יוסי ורדי: "ישראל לא יכולה להצמיח את הפייסבוק הבאה"

יוסי ורדי הוא מותג מוביל בתחום האינטרנט. נכון, אין ממש צורך להגיד את זה, זה די מובן מאליו. המיתוג של ורדי מורכב מכמה גורמים. הראשון, מן הסתם, הוא הצלחות בתחום ההשקעות בסטארט-אפים, ובמיוחד ICQ שנמכרה לפני 11 שנה לחברת AOL. הגורם השני הוא ההצטנעות שלו. "אני מותג?", הוא שואל בתימהון. "אני מכחיש את זה. בסך הכול קורים לי הדברים הנכונים, בזמן הנכון, עם האנשים הנכונים". נשמע פשוט, לא?

הגורם השלישי למיתוג של ורדי נובע מהיכולת שלו להופיע בפני קהל. כך בעצם, הוא הגיע ל-TED, וכך הוא גם הפך באחרונה לגורם שקישר בין מותג הכנסים המוביל לבין זכיינית ערוץ 2 רשת, שהעלתה אמש את התוכנית הראשונה בסדרה בהנחיית יאיר לפיד, שבה ישודרו ההרצאות המעניינות ביותר של TED, ויש הרבה כאלה.

"ההיסטוריה שלי עם טד היא מתישהו בסוף שנות ה-90. בזכות שותפיי הצעירים נהייתי מוכר בחוגי האינטרנט, על אף שלא הצלחתי כל-כך להסביר את המודל העסקי, כי הוא פשוט לא היה קיים. הייתי תופעה די מוזרה בכנסים האלה, אז קצת הכירו אותי. בשנת 2000 הזמין אותי סטיב קייס לטד. פגשתי שם את הבחור שייסד את הפורמט, מהאנשים האלה שהם גדולים מהחיים. הפורמט מצא חן בעיניי מאוד וגם בעיני כל מי שבא. הוא מביא את טובי בעלי הרעיונות, בתנאי שהם גם יודעים לספר סיפור. אתה יושב שם ארבעה ימים ואתה נחשף לעושר אדיר של רעיונות, שמועברים בצורה מושכת מאוד. מאז נסעתי לשם כל שנה".

- אתה נוסע לדי הרבה כנסים.

"אני לא מכיר אף אחד שנוסע ליותר כנסים ממני, וכשאין לי כנסים לנסוע אליהם אז אני עושה אותם בעצמי".

- אילו כנסים אתה לא מפספס בשום אופן?

"את טד ואת דאבוס; ואת DLD, שאני קו-צ'יירמן שלו; ויש גם את זייטגייסט של גוגל; ואת הכנס שנקרא פוקם, שהוא אן-כנס שעושה טים אוריילי. אני עושה גם כנס עם מרטין סורל, הנשיא של WPP בפורמט של אן-כנס".

- מה זה אומר?

"כנס שאין לו תכנית. במקום תכנית יש לוחות גדולים שעליהם כל אחד כותב על מה הוא רוצה לדבר, וכל אחד הולך לשמוע את מי שהוא רוצה. למעשה, המשתתפים הם ועדת התכנית שמייצרים אותה תוך כדי תנועה במהלך הכנס".

- נשמע כמו בלגן.

"זה לא בלגן, זה נהדר. גם הכנס שאני עושה בכנרת מבוסס על אותו פורמט. תצאי מתוך הנחה ש-200 איש שמשתתפים בכנס יודעים מה מעניין יותר מאשר חמישה אנשים שמנסים לעשות את התכנית".

"אני אישית לא רואה טלוויזיה"

- איך תפרת את השילוב בין טד לבין רשת?

"טד התחילו לתת רישיונות להשתמש בתכנים שלהם לטלוויזיה ואני סיפרתי על זה, לתומי, לאילן דה-פריז (סמנכ"ל תוכן של רשת), שקפץ על המציאה. אני אוהב מאוד את אילן מכל מיני טעמים שלא קשורים בטלוויזיה. אני אישית לא רואה טלוויזיה. לא מחובר למדיה הזאת, אם כי לפני שבוע ראיתי משהו בערוץ 95".

