מסתמן: כיל תחויב להשתתף בשיקום ים המלח

פתרון משולב לבעיית ים המלח: אחרי חודשים של דיונים והתלבטויות יציגו מחר (ב') שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, את החלטותיהם בנוגע לפעולות להצלת ים המלח ואזור התיירות שלו. השרים יקיימו מסיבת עיתונאים משותפת וימסרו את החלטתם, זאת על רקע המלצת החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) מהשבוע שעבר, שלפיה יש לבצע בבריכת האידוי המשמשת את מפעלי ים המלח (בריכה 5), שלחופה שוכנים המלונות של עין בוקק, קציר מלא של המלח ששוקע בקרקעיתה.

הפעילות התעשייתית בבריכה מעלה את המפלס שלה בכ-20 ס"מ בשנה, במסגרת הפקת האשלג של מפעלי ים המלח ושל החברה המקבילה מירדן.

על-פי המסתמן, השרים ארדן ומיסז'ניקוב יודיעו על קציר מלא של המלח שמצטבר בקרקעית הבריכה וסילוקו באמצעות מסוע מיוחד אל האגן הטבעי שבצפון ים המלח. על הליך זה המליצו בעבר גם התאחדות בתי המלון, הארגונים הירוקים ובהם אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע, המשרד להגנ"ס ומפעלי ים המלח.

חרף זאת, משרד התיירות עיכב את פרסום עמדתו בנושא על רקע רצונו של השר מיסז'ניקוב לבחון אפשרות להריסה של חלק מבתי המלון בעין בוקק, ולבנייתם מחדש במקום מרוחק יותר מקו המים. זאת, כדי לייצר סביבה תיירותית חדשה ואטרקטיבית. בחודשים האחרונים הביעה התאחדות בתי המלון תרעומת על כוונה זו ופתחה בקמפיין תקשורתי נרחב שבו התריעה כי המהלך יביא לחיסול התיירות בים המלח ולפיטוריהם של אלפי עובדים תושבי האזור.

הדיונים נמשכים

חרף ההסכמות העקרוניות שהתגבשו בימים האחרונים בין השרים, היום (א') נמשכו הדיונים בנושא. כך, מסתמן כי לצד פעולת הקציר שתיעשה באורח קבע באמצעות דוברות שיגרדו את המלח מקרקעית הבריכה, המדינה תשקיע בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים בפיתוח התיירות באזור בניסיון להרחיב את הביקוש לנפוש בו, מצד תיירים בעולם.

בתוך כך, כיל (כימיקלים לישראל) עתידה להשתלב במימון פתרון הקבע ותישא בחלק מהוצאות קציר המלח. על-פי הערכות, עלות קציר המלח נעה בין 5 ל-7 מיליארד שקל. כיום נושאת כיל במימון של כ-40% מעלות ההגנות על ים המלח, וזאת בעיקר באמצעות הקמת סוללות עפר ותחזוקתן. גורמים במשרדי ממשלה אמרו כי המדינה מתכוונת לאלץ את החברה לשאת בחלק מהעלויות, וזאת בעוד שבעבר היא הבהירה כי היא אינה צריכה לשאת באחריות למצב ים המלח. כיל טענה בעבר כי חרף התרעותיה על סכנת הצפה באזור, המדינה היא שאיפשרה את בניית המלונות בעין בוקק. בכירי החברה אף טענו כי עם הפרטת כיל, המדינה התחייבה לשאת בעלויות לפתרון הבעיה בתמורה לדיבידנד שמשכה ממנה.

בעבר הודיעה כיל כי תהיה מוכנה לסייע בנושא, לפנים משורת הדין, חרף העובדה שמבקר המדינה שבדק את הנושא, פטר אותה מאחריות למימון פתרון הקבע. במפעלי ים המלח הבהירו בחודשים האחרונים כי חרף הטענות שמפנים לעבר הפעילות התעשייתית באזור חוגים ירוקים, התיירות בים המלח מתאפשרת בזכות בריכה 5 שבדרום ים המלח, שכן בשונה ממנה האגן הטבעי שבצפון ים המלח מתייבש במהירות וזאת בשל הפסקת הזרימה של מים, מאז הקמת סכר דגניה בכנרת. מנתוני החברה להגנת הטבע, מפלס האגן הצפוני יורד בקצב של בין 40 ל-48 ס"מ בשנה. בחברה להגנת הטבע אומרים כי הנסיגה במפלס נגרמת משאיבת מים ממנו אל האגן הדרומי, בידי מפעלי התעשייה מישראל ומירדן. בכיל סירבו להתייחס היום לדברים.

בארגונים הירוקים תומכים בפתרון של קציר המלח, משום שחלופות אחרות יחייבו הגבהה של סוללות עפר שתוחמות את בריכה 5, ובכל מקרה, לא יהוו פתרון קבע.