הפצצה של ארדן ומיסז'ניקוב: שיקום ים המלח - באחריות ובמימון כיל

חודשים של דיונים ובחינה של שורת פתרונות גרנדיוזיים להצלת ים המלח באו הבוקר (ב') לשיא: שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הודיעו על פתרון המושתת על קציר מלא של המלח שהצטבר במשך שנות פעילותם של מפעלי ים המלח בבריכה 5, שלחופה שוכנים בתי המלון בעין בוקק. השרים קבעו כי מפעלי ים המלח וכיל (כימיקלים לישראל), שבבעלות סמי ועידן עופר, אחראים למצב, ועל בסיס העיקרון "המזהם משלם", הם שיישאו ברוב העלות הכספית של הפתרון היקר, המוערכת ב-5-7 מיליארד שקל.

"פעילות מפעלי ים המלח, שעושה שימוש במים ולאחר מכן גורמת לשקיעת החומר התפל שאינה זקוקה לו בחזרה אל הבריכה, גורמת לעלייה הקבועה במפלס שלה", אמר ארדן. "צריך לראות את החומר הזה כפסולת תעשייתית לכל דבר, זה כמו חומר תפל שנוצר בפעילות שגרתית של מחצבה והחוק דורש ממנה לשאת על כך בעלויות. ברוך השם, מפעלי ים המלח מרוויחים המון מהעלייה של מחירי הברום והאשלג בעולם. הם זיהמו, הם ישלמו".

במשך שבועות ארוכים השהה שר התיירות, מיסז'ניקוב את מסירת עמדתו בנוגע לפתרון הקבע לבעיית ים המלח, וברקע עמדו חלופות אחרות כמו הריסת בתי המלון בעין בוקק ובנייתם מחדש; הקמת לגונה והגבהת סוללות העפר כדי למנוע את הצפת אזור התיירות בתוך שנים אחדות. לדברי מיסז'ניקוב, מסירת ההחלטה התעכבה למען מיצוי משא ומתן שמקיים משרד האוצר עם כיל על מידת מעורבותה במימון הגנות הקבע בים המלח. בעוד ארדן קבע כי על כיל לממן את מלוא הוצאות הקציר, הקפיד מיסז'ניקוב להבהיר כי כיל צריכה לשאת "ברוב העלות" ולא נקב באופן מפורש במספרים. עם זאת, גורמים המצויים בפרטי הדיונים המתקיימים בין כיל לבין האוצר, אמרו היום ל"גלובס" כי משרד התיירות דרש כי כיל תישא לפחות ב-90% מעלות הקציר, וזאת נוסף על העלאת התמלוגים הנגבים ממנה בשל כריית האשלג.

תג מחיר

בהצעת השרים, שתובא לאישור הממשלה בתוך כשלושה שבועות, יפורט המתווה לשיקום ים המלח: מלבד תשלום של מיליארדים לביצוע הקציר, יעודכנו התמלוגים הנגבים מכיל על כריית האשלג ויועלו באופן ניכר. הכסף שייגבה על התמלוגים יופקד בקרן מיוחדת שתעסוק בפיתוח התיירות באזור ים המלח. המדינה תגייס לקרן זו כחצי מיליארד שקל, ועוד 250 מיליון שקל יופנו אליה מהעלאת התמלוגים לכיל ומגבייתם חמש שנים לאחור.

ארדן ביקר היום את שיעור התמלוגים שכיל משלמת למדינה על כריית המחצבים בים המלח. "התמלוגים בשיעור הנוכחי פשוט מגוחכים", אמר. "יש מצב שבו אנשים מסכנים את ההון שלהם, קודחים בעומק הים ומחפשים גז ונפט, חשופים לטענות של מדינות אחרות וחשופים לסכנות ביטחוניות. כאן, המדינה הקימה תשתית, אין בהפעלה שלה שום סיכון והרווחים נאים ועדיין - אף אחד לא חשב להעלות את התמלוגים על המחצבים האלה. לפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח יש תג מחיר. בכל מקרה, הם ימשיכו להרוויח יפה".

מיסז'ניקוב הציג את היקף הרווח של כיל ממכירות בעולם של תוצרים שמקורם במחצבי ים המלח: "הרווח נטו שלהם מסתכם בשנה אחת ממכירת אשלג בלבד בכ-1.77 מיליארד שקל. זה סכום מכובד דיו כדי לשלם על נזקי העבר ולהשתתף במאמץ הלאומי לשיקום ים המלח", אמר.