- יש לך הוט או יס?

"אני לא יודע. אני חושב שיש לי הוט".

- יש הרצאה אחת של טד שזכורה לך במיוחד?

"יש הרצאה של בחורה שקיבלה שבץ והיא מספרת על התהליך שעברה. יש הרצאה של בחור בשם דן פינק, שמדבר על מה מניע אנשים. אני רוצה לציין שגם הקהל שבא הוא קהל מעניין מאוד. אתה מבלה לא פחות זמן בחוץ. בערבים יושבים במלונות וכותשים וחופרים, וזו דרך מתורבתת מאוד לבזבז את החיים שלך".

- ההרצאה שלך בטד מצחיקה מאוד. למה בחרת לדבר דווקא על סכנות העקרות לגברים בגלל החום שיוצא מהלפטופ?

"כי זה נושא חשוב מאוד. אנשים יכולים לאבד את כל הרכוש הגנטי שלהם. חוץ מזה, זה היה כתגובה ליום בטד שהילכו על כולנו אימים עם הגלובל וורמינג. אחד פרץ בבכי על הבמה בדמעות על העוול שאנחנו עושים לעולם, ואני, מפעם לפעם, מקבל התקפים של חוסר אחריות טוטלי, אז רציתי לדבר על לוקאל וורמינג".

- אתה מופיע בכל כנס שאתה נוסע אליו, או שלחלק אתה רק נוסע כדי לשמוע?

"בואי נגיד שיש כמה ברי מזל בעולם שהולכים לכנס וחוסכים מעצמם את הצורך לשמוע אותי".

"יש לנו חבילת קלפים ביד ואנחנו לא משחקים נכון"

- אתה נמצא כל-כך הרבה בחו"ל. אתה, מן הסתם, נחשף לתגובות לגבי המדיניות או אי-המדיניות הפוליטית שמאפיינת אותנו בשנתיים האחרונות.

"אני מרגיש שאנחנו יושבים על חולות נודדים, ואוכלים ושותים ומרוב שמחה ושביעות רצון עצמית, אנחנו בכלל לא נותנים לעצמנו דין וחשבון מה שקורה פה".

- במיוחד בחודשים האחרונים?

"במיוחד ב-360 החודשים האחרונים. ממלחמת יום כיפור עד היום, יש תהליך שיש לו דינמיקה קבועה והעובדה שמבחינה כלכלית אנחנו מגיעים למקומות יוצאים מן הכלל קצת מטמטמת לנו את החושים. חיינו תמיד בהרגשה שהזמן עובד לטובתנו, ואני חושב שהיום כבר כולם מסכימים שזה הפוך".

- מתי זה התהפך?

"אחרי ששת הימים. יש לי ספר נחמד מאד שנקרא 'למה אנשים חכמים עושים דברים טיפשיים'. לקחנו איזו חתיכת מדבר ועם חמש מלחמות ומלחמת השחרור, שבה נהרגו 6,000 איש מתוך אוכלוסייה של 600 אלף, קלטנו במשך ארבע שנים 2.5 מיליון אנשים. אז מצד אחד עשינו את הדברים הנהדרים הללו, אבל מצד שני יש לנו חבילת קלפים ביד שאני לא חושב שאנחנו משחקים איתה נכון. אבל מה זה חשוב מה אני חושב? ההשפעה שלי על התהליכים האלה היא בדיוק אפס".

- באחרונה דווקא יש תנועה של אנשים מהמגזר העסקי, שרואים מה קורה בתחום המדיני והפוליטי ומתחילים להיות מעורבים יותר.

