מעצרו ופרישתו של יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, דומיניק שטראוס-קאהן, הגביר את החששות מחוסר יכולתה של אירופה להתמודד עם משבר החובות התופחים של כלכלותיה המתקשות. ברקע, עולות החששות מחוסר יכולתה של יוון לפרוע את חובותיה, כאשר גם חוסר היציבות של פורטוגל ואירלנד מרתיע ברקע את המשקיעים.
וגם בארה"ב המצב לא מזהיר: האבטלה עולה, הצמיחה מואטת, וחובותיו של הממשל חצו את תקרת ה-14 טרילון דולר - וזו רק הרשימה הקצרה יותר.
ההשפעות של כלכלות ארה"ב ויבשת אירופה על המסחר בישראל מוכרות, אם על רקע חברות הנסחרות גם בבורסות מחוץ לארץ הקודש, ואם על רקע עולם של שווקים גלובאליים, בו כולם משקיעים ומושקעים בכל מקום - וכך פשיטת רגל של חברה בסין יכולה להוביל לירידת ערך בתיק המניות של משקיע בישראל.
ביאהו פיננס פורסמה השבוע רשימת שאלות ותשובות על משבר החוב באירופה, אשר עשויות לעניין גם את המשקיע הישראלי:
- האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית הסדירו תוכנית חילוץ עבור יוון בשנה שעברה, מדוע היא זקוקה לסיוע נוסף?
יוון קיבלה בשנה שעברה הלוואה בהיקף 110 מיליארד אירו (157 מיליארד דולר), כדי לסייע לכלכלתה להתאושש ולאפשר את התאוששות הבנקים. יוון קיבלה את ההלוואה המדוברת לאחר שהסכימה לקצץ בעלויות ולהעלות את המיסים. כל אלה הובילה להתכווצות הכלכלה המקומית ב-4%, מה שדווקא הקשה עוד יותר על הכלכלה להחזיר את חובותיה.
ברקע, פוליטיקאים מומחים פיננסיים רבים העבירו ביקרו על התנאים במסגרתם ניתנה ההלוואה. "לא עושים שום טובה למדינה שביצעה הלוואת-יתר, על ידי הלוואת כספים נוספים", כתב קרן ויינברג, אנליסט ב-HFT. כלכלנים רבים סבורים כי הלווים והמלווים במסגרת תוכנית החילוץ ירוויחו מארגון מחדש של חובות המדינה - המשמעות היא, הורדת הריבית והארכת מועד פקיעת ההלוואות. במידה והסכם כזה לא יתקבל, כלכלת יוון עלולה פשוט לקרוס. בינתיים, חוסר הוודאות מוביל את המלווים לגבות ריביות גבוהות יותר מהלווים, מה שמקשה מאד על משקיעים חיצוניים לרצות ולהגיע ולהשקיע בנכסים ביוון.
- איך מעצרו ופרישתו של דומיניק שטראוס-קאהן משפיע על כל זה?
דומיניק שטראוס-קאהן עוזב את קרן המטבע באחת מתקופותיה המשמעותיות ביותר. לקרן המטבע תפקיד משמעותי בדיונים בין מדינות יבשת אירופה, בדגש על כלכלת גרמניה החזקה, תוך ניסיון לשכנען לסייע לכלכלות החלשות יותר דוגמת יוון, פורטוגל ואירלנד. כך יוצא שגרמנים רבים השקיעו את כספם בתקופה האחרונה בחובותיהן של מדינות אחרות. לשטראוס-קאהן היה תפקיד מכריע וחשוב שכנוע אותן כלכלות חדשות לתרום להתאוששות מהמשבר.
מדינות אירופה ייאבקו לטובת מחליף ממוצא אירופאי, אולם כאן מגיע הויכוח הקבוע: אירופאי עומד בראשות קרן המטבע, ואמריקני עומד בראשות הבנק העולמי, אשר מלווה למדינות מתפתחות. ועכשיו, מתגברים הקולות כי ברזיל, סין ומדינות נוספות המוגדרות כ"כלכלות מתפתחות" ינסו להריץ מועמד משלהן, כדי להכתיר יו"ר לא-אירופאי לקרן באופן תקדימי. וכך, בזמן ש-187 הנציגות בקרן המטבע ייאבקו על מוצא המחליף של שטראוס-קאהן, בעוד מנהיגות היא הכרחית, אנליסטים מודאגים כי הפיתרון ל"בעיית יוון" יתעכב עוד יותר.
- במידה ויוון או מדינות נוספות באירופה הנמצאות בחובות יוסיפו להתקשות, כיצד הדבר ישפיע על השקל?
דאגות סביב משבר החוב באירופה בדרך כלל מחליש את האירו, ולפיכך מחזק את השקל. גם הדולר מתחזק מול המטבע האירופאי במקרים כאלה, בהתאם.
- כיצד העצמת משבר החוב באירופה תשפיע על השווקים בוול סטריט ובישראל?
המניות בארה"ב כנראה יצנחו. דולר חזק הופך את המוצרים האמריקניים ליקרים יותר עבור לקוחות זרים, ולפיכך ישנו צפי לעליית מחירים על כל מה שמיוצר בארה"ב. הדבר נכון במידה מסויימת גם עבור הכלכלה הישראלית, מול שכנינו באירופה.
בנוסף, תמיד קיים החשש כי למשבר שכזה יהיו אפקטים לא צפויים. במידה והבנקים לא יהיו מסוגלים לכסות את הבטחונות שנתנו על חובות של מדינות באירופה, זה עשוי לגרום ללקוחות הלווים לבנקים להיחלץ ולמשוך את כספם, וכתוצאה מכך יידרשו ביטחונות יותר גבוהים להלוואות חדשות - מה שיעלה את הריבית עבור לקוחות פרטיים וחברות. תרחיש זה סביר יותר בארה"ב מאשר בארץ.
- כאשר הכל נראה שחור, נראה שהמשקיעים "בורחים לזהב" ולשוק הסחורות. האם זהו רעיון טוב?
הבעיה היא שאפיקי ההשקעה המדוברים הפכו לכל כך פופולריים עד שקשה להעריך כמה זהב וכסף שווים באמת. במהלך השנה האחרונה, שוק הסחורות הוצף ב"כסף ספקולטיבי", שנובע מנהירת המשקיעים לשוק על רקע חששות מהתפתחויות בכלכלה הגלובאלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.