ימים קשים בתחנה הצבאית: האם גלי צה"ל איבדה את הקונצנזוס?

למרות הסערה הציבורית ובעיקר התקשורתית שצצה בימים האחרונים עקב פיטוריו של מפקד גלי צה"ל יצחק טוניק, ההחלטה הזאת לא נפלה כהפתעה על עיתונאי התחנה. כבר תקופה ארוכה שהתחנה הצבאית חשה כי היא מצויה תחת מתקפה ציבורית מתמשכת במספר גזירות: הפוליטית, הכלכלית והציבורית.

עיתונאי התחנה מספרים על תקופת מצור שקצה הקרחון שלה נחשף לציבור עם פיטורי טוניק בימים האחרונים והדיון בממשלה שעסק בשידורי החסויות בתחנה. דיון זה, כך אומרים בגלי צה"ל, חשף רק טפח קטן מהתנהלות התחנה מול הדרג הפוליטי.

בשיחות רבות של עיתונאי התחנה עם "גלובס", שנערכו בימים האחרונים, שבו ועלו המילים "אווירה קשה", "הטלת מורא על התחנה", "התפשרות בסיקור העיתונאי" ועוד. נראה כי הקונצנזוס ששרר פעם סביב התחנה נשבר בתקופה האחרונה, אולי אפילו בצורה כזאת שהוא כבר לא יוכל להתאחות.

הזירה הציבורית

אחד האנשים שמביע את ביקורתו כמעט מדי שבוע הוא עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד. בטורו האישי שמתפרסם במוסף של "מעריב" בימי שישי מבקר ליבסקינד את התנהלות גלי צה"ל בכלל ואת התנהלות הכתבים בו. הרוח הכללית העולה מדבריו היא שהתחנה וכתביה כבר מזמן לא מייצגים את הציבור בישראל.

"התחנה הזאת משדרת את הניתוק הכי גדול של התקשורת מהחברה הישראלית", אומר ליבסקינד ל"גלובס", "אלה אנשים מנותקים, והכי גרוע זה שהם הופכים את ההחברה הישראלית למנותקת כמוהם - בדמותם ובצלמם".

לדברי ליבסקינד, אחת הסיבות המרכזיות ל"היפרדות התחנה מהחברה הישראלית" היא ש"משנה לשנה גלי צה"ל מסקרת את הסכסוך ביותר אובייקטיביות. אני לא מצפה שתחנת צבאית תסקר באובייקטיביות את הסכסוך בינינו לבין הצד הפלסטיני. בשפה הגל"צית אין יותר 'כוחותינו', אין יותר 'חיילנו'. ובכלל, צה"ל כבר לא מוצג בגוף ראשון".

ליבסקינד מוסיף: "יש לי בעיה עם זה שהתחנה הצבאית, גלי צה"ל, הפכה לחממה של משתמטים. איזה תרומה צה"לית יש בכך שחייל מסקר משחק כדורגל או מתאר את חוויותיו מההופעה של שלמה ארצי בקיסריה? מה הטעם בזה? ואיך זה קשור בדיוק לצה"ל?".

הזירה הפוליטית

בישיבת הממשלה שנערכה ביום ראשון לפני שבוע נמנעו השרים שוב מלקבע את יכולתה של תחנת גלי צה"ל לשדר פרסומות. בסך-הכול מדובר בהכנסה של כ-30 מיליון שקל בשנה לתחנה הצבאית מחסויות ומתשדירים שאמורים לפנות לקהל משרתי הצבא בלבד.

גורמים בכירים בגלי צה"ל דיברו אז על כך שמדובר במכה אנושה שתביא לבסוף לסגירת התחנה. "הניסיונות לסגור אותנו מעלות את השאלה האם עקרונות הדמוקרטיה הם באמת נר לרגליהם של הפוליטיקאים", אמר בכיר בתחנה ל"גלובס".

תחושת "הסוף הקרב" שקדמה לישיבת הממשלה הביאה למהלך מאוד לא שגרתי של עיתונאי התחנה. בכירים גלי צה"ל התקשרו לשרים בימים שקדמו לישיבת הממשלה וניסו להשפיע על דעתם. מפקד התחנה טוניק נפגש בעצמו עם מספר שרים וכן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הישיבה.

ואולם, גלי צה"ל לא הייתה היחידה שהפעילה לחצים. בכירים בתחנות הרדיו האזוריות פנו אף הם לשרים בתקופה שקדמה לישיבה וניסו לשכנע אותם לא לקבע את יכולת התחנה לשדר פרסומות.

ניסיונותיהם של עובדי התחנה לא צלחו. לאחר דיון סוער החליטו השרים להאריך את הוראת השעה המתירה על שידור החסויות בעוד שנה, ואישור ההחלטה הועבר לפתחה של הכנסת, שאמורה להכריע בעניין בתקופה הקרובה.

שרים רבים, ביניהם בני בגין, משה בוגי יעלון ולימור לבנת הביעו את התנגדותם לקיומה של התחנה במתכונתה הנוכחית. בין היתר, נאמר כי אין כל הצדקה לקיומה של תחנה זאת ושל גלגלצ, המתחרות באופן ישיר בתחנות הרדיו האזוריות ללא כל הצדקה ועם תקציב נוסף ממשרד הביטחון.

לבסוף הוחלט בדיון כי תוקם ועדת שרים מיוחדת שתדון בעתידה של התחנה הצבאית.