"לדעתי המעורבות היחידה שמעניינת אנשי עסקים זה מעורב ירושלמי, כשהם נוסעים למחנה יהודה במסגרת ירידה אל ההמונים. חוץ מזה מה זה אנשי עסקים? השמש זורחת להם מהתחת? אנשי עסקים. בסדר, שמענו".

- אז מה, אתה לא רואה איזושהי תקווה באופק?

"אני לא רואה דינמיקה שהולכת למקום טוב. את יודעת למה יש תולעים בחזרת? פעם הם היו בתוך תמר והיה להם נורא מתוק, אבל הם רצו לחפש עוד יותר מתוק. אז הם הלכו לאפרסק אבל הוא היה פחות מתוק, אז הם עזבו אותו והגיעו לתפוח, שהיה עוד פחות מתוק מהאפרסק. אז הם עזבו אותו והלכו לבצל, שהיה להם חריף. ואז הם עזבו אותו והגיעו לחזרת, והיה להם נורא חריף, אבל הם כבר הבינו שעדיף להם להישאר שם. זה התהליך שלנו".

- מה יקרה אחרי שהחולות שאנחנו יושבים עליהם ינדדו? נסתדר?

"אין לי תשובות מניחות את הדעת. בינתיים אני מתנחם בהשקעות בסטארט-אפים. יש מי ששונא אותנו ויש מי שלא. אלו שתי אוכלוסיות שונות. שונאים אותנו יותר בקמפוסים, אצל הצעירים הרדיקליים יותר. נעשית גם עבודת הסתה מוצלחת מאוד נגדנו. מלאכה סיסטמטית במדיה. בואי נניח שהם לא צודקים לגמרי, זה עדיין קורה וזה יקרה.

"במדיה כשרואים ילד וטנק, הילד מנצח. נקודה. קורים כאן גם הרבה מאוד דברים יפים יוצאים מן הכלל, כולל בתחום ההומניטארי, בניסיונות לדו-קיום. הדמוקרטיה, היכולת להביע דעה, לבקר את הממשלה, לבקר את הסבתא שלך, לבקר את מה שאתה רוצה. הפתיחות, הסובלנות לשונה. אבל הדינמיקה מדאיגה אותי".

"7 מיליון אנשים עם פרטנזיות של 700 מיליון"

- אתה מצוי כל-כך בכל עולם האינטרנט והרשתות החברתיות. מה ישראל יכולה לעשות כדי לקדם את עצמה בעולם הזה?

"זה לא מעשי. פייסבוק וטוויטר נותנים אפשרות לאנשים משוכנעים, שיש להם תפיסת עולם חזקה ואמביציה חזקה, כלים איך להפיץ את הדעות שלהם. אבל זה לא ייקח אנשים פסיביים ויהפוך להם עמדות".

- וורן באפט הזהיר מפני השקעה במדיה החברתית באופן כללי. אתה מתחבר לאזהרה שלו?

"לא. אני חושב שוורן באפט הוא ענק ויודע להשקיע יותר טוב מכל אחד אחר, אבל אני לא חושב שכולם יודעים להשקיע בכל דבר. וורן באפט גם אמר הרבה פעמים אל תשקיע בדברים שאתה לא מבין בהם. אז אם אתה לא מבין במדיה החברתית אל תשקיע בה".

- אם מדברים על פייסבוק, טוויטר, סקייפ, לינקדין, השווי של החברות האלה היום הגיוני, או שאנחנו בבועה טכנולוגית נוספת?

"כבוען מומחה, ההערכות זה לא מה שקובע אם יש או אין בועה. מה שקובע זה האופי של הכסף שמושקע. אם זה כסף שנכנס מהר על-ידי אנשים שלא מבינים והולכים לפי אופנות, אז הוא כסף עצבני, והוא ייצא מהר".

- כסף של IPOs?