פטור מהמבקר מאחריות?

בראיית השרים, הפתרון שהוצע היום למצוקות שהתהוו במשך שנים ארוכות של הזנחה בים המלח, הוא הסביר ביותר. ארדן אמר כי קציר המלח אינו הליך נטול ליקויים, שכן הפעלת דוברות ענק שיגרדו את המלח שהצטבר בקרקעית בריכה 5 תגרום נזק לנוף ותסב רעש. גם המסוע שיסלק את המלח מן הקרקעית יהווה מטרד. עם זאת, חלופה זו נמצאה טובה יותר מהקמה של סוללות עפר גבוהות, שיחייבו כרייה בערוצי נחל סמוכים או הקמה של לגונה, שתמנע הצפה זמנית של אזור המלונות בעין בוקק. "בכל מקרה, אם היינו מחליטים על פתרון זמני, היינו מגיעים לשנת 2030 עם אותה בעיה ואפילו עם בעיה חמורה הרבה יותר, שהייתה מחייבת אותנו לקחת כמה מהפתרונות שנבחנו בשנה האחרונה ולשלב אותם יחד כדי לפתור אותה. קציר המלח הוא הפתרון היחיד שטוב לטווח הארוך והוא גם הפיך: אם בעוד עשר שנים תימצא טכנולוגיה חדישה שתאפשר לטפל בבעיה שהתהוותה בים המלח בצורה זולה יותר, סביר שנאמץ אותה ואז - תמיד אפשר לפרק מסוע ולפרק דוברות", אמר ארדן.

מפעלי ים המלח וכיל הצהירו כבר בעבר כי הם תומכים בפתרון של קציר מלא בבריכה 5. עם זאת, כיל הדגישה כי מתוקף הסכמים מן העבר בינה לבין המדינה, האחריות על המצב בים המלח אינה חלה עליה. בכיל הציגו בעבר שני דוחות שחיבר מבקר המדינה ופטרו אותה מאחריות למצב בים המלח, וזאת משום שהמדינה התחייבה במסגרת ההליכים להפרטת החברה ומכירתה למשפחת אייזנברג לשאת בעלויות לשיקום המפגעים הסביבתיים באזור בעקבות הפעילות התעשייתית.

שני השרים, ארדן ומיסז'ניקוב, אמרו במענה לטענה זו כי הם אינם מכירים שום קביעה כזאת מצד מבקר המדינה. "אין שום דוח של המבקר שפוטר את מפעלי ים המלח מאחריות", אמר השר מיסז'ניקוב.

מיסז'ניקוב: ים המלח יהפוך לאטרקציה תיירותית לוהטת; היום באים לשם בגלל פסוריאזיס

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, הגדיר את ההחלטה שהוצגה היום "אירוע מכונן" מבחינת ים המלח. "האזור הזה נמצא היום בשפל: הוא מוזנח, אבוד. מי שבא אליו לא בא מסיבות של תיירות, אלא בגלל ברונכיטיס או פסוריאזיס. כל הכבוד לעופר עיני, ששולח את ועדי העובדים לשם במקום לטורקיה. אין שם אטרקציות, אין מה לעשות שם, אין חנויות שפתוחות אחרי 9 או 10 בערב. אחרי שעלינו על גמל, מנסים להבין מה עושים עוד. עכשיו צריך לפתח אותו, לשקם ולשפץ", הצהיר.

לדברי מיסז'ניקוב הקרן החדשה שתוקם למען פיתוח סביבתי באזור ים המלח תאפשר לחדש את המראה של אזור התיירות ולהפוך אותו אטרקטיבי לתיירים רבים מכל העולם: "כיום יש בים המלח כ4,000 חדרי מלון, ואני חושב שבתוך 5 שנים אפשר להקים 6,000-8,000 חדרי מלון נוספים. זה לא בשמים בכלל. נגבש חבילות סיוע ותמריצים שיעודדו יזמים לבוא ולבנות שם. נוביל מהלך להכרזה על אזור ים המלח כאזור עדיפות לאומית. אם כל חברי הממשלה ילכו איתי יד ביד, נשיג את המטרה החשובה הזו", אמר בשיחה עם "גלובס".

