אז חודש מארס ענף קרנות הנאמנות מקרטע, והמגמה הזו נמשכת גם במהלך מאי. העצבנות והפסימיות שמגלים המשקיעים נובעות מכמה וכמה סיבות: המצב הגיאו-פוליטי באזורינו, החששות לקראת ההצבעה באו"ם בחודש ספטמבר על הקמת מדינה פלסטינאית, החשש ממשבר החובות באירופה והורדת הדירוג של יוון, הנתונים הכלכליים החלשים שמתפרסמים בארה"ב - כל אלה מלחיצים את הציבור, ומשפיעים על כיוון זרימת הכסף בענף הקרנות, שנתפס כהשקעה לטווח קצר הרגיש מאוד לסנטימנט בשווקים.
אמנם מתחילת החודש מציג הענף גיוסים צנועים של כ-100 מיליון שקל, אולם הנתון הזה אינו משקף את התמונה האמיתית: הקרנות הכספיות - שמהוות מעין מוצר תחליפי לפיקדונות בבנקים - תרמו מתחילת מאי גיוסים של כ-1.2 מיליארד שקל, כשהקרנות השקליות גייסו קרוב לחצי מיליארד שקל (תודות לכ-800 מיליון שקל שגייסו קרנות המק"מ של פסגות). כשמבודדים את הנתונים הללו, ומתמקדים בתעשיית הקרנות המסורתית, זו שמנהלת השקעות, ולא משקיעה בני"ע אחד או מוכרת מוצרים בהפסד עם דמי ניהול אפסיים, נשארים עם פדיונות של כ-1.5 מיליארד שקל מתחילת מאי.
אם המצב בשווקים לא ישתנה וקצב הפדיונות הנוכחי יימשך ניתן להניח כי מאי יסתיים בפדיונות של כ-2 מיליארד שקל לפחות בקרנות המסורתיות, והתעשייה תסגור חודש שלישי ברציפות של פדיונות. יחד עם זאת, בזכות שני חודשי גיוסים בתחילת השנה, הענף צפוי לסיים את חמשת החודשים הראשונים של השנה בגיוסים של כ-3 מיליארד שקל.
"תגובה מוגזמת"
בינתיים, הפדיונות, בצירוף התשואה השלילית של שוק המניות מתחילת השנה (המעו"ף איבד כ-2% מתחילת 2011), הביאו את נכסי ענף הקרנות לרדת מהשיא האחרון שקבעו בסוף חודש פברואר - אז הם עמדו על 162 מיליארד שקל - וכיום הם מסתכמים ב-159 מיליארד שקל, ירידה של כ-2% בחודשיים.
"הפדיונות מתבססים בעיקר על המצב הגיאו-פוליטי ונראה כי זו תגובה מוגזמת", אומר ל"גלובס" זיו שמש, מנכ"ל קרנות פסגות. "אני לא פרשן פוליטי אבל מניסיוני אלו בעיקר רעשי רקע, והדבר הנכון לעשות הוא לא לנהל השקעות ברמה היומית, אלא להחליט מהי רמת הסיכון ולדבוק בה".
שמש מעריך כי המומנטום של הפדיונות בקרנות נמצא לקראת סופו. "כל מי שרצה למכור על רקע החששות מהמצב הביטחוני, כבר מכר בחודשים מארס ואפריל. התשואות באג"ח סבירות, ואני צופה ירידה בקצב הפדיונות, אם כי לא שינוי מגמה קיצוני", הוא אומר.
על רקע הגמגום של השווקים, מרבית הכספים הוסטו במאי לאפיקים הסולידיים ביותר, שהם הקרנות כספיות וקרנות המשקיעות באג"ח שקליות במח"מ קצר. אם כי, בנטרול הגיוס של פסגות, נראה כי אפיק זה בכלל נמצא בפדיונות. "היועצים מבולבלים. הם מעדיפים לשבת על הגדר ולחכות", אמר היום ל"גלובס" אחד ממנהלי הקרנות הגדולים.
שמש מסביר כי למרות שהאג"ח השקליות התאוששו קצת לאחרונה, תשואתן מתחילת השנה עדיין שלילית, ולכן "כדי שקרנות אלה יתחילו לגייס צריך שהן יניבו תשואות חיוביות. התחזיות להעלאת ריבית כבר מגולמות בשוק ולא עושות חשק למשקיעים לקנות אג"ח ארוכות".
"אנשים מאוכזבים מהאפיק הצמוד"
על רקע הצפי להמשך העלאות ריבית, קרנות האג"ח בריבית משתנה דווקא גייסו מתחילת השנה למעלה ממיליארד שקל (שמתרכזים באפיק קרנות האג"ח השקליות וקרנות האג"ח הכללי) אולם שמש ספקן באשר לאטרקטיביות של אג"ח אלו. "שוק האג"ח בריבית משתנה לא כל-כך מפותח בארץ מה גם שיש קושי לתמחר את האג"ח האלה. מניסיון העבר הן גם לא נותנות את הביצועים הצפויים מהן. למעשה, זה רק נראה אפיק סולידי אבל בפועל סטיית התקן שלו גבוהה". באשר לאג"ח הקונצרניות בריבית משתנה סבור שמש כי גם אפיק זה אינו נותן פיצוי הולם על הסיכון הגלום בו.
כספים רבים יצאו מתחילת השנה גם מאפיק קרנות האג"ח הכללי - אותן קרנות שריכזו את מרבית הגיוסים בשנה שעברה, שעליהן נמנות קרנות ה-90/10 ו-80/20 למיניהן. זאת, על אף שמדד התל בונד דווקא רשם תשואה של כ-1% מתחילת השנה. "אנשים מאוכזבים מהאפיק הצמוד, שבשנים האחרונות ריכז את רוב הגיוסים, ולכן רואים יציאת כספים ממנו", אומר שמש.
לפי נתוני מיטב מדובר בפדיונות של כ-960 מיליון שקל מאפיק זה במאי, ומתחילת השנה מדובר בפדיונות מצטברים בסכום דומה.
פדיונות נוספים רשמו עד כה החודש גם קרנות אג"ח המדינה צמודות המדד מהן יצאו כ-540 מיליון שקל לפי נתוני מיטב. זאת, למרות שבתקופה זו דווקא נרשמו עליות שערים במרבית האג"ח הצמודות.
גם בקרנות המנייתיות נרשמו פדיונות של כ-270 מיליון שקל מתחילת החודש, ואילו בקרנות הממונפות והאסטרטגיות - אפיק נישה שבדרך כלל לא מרכז עניין - דווקא נרשמו גיוסים של קרוב ל-100 מיליון שקל.
גיוסים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