"גם של פרייבט אקוויטי, אבל יותר IPOs. אז אם הערך עולה בגלל שהתעשייה ומשקיעים אסטרטגיים מתחרים על נכסים שהם חושבים שישרתו אותם, הערכה כזאת היא לא בעייתית. בעייתי זה כשמתחילים להיכנס כל מיני הונים ואינדיאנים שלא מבינים, רוצים לעשות כסף מהיר, ואז ברגע שמישהו עושה 'בההה' כל הכסף יוצא החוצה והשוק מתמוטט.

"את צריכה להסתכל ולראות מי הקונים. 8 מיליארד דולר זה הרבה כסף בשביל סקייפ? אני לא יודע. אבל כשמיקרוסופט קונה את זה, יכול להיות שלמיקרוסופט יש חשבונות אסטרטגיים שהם טועים בהם, אבל את ה-8 מיליארד דולר הם יכולים להוציא. האם זו בועה? אני מתחיל לראות כל מיני כספים כאלה מגיעים לשוק. אני רואה אוויר חם זורם".

- מה דעתך ספציפית לגבי לינקדין?

"אני מפרגן להם שהשווי יחזיק מעמד. אישית אני נכנס רק בסיד, רק בקונספטים. אני לא מחפש להיכנס לדברים האלה. מרגיש נוח להיות מחובר לאנשים צעירים עם רעיונות. זה נותן לי הרבה חדווה. זה מלמד אותי. אז למה שאני אלך לחפש דברים אחרים?".

- זאת צריכה להיות הדרך הישראלית בתחום יזמות ההיי-טק? להמציא, לפתח, למכור ולעשות אקזיט?

"The proof of the pudding is in the eating. אנחנו עשינו משהו שמכל העולם באים לראות וללמוד. שמעתי עד לפני שלושה חודשים, מאנשים שאני לא רוצה להזכיר את השם שלהם על מנת לא להביך אותם, שאנחנו צריכים את נוקיה הישראלית. בנוקיה פיטרו בשבוע שעבר 7,000 איש. אנחנו אף פעם לא היינו טובים בלבנות נושאות מטוסים. זו דיסציפלינה מסוג אחר. אנחנו עושים דבר הרבה יותר נהדר.

"אנחנו בונים אינוונטר של רעיונות. באות נושאות המטוסים מארה"ב, IBM, מיקרוסופט, מוטורולה, אינטל. הן קונות את החברות הקטנות, משאירות אותן בארץ. אז למה אני צריך נוקיה כשלאנשים כאן אין לא את הידע, לא את הכסף, לא את הסבלנות ולא את היכולת להקים 30 משרדים עולמיים? אנחנו יודעים לקחת רעיון, לארוז אותו מהר וטוב, להיות לפני הגל, למכור אותו ב-30, 50, 100, 200 מיליון דולר, לחברה שקונה אותו וממשיכה לעשות אותו פה".

- ישראל הייתה יכולה להצמיח את גוגל הבא או את פייסבוק הבא?

"אני לא חושב. אם את מסתכלת על השוק הזה, את רואה שכמה עשרות בעלי מותגים עולמיים גדולים - קוקה קולה, פרוקטר אנד גמבל, פורד, נסטלה, חברות הסרטים - הם המפרסמים הגדולים. כמה עשרות יצרני אינוונטורי גדול שאפשר לפרסם עליהן, גוגל, פייסבוק וכן הלאה, הם הספקים הגדולים.

"התעשייה הזאת נמצאת רובה באמריקה, קצת באירופה. אלו עסקאות של מאות מיליוני דולרים שקשה מאוד לבן אדם מהארץ ללכת ולעשות. יכול להיות שאחד יצליח. אבל אנחנו מדינה קטנה. 7 מיליון אנשים עם פרטנזיות של 700 מיליון".

- בזמנו AOL קנו את ICQ. באחרונה הם קנו את הפינגטון פוסט. מה אתה חושב על העסקה?