בשיחה עם "גלובס" הסבירה שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, את עמדתה לגבי התחנה: "עוד בתקופה שכיהנתי כשרת תקשורת טענתי כי אין הצדקה לקיומה של תחנה צבאית. למה צריך תחנה צבאית? גלי צה"ל היא תחנה טובה ובעלת זכות קיום, אבל לא ברור מדוע בעידן של תקשורת פתוחה צריך תחנה כמוה שממומנת על-ידי המדינה".

"העניין העקרוני", מוסיפה לבנת, "הוא שתחנה צבאית היא דבר לא תקין. מדינה לא צריכה להחזיק תחנה. על אחת כמה וכמה בעידן שיש הרבה תחנות פרטיות שנאבקות לקבל רישיון מהמדינה. המצב הנוכחי אינו הוגן. גלי צה"ל נוגסת בתקציבי מדינה וגם בתקציבים של הרדיו האזורי".

עוד אמרה לבנת ל"גלובס" כי "זה לא מן הראוי שישדרו פרסומות בגלי צה"ל שנוגסות בפרסומות של הרדיו האזורי".

יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, דוד בן-בסט, מסכים עם דבריה של השרה. "גלי צה"ל היא תחנה חשובה, ואין לפגוע בה, אבל הכסף צריך להגיע ממקורות של משרד הביטחון - ולא על חשבון התחנות האזוריות שנלחמו על קיומן".

בן-בסט מוסיף כי "לא מדובר בחסויות אלא בפרסומות לכל דבר, כפי שקבע בית המשפט העליון בעתירה נגד גלי צה"ל שהגישו מספר תחנות אזוריות לפני כמה שנים".

"כדי למשוך את המפרסמים", מספר בן-בסט, "גלי צה"ל מוכרים במחירי היצף את זמן השידור, וחלק ניכר מעוגת הפרסום שהייתה ברדיו האזורי עברה לגלי צה"ל, בין היתר מכוח היותם תחנה ארצית".

הלחצים מבחוץ

למרות הרוחות שנושבות נגד התחנה הצבאית מבחוץ ולמרות המאבק על קיומה של התחנה, עיתונאי התחנה עומדים על כך שהסיקור בתחנה מוטה אך רק משיקולים מקצועיים-עיתונאיים. בכירים בתחנה טוענים כי דווקא האובייקטיביות שלהם באה להם לרועץ באחרונה.

"הסיקור האובייקטיבי של התארחותו של אהוד ברק במלונות היוקרה בסלון האווירי בפריז ושל פרשת גלנט, למרות שהכתבים בתחנה ידעו היטב מה ברק חושב על התחנה ומהם הדברים שמונחים על הכף - ביניהם קיום התחנה והמשרות שלנו - כל אלה הובילו לכך שלשכת שר הביטחון החליטה להיכנס בנו קשות ולהראות לנו מי הבוס", מספר עורך בכיר בתחנה.

"בתקופות מסוימות" , מספר עיתונאי בכיר, "טוניק קיבל טלפונים שבהם נאמר לו מפורשות לסקר את פעילות השר יותר בעדינות. טוניק ניסה למנוע את הלחצים, אבל כולם בתחנה ידעו שהם קיימים. נוצרה אווירה של צנזורה פנימית ושל פחד מפני הדרג הפוליטי".

לדברי אחד העיתונאים, "גם אם לא כולם קיבלו הערות, היה ברור שיש כאן איזה רוח מפקד, ושיש צורך להרגיע את הסיקורים ולא להיות בוטים מדי. החופש העיתונאי נפגם עם כל יום שעבר. בסופו של דבר הגענו לפיטורים של טוניק".

גורם בכיר אחר בתחנה מספר כי בטרם החליטו העיתונאים לצאת למאבק על הקיום של התחנה, התקיימו דיונים פה ושם ובעיקר במסדרונות התחנה. לבסוף החליטו עיתונאי התחנה להוציא "גילוי דעת" נגד החלטת ברק לפטר את טוניק: "אירועי היממה האחרונה מצטרפים לשורה של התבטאויות וצעדים בתקופה האחרונה, שנדמה שמטרתם לפגוע בעצמאות העיתונאית של שידורי התחנה", נכתב בגילוי הדעת.

"אין ספק", אמרה עיתונאית בכירה ל"גלובס", שאת המאבק על משרתו של מפקד התחנה כבר הפסדנו. השאלה הגדולה היא האם הפסדנו את הציבור? האם דווקא אנחנו העיתונאים, שאמורים להיות עם היד על הדופק ולקרוא את המגמות הפוליטיות, פספסנו את כל הרמזים שהיו בדרך? לא יודעת, יכול להיות שהיינו צריכים לצאת למאבק כבר קודם. מאבק גדול על קיומה של התחנה".

מגלי צה"ל נמסר: "אף פעם לא ניתנה לאף אחד בתחנה שום הנחיה לסקר באופן מתון נושא כלשהו. הדבר היחיד הוא שמפקד התחנה חוזר ואומר השכם וערב לכל המגישים והעורכים שהכוח שלנו דווקא בתקופות כאלה נובע אך ורק מעבודה מקצועית ומדויקת שאנו עושים, ומורה להמשיך לדווח ולהקפיד על עבודה מקצועית ולהביא את הידיעות באופן מאוזן על מנת שלא ניתפס בטעויות מקצועיות".