מי טועה: סטנלי או גליה מאור?

זר, לו יקשיב לאמירות של בכירי הבנקאים של ישראל ולאלה של אנשי בנק ישראל, יחשוב כי כל אחד מהם חי בעולם משלו. התמונה שמצייר כל אחד מהצדדים שונה לגמרי. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מתריע, מזהיר ומעלה חששות לגבי משבר עתידי בשוק המשכנתאות, ומנהלי הבנקים רגועים ומסבירים שוב ושוב שמבחינתם הכול בסדר - ואין סיבה לדאגה.

מישהו פה טועה. אי-אפשר ליישב בין האמירות הבוטות והאזהרות של המפקח על הבנקים דודו זקן ונגיד בנק ישראל, לבין צפירות הארגעה שמשמיעים הבנקאים כגוש אחד ומסבירים ש"תודה על ההתעניינות, אבל הכול מצוין, אין שום בעיה וגם לא צפויה בעתיד".

לפני שבוע הופיע זקן בפריים-טיים של חדשות ערוץ 2, ולא חסך מילים להביע את דאגתו. "אנחנו מודאגים משוק המשכנתאות. הציבור לוקח הלוואות מסוכנות, הבנקים נותנים את ההלוואות האלה ולצערי לא עצרו אותן בעצמם". בשיחות סגורות מביעים בבנק ישראל דאגה עמוקה מנטיית הבנקים להקריב את ניהול הסיכונים לטובת מעמדם התחרותי בשוק.

פישר לא הסתפק בכך, וכשהגיע לוועדת הכספים היה מפורש יותר. "די בכך שחצי אחוז מהלווים לא יוכלו לעמוד בתשלומים החודשיים, כדי שרווחי הבנקים (מפעילות המשכנתאות - ע.פ) ייפגעו באופן משמעותי", אמר הנגיד. בהמשך הזהיר פישר מפני הגעה למצב של ארצות-הברית, אירלנד או ספרד. אי-אפשר להיות יותר ברור מזה.

מאור לא לבד

ומה אומרים הבנקאים? בנימוס אך בתקיפות הם דוחים את טענותיו של הנגיד כהבל הבלים. פישר מוטרד מניהול הסיכונים? בכנס הנדל"ן של "כלכליסט" בשבוע שעבר ענתה לו מנכ"לית לאומי, גליה מאור, וסנטה בו בעדינות: "המערכת הבנקאית מפוקחת ומפוכחת. נהלי העבודה ידועים, מימון משכנתאות מתאפיין בבירור מעמיק של מצב הלווה, בהקפדה על יכולת ההחזר ובמגבלות על שיעור המימון ביחס לערך הבתים". פישר טוען שנגיע למצב של אירלנד? מאור מעמידה אותו על טעותו, "כל אלה משרטטים בישראל תמונת מצב שונה מזו של חו"ל".

מאור לא היחידה. גם ראש החטיבה העסקית של לאומי, רקפת רוסק-עמינח, לא שותפה לתחושות בנק ישראל. "שדרגנו את ניהול הסיכונים שלנו ואנחנו עם האצבע על הדופק. פוטנציאל הנזק ממצב של היפוך מגמה בנדל"ן נמוך בהרבה ממה שראינו בעולם. גם אם יהיה שינוי מגמה הוא לא יהיה דרמטי" - כך רוסק-עמינח.

אפילו מנכ"לית שמרנית כמו סמדר ברבר-צדיק מהבינלאומי נחלצה להרגיע את בנק ישראל, ובכנס שוק ההון של "גלובס" טענה שפישר לא צריך לדאוג, "... (המצב בארצות-הברית) זה לא המצב בישראל, אין דאגה ליציבות הבנקים".

בנקאי בכיר מאוד מבנק גדול, שמסיבות מובנות מעדיף שלא להזדהות בשמו, בוטה יותר. "הנגיד היסטרי. הוא מדבר לפרוטוקול וחושב על ועדת חקירה. הוא מחפש אליבי למקרה שיקרה משבר, ויאשימו אותו באחריותו למצב כי הוא שמר יותר מדי זמן על ריבית נמוכה". בבנק הפועלים, אגב, שומרים על שתיקה.

מי טועה? סטנלי או גליה? לא לנו לשפוט. מצד אחד נמצאים הבנקאים שלנו - כולם מנוסים, חכמים ולוקחים הרבה כסף הביתה כל שנה, מסבירים שהם עובדים כמו שצריך ולפי הספר. ומצד שני הנגיד פישר - אוטוריטה ברמה עולמית, טוען שהבנקים פועלים בצורה מסוכנת.

מהמרים על הראש

ונקודה לסיום. אם יתברר כי פישר טעה ולא יהיה משבר, תמיד ניתן יהיה לטעון שבזכות אזהרות בנק ישראל ופעולות המנע שננקטו לא קרה כלום. אבל אם יהיה משבר, המגמה בנדל"ן תתהפך והבנקים ואיתם הלווים ייפגעו מאוד - הרי למנהלי הבנקים תהיה בעיה חמורה, והם מהמרים על הראש שלהם.

ההגנה האגרסיבית של הבנקאים על מדיניותם תחזור אליהם כבומרנג. עמדתם הפומבית לאמור: "הכול מצוין ואין סיבה לדאגה", תחייב אותם לקבל אחריות אישית אם יקרה הבלתי צפוי לדעתם, ובכל זאת יהיה משבר גדול. במקרה כזה נראה דור שלם של בנקאים הולך הביתה, כמו בוויסות של 1983. מאור צריכה לזכור; היא הייתה שם, אבל אז בתפקיד הרגולטור.