"אני לא חושב על העסקה הזאת. אני צריך לחשוב על כל דבר? אני אוהב מאוד את טים ארמסטרונג ואני אוהב מאוד את אריאנה הפינגטון, אבל אני לא מכיר את המספרים. למה אני חייב להבין כל דבר? אני לא מצליח להבין את כל הדברים שאני קשור אליהם, אז את רוצה שאני גם אבין דברים שאליהם אני לא קשור?".

"רוב האנשים מקבלים ממני תשובות שליליות"

- יש לך אייפד?

"לא. אני צריך מקשים. מקלדת. אבל אייפד הוא מכשיר אדיר. שותפי הצעיר מ-ICQ, כשאמרתי לו יום אחד שהדור שלי לא יבין איזה פיצ'ר שהוא עשה, אמר לי שזה לא משנה, שהדור שלנו כבר מת, אנחנו רק לא יודעים את זה. אז אם אני משתמש באייפד או לא, זה לא רלוונטי. רלוונטי זה שאתה רואה ילדים בני שנתיים יודעים צ'יק-צ'יק לזוז ולהגיע לאנגרי בירדס, לפני שהם בכלל יודעים לדבר".

- אם אתה צריך להמר מי ייקח את השוק של הטאבלטים?

"מה אני יודע. סטיב ג'ובס הוא גאון. כל זמן שהוא יהיה שם על יד ההגה, הם ימשיכו לעשות מוצרים מופלאים. אבל הוא לא בונה אקוסיסטם. ההרגשה שלי, ככה רק מתחושה, באמת לא מהבנה, רק מתוך זה שאני יודע את הכוח העצום של המערכות הפתוחות, אני חושב שבסוף גוגל ינצחו, למרות שהוא הביא כבר 350 אלף אפליקציות לאייפד. זו תהיה תחרות מעניינת".

- כמה יזמים אתה פוגש בשנה?

"לא הרבה. אני פוגש הרבה מאוד יזמים בכנסים. אני נגיש מאוד בכנסים. אני שומר בחירוף נפש על הזמן שלי בבית. אז אני מנסה לפגוש יזמים בכנסים ולדבר איתם בזריזות, או לקבל אי-מייל. אני משקיע אולי פעם בחודשיים, אז רוב האנשים מקבלים ממני תשובות שליליות. אלה שאני משקיע בהם זה בדרך-כלל אנשים שהמושקעים האחרים שלי מכירים ונותנים עליהם המלצות טובות".

- כמה רעיונות אתה שומע בחודש שמדליקים אותך?

"אני לא מתעניין ברעיונות. אני מתעניין באנשים. אני לא רוצה בכלל לשמוע רעיונות. אני רק רוצה לדעת באיזה תחום זה. גם בן אדם שבא אליי עם רעיון, אם אחרי חצי שנה הרעיון שלו יישאר אותו דבר, אז סימן שהוא לא למד שום דבר במהלך החצי שנה הזאת ולא קיבל שום פידבקים. אז אם הרעיון הולך להשתנות, בשביל מה צריך לשמוע אותו בכלל".

- איך אתה שופט? מה הקריטריונים שלך?

"כשאומרים לי שמישהו, בחור, שד משחת, שהוא גם נחמד, גם הגון, ושמתעסק בדברים שמעניינים אותי, זו התחלה טובה".

- מה השלב השני?

"השלב השני הוא שלב שדורש חוכמה מועטה, זה לשלוף את פנקס הצ'קים. בשביל השקעות צריך רק להיות מוכשר בתחום אחד, וזה בתחום כתיבת הצ'קים. זה לא דורש שום ידע נוסף".

- באיזה היקף אתה משקיע בשנה?

"אני משקיע ככה וככה".

- זו הערכה מדויקת?

"מדויקת. אני משקיע כמה שאני צריך להשקיע. מה אני אגיד לך?".

- אתה מרגיש שהכסף שינה אותך כאדם?

"אני בטוח שהוא שינה אותי. אני טס רק בביזנס קלאס ולא עושה חשבון לחכות עוד יום בשביל לחסוך בכרטיס. הוא שינה גם בעוד דברים אבל אני לא רוצה להגיד".