"מיליון וחצי תיירים"

נשיא התאחדות המלונות, עמי פדרמן התעודד מהצהרותיו של השר ואמר: "בעקבות פיזור הערפל לגבי עתיד האזור, המלונאים שפועלים במקום הזה יקדמו תכניות עסקיות לשיפוץ המלונות, לשדרוגם ולפיתוח פעילות מלונאית פורחת באזור הזה. נקים כאן אטרקציה תיירותית ייחודית ברמה בין-לאומית", אמר.

ראש מועצת תמר, דב ליטבינוף אמר: "ההחלטה החשובה הזאת, תקדם את כל נושא התיירות בישראל ותביא לאזור שלנו עוד כמיליון וחצי תיירים בשנה ותייצר עוד אלפי מקומות עבודה לתושבי האזור". לדבריו, המועצה שבראשותו כבר נערכת לכבד את שר התיירות באות יקיר ים המלח.

שאלות ותשובות - ים המלח וכיל

מי אשם בנזק לים המלח? כיצד נגרמה המצוקה הסביבתית בים המלח?

הפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח, בבריכת האידוי מספר 5, גורמת לעלייה של כ-20 ס"מ בממוצע במפלס המים, מדי שנה. בריכה 5 נמצאת בדרום ים המלח, וחרף התרעות מפעלי ים המלח בעבר על סכנת הצפה עתידית, התירה המדינה לבנות בתי מלון באזור עין בוקק. בתי מלון אלה שוכנים למעשה לחופה של בריכה תעשייתית. זאת בעוד האגן הטבעי של ים המלח, הנמצא בצפון, מתייבש בקצב מהיר בשל הפסקת ההזרמה של מים אליו מצפון הארץ ובשל שאיבת מים ממנו בידי מפעלי ים המלח אל הבריכה התעשייתית.

מדוע נבחרה החלופה של קציר מלח ולא חלופות אחרות?

חלופות אחרות שנבחנו הן הגבהה של סוללות עפר, בניסיון למנוע את ההצפה בשנים הקרובות של חלק מהמלונות בעין בוקק, או בנייה של לגונה. פתרונות אלה נדחו על ידי מומחי סביבה בשל זמניותם. אפשרות אחרת שנבחנה בחודשים האחרונים היא הריסה של חלק מבתי המלון בעין בוקק ובנייתם מחדש. התאחדות בתי המלון התרעמה על כוונה זו והתריעה כי יישום פתרון כזה לא יספק מענה קבוע לבעיית העלייה במפלס ויחשוף אלפי עובדים בבתי המלון לסכנת פיטורים. לפיכך, הוחלט על קציר מלא של מלח מהקרקעית, וזאת לאחר שכל הגורמים המקצועיים שבחנו אפשרות זו קבעו כי מדובר בפתרון הקבע הסביר ביותר שניתן להעמיד כיום למצב.

כיצד ייעשה קציר המלח?

מדובר בהליך מורכב ובמרכזו ארבע דוברות שינועו לאורך חלקים בבריכה 5, יגרדו את המלח שהצטבר בקרקעיתה עם השנים, וכך יוגדל נפח הבריכה.

המלח הרב שיגורד מקרקעית הבריכה יועמס על מסוע מיוחד וארוך שיוקם באזור שלה וישונע צפונה, אל אזור האגן הטבעי. עם זאת, הליך הקציר הוא הליך יקר שעלותו נאמדת בסכום שבין 5 ל-7 מיליארד שקל.

האם הליך זה יציל את האגן הצפוני מהתייבשות?

לא. האגן הצפוני של ים המלח מתייבש בקצב מהיר ומאבד מדי שנה עשרות סנטימטרים ממפלסו. הסיבה העיקרית לכך היא הפסקת הזרימה של מים אליו, מאז הקמת סכר דגניה. גם מפעלי ים המלח בישראל ובירדן, שואבים ממנו אל האגן הדרומי, במסגרת התהליך התעשייתי. על פי אומדנים של ארגונים ירוקים, אלה אחראים ל-20% מירידת המפלס שלו.

האוצר עם כיל: "היכן המידתיות בחלוקת הנטל?"

