סילביה דרורי הגיעה בעקבות אהבה ומצאה את מקומה בתיאטרון הרצליה

"אחרי יותר מעשר שנים בישראל כבר יש לי דעות פוליטיות, אבל אני שומרת על היכולת להביט מהצד. הזדמן לי להיות נוכחת בכמה מפגשים חברתיים בהם התחילו לדבר על אקטואליה, וזה עדיין מעמד מרתיע, כי כל אחד מתבצר בעמדה שלו ומוכן להגן עליה בלהט על גבול האלימות". כך אומרת בכנות השחקנית סילביה דרורי, בראיון לרגל עליית המחזה "דצמבר" בהשתתפותה, באנסמבל תיאטרון הרצליה.

דרורי, 36, נולדה וגדלה בפולין כסילביה טששניובסקה, למשפחה נוצרית בעיירה סמוכה לגבול עם גרמניה. היא למדה משחק בבית הספר הגבוה לתיאטרון בעיר וורוצלב. לפני 12 שנים הכירה את הבמאי-יוצר הישראלי עמית דרורי, בוגר בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, שעבד במשך כמה שנים באירופה. השניים התאהבו, נישאו, וכאמור היא נמצאת כאן כבר יותר מעשור, מתחזקת קריירת משחק עם אוצר מילים מוגבל (אם כי הולך ומתעשר), במבטא פולני כבד.

"רק בשנים האחרונות התחלתי להרגיש בטוחה מספיק לתפקידים עם הרבה טקסט", היא מודה בעברית שוטפת ורק פה ושם נדרשת למילה הנכונה. "בשנים הראשונות בארץ הייתי מעורבת בכמה פרויקטים שניסו ליצור שפה בימתית שתדלג על המילים ותבטל, מבחינתי לפחות, את מחסום השפה. על המבטא אני עדיין עובדת, אבל בשפה כבר יש לי מספיק ביטחון".

לפני שנתיים פרצה לתודעה התרבותית המקומית עם "אורלנדו", הצגת יחיד באנגלית, שביים בעלה עמית דרורי, על פי הרומן של וירג'יניה וולף. בשנה שעברה הפליאה לגלם את אירינה, האחות הצעירה במחזה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב, זו שהחיים בפריפריה הנידחת של רוסיה בסוף המאה ה-19 שוחקים את חדוות חייה.

המחזה הקלאסי היה לאחת ההצלחות הגדולות של אנסמבל תיאטרון הרצליה בשנים האחרונות (ועדיין מוצג) ועכשיו היא ב"דצמבר", פרי עטו של המחזאי הצ'יליאני גיירמו קלדרון. היא משחקת לצד יואב הייט, נעמי פרומוביץ פנקס, אורנה כץ, איצ'ו אביטל ולני שחף.

העלילה מתרחשת בעתיד הקרוב, בעיצומה של מלחמה בין צ'ילה לשכנותיה, בוליביה ופרו. בערב חג המולד חוזר החייל חורחה (הייט) לחופשה של 24 שעות, במהלכה הוא פוגש את אחיותיו התאומות טרינידד (דרורי) ופאולה (פרומוביץ פנקס), שתיהן בהריון מתקדם. כאשר טרינידד מנסה לשכנע אותו לערוק מהצבא, פאולה מאיימת להסגיר את אחותה באשמת בגידה אם תפריע לחורחה למלא את חובתו למולדת. משם קצר המרחק להתפרצות אלימה - נפשית ופיזית.

"תהליך החזרות היה מרתק", מתלהבת דרורי, "הטמפרמנט הדרום אמריקאי נשמר בתרגום לעברית, והוא יצרי ותוסס ושונה לחלוטין מ'שלוש אחיות', בלי להמעיט מגדולתו של צ'כוב. לא יכולתי לבקש גיוון מרענן יותר. ב'דצמבר' יש דיאלוגים קצרים וחדים. כל דמות אומרת משפט מהיר וחותך ועוברים הלאה. הבמאי, בן לוין, דאג שנלמד על האזור וההיסטוריה שלו. המלחמה במחזה דמיונית, אבל מבוססת על היסטוריה ארוכה של אלימות בין המדינות".

- ההקבלה למציאות הישראלית בלתי נמנעת.

"מלחמה זו מלחמה, בין אם היא מתנהלת בין עמים או בין אנשים. ב'דצמבר' כמעט לכל משפט יש כמה משמעויות. גם לי עדיין לא ברור לגמרי אם שורש הוויכוח בין האחיות בהצגה הוא קדושת החיים מול אהבת המולדת, או שזו מלחמת אגו על ליבו של האח והרצון לגלות מי משתיהן משפיעה עליו יותר".

- בעבר אמרת בראיון: "לא ממש עליתי, יותר באתי לארץ", למה הכוונה?

"עבורי 'עליה' זו מילה גדולה, עם מטען כבד של אידיאולוגיה. הרגשתי שהיא לא מתאימה לתיאור הנסיבות שהביאו אותי לישראל. הכרתי גבר, התאהבתי בו והחלטתי שאני רוצה לחיות לצדו באשר ילך. כל השאר הוא תופעות לוואי של יחסים אישיים".

- שמך הולך ונהיה מוכר ומוערך בסצנת התיאטרון המקומית. מה הסיכויים למצוא אותך על במת תיאטרון רפרטוארי כמו 'הבימה', 'הקאמרי' או 'בית לסין'?

"אני מאמינה בבחירה. כרגע הבחירה שלי היא המקום בו אני נמצאת. אם היה חשוב לי להופיע בתיאטראות הגדולים כבר הייתי עושה משהו בנדון".

ההצגה הקרובה של "דצמבר" תועלה באולם הבית של אנסמבל תיאטרון הרצליה, שדרות בן-גוריון 5, הרצליה, ב-24 בחודש ב-20:30.