האסיפה הכללית של בנק לאומי תתכנס ביום שלישי השבוע, לבחור ארבעה דירקטורים חדשים: דח"צ ושלושה דירקטורים מן המניין. הואיל ואת האסיפה הכללית תכריע הצבעת הגופים המוסדיים, לא מן הנמנע כי בראשונה לא תצליח ועדת המניות מטעם המדינה להכניס את כל מועמדיה, וכי בעל המניות הגדול ביותר (9.59%) בבנק, שלמה אליהו - שהציג ששה מועמדים מטעמו - יצליח להכניס לדירקטוריון מועמד אחד או יותר.
על פי הערכות, בנק ישראל יהיה מוכן "לספוג" בחירת דירקטור אחד מטעמו של אליהו; זאת, בהתאם לחלקו היחסי במניות הבנק. ואולם אם ייווצר מצב שבו שניים או יותר ממועמדי אליהו ייבחרו, עשוי בנק ישראל להתנגד ל"מחטף". בתפיסת הפיקוח על הבנקים, בחירת דירקטורים מטעמו של אליהו לדירקטוריון הבנק עשויה להתפרש כ"סממן של שליטה" לאדם שאין ברשותו היתר שליטה, וכחריגה בוטה מחוק הבנקאות. יצוין כי עד היום, אליהו כלל לא הגיש בקשה לקבלת היתר. המפקח על הבנקים הוא דודו זקן.
במקרה זה בנק ישראל יכול להפעיל את סמכותו לפי חוק הבנקאות, ולא לאשר את המועמדים. לבנק ישראל נתונים 60 יום לאחר הבחירה כדי לערוך בדיקות נאותות, ולאשר או לפסול את המועמדים שנבחרו. פסילת מועמדים לדירקטוריון שנבחרו היא תקדימית ואליהו, שכבר פנה בעבר לערכאות משפטיות כנגד הרשויות, עשוי לפנות שוב ולבקש הכרעת בג"ץ.
תנאי הכרחי להפרטה
בעלי המניות העיקריים בבנק לאומי, המחזיקים 4%-5% כל אחד, הם: דוד עזריאלי; אלפרד אקירוב; אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה); קרנות הפנסיה הוותיקות "עמיתים"; מגדל; כלל ביטוח; קבוצת דלק באמצעות הפניקס ואקסלנס; פסגות ודש איפקס. בראש אוה"ה עומד חגי מרום, אשר מקורב לחיים רמון, שמרכז מטעמו של אליהו את גיבוש גרעין השליטה.
22 איש מועמדים לארבעה מקומות פנויים בדירקטוריון. 12 מועמדים מטעם עצמם, וסיכוייהם נחשבים נמוכים מאוד. ועדת המניות של הבנק הפועלת מטעם המדינה הציעה ארבעה: דוד אבנר, לשעבר מנכ"ל פרטנר; מירי כץ, שכבר מכהנת כדירקטורית, ובעבר הייתה יו"ר רשות ניירות ערך; מירי לנט שריר; ורו"ח איריס שטרק, שמועמדת לדח"צ.
אליהו, כאמור, הציע ששה: משה גביש; רענן כהן; שלמה מעוז; ראובן קובנט; עמוס ספיר; וציפי סמט המועמדת לדח"צ. כל הששה נחשבים מועמדים ראויים ביותר, כאשר גביש וכהן כיהנו בתפקיד יו"ר בנק, ספיר היה יו"ר מעלות וסמט הייתה הממונה על שוק ההון.
יצוין כי החוק הקיים מאפשר לבעל מניות להציע כמה דירקטורים שיחפוץ, ואולם על פי התיקון לחוק מראני, שאותו יזם בנק ישראל, מותר לבעל מניות המחזיק 2.5% או יותר להציע מועמד אחד בלבד לדירקטוריון. התיקון לחוק נמצא כעת בהליכי חקיקה בוועדת הכספים, ואליהו מתנגד לו. בנק ישראל הבהיר כי העברת התיקון היא מבחינתו תנאי הכרחי להפרטת בנק לאומי.
בעלי המניות בבנק לאומי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
