צהלות בעמק הסיליקון

בשבוע שעבר הבעתי כאן ספקות באשר להיגיון שברכישה הכה נדיבה של סקייפ על-ידי מיקרוסופט. בין שלל התגובות שקיבלתי - חלקן משתוממות מחוסר הבנתי המוחלטת בעקרונות הכלכלה החדשה ומקצתן מסבירות מדוע סקייפ בכלל נמכרה במחיר מציאה - הגיע גם אימייל מ-ג', שותף בחברת השקעות בינלאומית.

ג' כתב על שיחת טלפון שקיבל ממתווך שהציע לו להשקיע כמה מיליוני דולרים בחבילת מניות של פייסבוק, לפי ערך חברה של 75 מיליארד דולר. ג' התעניין כיצד נקבע שווי החברה, והתשובה הייתה, "כך רוצה המוכר". משסירב ג' להצעה, המתווך הכועס ביקש לדבר עם האחראי עליו. "אם זה גורם לך להרגיש טוב יותר", עניתי לו, "גם אנחנו סירבנו לא מזמן להצעה דומה". על כך ענה לי ג', "יופי, אני כנראה לא האידיוט היחיד בעולם".

קשה לדעת אם ערכן של חברות פרטיות כמו פייסבוק, זינגה וגרופון, כפי שהוא משתקף בעסקאות פרטיות במניותיהן, מוצדק. ההנפקה המוצלחת של לינקדאין בשבוע שעבר מלמדת שרשתות חברתיות בעלות מודל עסקי מוצק, הכנסות משמעותיות וקצב גידול מהיר, צפויות ליהנות מאמון המשקיעים בשווקים הציבוריים. ייתכן אפילו שהאמון הזה יהיה מוצק יותר מזה שלו זוכות החברות האלה בשווקים הפרטיים, ומכאן שמניותיהן עשויות להמשיך לטפס.

ההנפקה של לינקדאין, הרשת החברתית המשמעותית הראשונה המונפקת בארה"ב, גרמה להתלהבות המשקיעים. בוול סטריט ובעמק הסיליקון נשמעו צהלות שלא נשמעו כמותן מאז פקיעת בועת הדוט.קום. מחיר המניה הראשוני נקבע ל-45 דולר וקפץ ליותר מ-120 דולר עם פתיחת המסחר. בתום היום הראשון שלה כחברה ציבורית התקבע ערך השוק של לינקדאין על 8.9 מיליארד דולר, ושיקף קפיצה של 109% במחיר המניה ביום אחד.

המספרים האלה מזכירים את ימי האינטרנט העליזים של סוף שנות ה-90, ומכאן שההתלהבות גדולה והחששות כבדים. מי שכבר זכה לחוות את ההתרסקות הגדולה, לא יכול שלא למשוך קווים מקבילים בין הזמנים.

את המקבילים האלה מתאר יפה המגזין "האקונומיסט", בכתבת השער שכותרתה "בועת ההיי-טק החדשה". "האקונומיסט" מספר על השוויים המנופחים, על התנפלות האנג'לים על הסטארט-אפים (משקיעים פרטיים בארצות הברית השקיעו ב-2010 סכום קרוב לזה שהשקיעו קרנות ההון סיכון), על המסחר המשתולל במניות פרטיות ועל הבועה הסינית, אבל אינו נוקט דעה חד-משמעית בעניין הטענה לאופטימיות מוגזמת של המשקיעים.

מי שכן עושה זאת הוא גורדון בראון, ראש ממשלת אנגליה לשעבר. במאמר מערכת מיוחד בשבועון "ניוזוויק" הזהיר בראון שהמשבר הכלכלי העולמי עדיין רחוק מסיומו. בראון ציטט מדבריו של פרופ' דיוויד מיילס מהבנק המרכזי של אנגליה, שהזהיר כי ב-20 השנים הקרובות יעבור העולם שלושה משברים כלכליים חריפים לא פחות מזה של 2008.

עם תחזית פסימית שכזו, יהיו כאלה שיחליטו לגזור על עצמם יתר זהירות וגישה שמרנית להשקעותיהם. מצד שני, אולי הגישה הנכונה היא בכלל אכול ושתה כי מחר נמות. לפחות בהיי-טק, נראה שלא מעט משקיעים כבר התחילו לשתות.