי כמו מלך", אומר וויליאמסון, "אבל יש לי שלושה ילדים בבתי ספר פרטיים, וזו כנראה תוצאה ישירה של טייגר".

***

עוד תוצאה ישירה של ההצלחה הפנומנלית של וודס הייתה הגלובליזציה של הסבב. ב-1996, שנת הרוקי של וודס, היו 26 גולפאים זרים מתוך 200 בסבב ה-PGA. ב-2010 היו 77 זרים מ-21 מדינות שונות. וודס גם שינה את התפיסה שגולף הוא ספורט שלא דורש יכולת אתלטית. לפני וודס היה קשה להבדיל - מבחינה פיזית - בין מקצוענים לחובבנים על המסלולים. אחרי סיבוב אימון גולפאים מקצוענים נהגו לצאת לבירה. הגולפאים הצעירים שהגיעו לסבב בעקבות וודס התחילו לחקות את שגרת האימונים שלו. אחרי סיבוב אימון הם נכנסים לחדר כושר. "כל שנה השחקנים נעשים גדולים יותר וחזקים יותר", אומר וויליאמסון, "יש עכשיו דור חדש לגמרי של אתלטים שהיו יכולים לשחק בספורט אחר אבל משחקים גולף, כי אתה יכול להרוויח הרבה כסף בסבב".

לדור החדש אין אותה יראה מוודס, אומר ג'וני מילר, שחקן העבר המעולה והיום פרשן ב-NBC, "כי כבר הרבה זמן טייגר לא שם את עצמו בעמדה לניצחון, והוא לא ידוע ביכולת שלו לחזור מפיגור". מילר עומד על נקודה מעניינת: וודס מעולם לא זכה במייג'ור כשהוא נכנס לסיבוב הרביעי והאחרון בפיגור. עכשיו, בגיל 35 עם ברך פגומה וביטחון עצמי יותר מעורער מאי פעם בעקבות כל מה שעבר עליו, וודס צריך להחזיר את הקריירה שלו, את החיים שלו, מפיגור. סיבה טובה להיכנס לפאניקה.