10 טיפים להרצאות ספונטניות מוכנות מראש

על-פי יוסי ורדי

1. פאנץ' ליינס

שמעת פאנץ' ליין טוב שאתה מתחבר אליו? תקליד אותו לתוך רשימה מסודרת של פאנץ' ליינס בתוך הטלפון. יש לי כאן בטח איזה 2,000 פאנץ' ליינס מסודרים לפי נושאים. כשאני צריך לתת הרצאה אני מסתכל על הרשימה, נזכר, ושולף את זה ברגע הנכון באופן ספונטני. הספונטניות הטובה דורשת הרבה מאד הכנה.

2. 30 שניות לשבור את הקיר

כשאתה עולה על הבמה יש קיר זכוכית בינך לבין הקהל. יש לך 30 שניות לשבור אותו וניסיון אחד. אם לא הצלחת, חבל בכלל שתמשיך כי זה רק יהיה תערובת של עינוי והשפלה.

3. בדיחה

הדרך הקלאסית לשבור את קיר הזכוכית היא לספר בדיחה, אבל זו דרך מסוכנת מאוד, כי אם סיפרת את הבדיחה והיא עברה לקהל מעל הראש ואנשים נשארים עם פנים קפואים - גמרת.

4. תמונות של הנכדים

דרך שנייה לשבור את קיר הזכוכית, זולה אבל אפקטיבית בצורה שחבל על הזמן. בתקופה מסוימת פתחתי את ההרצאות שלי בלהראות תמונות של הנכדים שלי, כשהיה כתוב בשקף שאין להם שום קשר להרצאה אבל אני לא יכול לוותר על ההזדמנות להשוויץ בהם. זה ישר מיצב אותי כאיש משפחה. אם מישהו רוצה להשתמש בטיפ ואין לו נכדים, הוא תמיד יכול כמובן להראות את הנכדים שלי.

5. השפלה עצמית

באחרונה עברתי לעוד דרך זולה אבל אפקטיבית מאוד - השפלה עצמית. מציגים אותי ואומרים שהיו לי הצלחות, אז אני ישר אומר שזה שום דבר לעומת מספר הכישלונות שלי. ובכלל, עשיתי קריירה מכישלונות. למזלי הרב, אני יכול גם להשתמש בעובדה ש'ידיעות אחרונות' העניק לי את התואר 'הגבר הלבוש הכי גרוע במדינת ישראל'. אני גם מתכוון להתמודד על התואר העולמי.

6. סיפורים טובים

תכין לך כמה סיפורים טובים מראש ותחפש את ההזדמנות למצוא וו לתלות עליו את הסיפורים האלה. אבל יש לזה מינוס. אנשים ששומעים אותי יותר מחמש פעמים שומעים את הסיפור שוב. מצד שני, לשמוע אותי יותר מפעם אחת נראה לי פרוורטי.

7. אנקדוטות אישיות

זה תמיד טוב לספר אנקדוטות מהמשפחה, דברים אישיים, במיוחד אם זה קצת מביך. להראות שאתה הרבה בשר והרבה דם.

8. תפרגן לקהל, במיוחד לאנדר דוגס

תשתדל לזהות אנשים בקהל ותתייחס אל נקודות החוזק שלהם בהרצאה. הקהל אוהב שהמרצה מושפל והקהל מפורגן. תפרגן לאנדר דוגס, במיוחד אם אתה הולך למצגת בשביל להראות איזה תותח אתה.

9. תציג צילומים משעשעים

תחפש גרפים מדהימים או תמונות או צילומים יפים לעין, משעשעים, דחוף אותם בהרצאה. לא צריך להיות קשר.

10. עזוב את העובדות

תזכור שאנשים רוצים סיפור, לא עובדות ולא תובנות. הם פשוט רוצים סיפור.