ביקורת במשרד האוצר על השרים ארדן ומיסז'ניקוב בעקבות הצהרותיהם ה"קיצוניות", כהגדרת אנשי המשרד, הבוקר במסיבת העיתונאים: "פתרון קבע באזור ים המלח חייב להביא בחשבון את העקרונות הבסיסיים של המשך הפיתוח התעשייתי והתיירותי ואין מקום להכרזות קיצוניות בדבר פתרונות שווא, שיש בהם כדי להמיט אסון כלכלי על האזור כולו, מתוך רצון להתיישר עם אחרון הקיצוניים", נמסר בצהריים ממשרד האוצר.

עוד נמסר כי "שר האוצר, יובל שטייניץ, קורא לשרים הנוגעים בדבר לנהוג באחריות לאומית וכלכלית כדי שניתן יהיה להביא לפתרון כולל לסוגיית הצפת מלונות ים המלח ולפיתוח המתחם התיירותי, תוך חלוקת נטל מיטבית בין הגורמים השונים".

קצפם של בכירים באוצר יצא היום בשל מיקוד החצים בכיל, וזאת בזמן שמידת המחויבות של בעלי אינטרסים כלכליים אחרים המעורבים במשבר בים המלח, כמו התאחדות בתי המלון והמועצה האזורית תמר, לא ברורה: "מועצת תמר היא העשירה ביותר בארץ: התקציב השנתי שלה הוא 100 מיליון שקל ל-1,200 תושבים. בתי המלון בים המלח הם העמוסים ביותר מבין כל המלונות בארץ והתפוסה הממוצעת שלהם היא 74%. היכן המידתיות בחלוקת הנטל?" תהה גורם באוצר המקורב למגעים המתקיימים בנושא זה עם כיל.

האוצר תמך בעבר בחלופה של הריסת בתי המלון ובנייתם מחדש בנימוק שחלופה זו זולה יותר - עלותה מוערכת בכ-3 מיליארד שקל, בעוד החלופה שנבחרה, קציר המלח, מוערכת לפי האומדן של החברה הממשלתית להגנות על ים המלח (חל"י) בכ-6.4 מיליארד שקל. "מי בדיוק יישא בעלויות של הפיתוח התיירותי? איך תיעשה חלוקת הנטל? יש הרבה דברים לא ברורים ומנגד, יש הרבה התלהמות", אמר גורם באוצר ל"גלובס".

כיל: "מוכנים לשלם, אבל לא הכול"

גורמים בכיל, המקורבים למו"מ עם האוצר על מידת מעורבותה בשיקום ים המלח, הגיבו בהפתעה על חריפות ההתבטאויות של השרים כלפי החברה. עוד זו משקיעה משאבים רבים בשנתיים האחרונות בשיפור תדמיתה הסביבתית, משיקה מיזמים ירוקים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל בשנים הקרובות, מגלה נכונות לשקם מכרות שהפסיקה להפעיל ברחבי הנגב ועוברת באופן מדורג לגז טבעי, שהוא פחות מזהם, מטיחים בה השרים טענות נוסח "המזהם משלם" ו"תג מחיר על פגיעה בסביבה".

זמן קצר אחרי מסיבת העיתונאים, שיגרו מפעלי ים המלח תגובה מאופקת, בירכו את השרים על ההסכמה לגבי הקציר המלא - רעיון שכיל תמכה בו באופן מוצהר - והודיעו כי "לאור חשיבותו הלאומית והתעשייתית של ים המלח וחרף שני דוחות מבקר המדינה שקבעו כי המדינה היא שאחראית למצב, הבענו הסכמה להשתתף במימון חלק מעלויות הקציר ולאפשר את התפתחות הנגב, התעשייה והתיירות. אנו מוכנים לדיאלוג רציני עם הממשלה בנידון".

כך, גורמים המלווים את החברה במו"מ שלה עם האוצר התעקשו לטעון היום, בניגוד להצהרות השרים, כי חלקה של כיל במימון הקציר המלא יהיה נמוך מזה שמוצג. "בטח לא נממן את כל הקציר, גם לא 90% ממנו וגם לא מתחת לכך", הם אמרו. "כיל מוכנה לשים כסף על פתרון הקבע - אבל לא את כל הכסף. אם המדינה תרצה לדון איתנו בכל אלה, יש הסכם זיכיון, אפשר לפתוח אותו ולדון על הכול", אמר גורם מקורב לנושא.