אינפלציה היא אולי הבעיה הבוערת ביותר כיום בשוק המקומי, והיא מטרידה רבים מהמשקיעים ומנהלי ההשקעות. ב-12 החודשים האחרונים עומדת האינפלציה על כ-4% - הרבה מעבר ליעד העליון של בנק ישראל העומד על 3%. מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה אמנם באופן מתון יותר מהצפי בשוק, אך הציפיות האינפלציוניות לשנה הקרובה, כפי שהן נגזרות מתשואות האג"ח הממשלתיות, עומדות עדיין על יותר מ-3%.
"בשלושת החודשים הקרובים נראה עלייה של לפחות 1% באינפלציה, ושנה מהיום היא תנוע בין 3%-3.5%, והריבית מעל 4%. ההתמתנות באפריל הייתה נקודתית, ואי-אפשר להסיק ממנה דבר להמשך. הטעמים ללחצים האינפלציוניים עומדים בעינם". כך אומר בראיון ל"גלובס" גיל נויברגר, מנכ"ל אדמונד דה רוטשילד קרנות נאמנות, המנהלת נכסים של כ- 829 מיליון שקל.
נויברגר סבור, כי הצמיחה החזקה במשק והאבטלה הנמוכה ביחס למדינות המערב, בשילוב עם עלייה של עשרות אחוזים במחירי הסחורות החקלאיות, ימשיכו ללחוץ מעלה את שיעור האינפלציה. "פישר יהיה חייב להעלות את הריבית בצורה מתונה בלבד. יש לו על הראש גם את ייסוף השקל, ופער הריביות מול מטבעות אחרים. עניין זה ישמש בתורו כר נוח לצמיחת האינפלציה".
כיצד אם כן ניתן להגן על התיק מפני סביבה אינפלציונית, שעתידה להמשיך לשרור בתקופה הקרובה? נויברגר סבור, כי "דרך המלך לעשות זאת, היא באמצעות רכישת אג"ח צמודות במח"מ קצר-בינוני של עד שלוש שנים. המרווחים בינן לממשלתיות הם סבירים - 2%-2.5%. אינני ממליץ על אג"ח ממשלתיות בשל הריבית הריאלית האפסית שמקבלים היום - 0.2%-0.3%".
נויברגר סבור, שאין כיום בועה באג"ח הקונצרניות הצמודות הקצרות. הבעיה מבחינתו נעוצה במח"מ הארוך יותר ובאג"ח המדורגות גבוה.
* באיזו דרך כדאי למשקיע להיחשף לאג"ח הקונצרניות?
"קיימות שלוש חלופות עיקריות: חשיפה באמצעות תעודות סל על מדדי התל-בונד, רכישה ישירה של אג"ח, וחשיפה דרך קרנות נאמנות. מדדי התל-בונד אינם רלוונטיים, שכן המח"מ שלהם ארוך יחסית - כ-4.5. גם רכישה ישירה של אג"ח היא בעייתית למשקיע הקטן, שכן הדבר מצריך מומחיות והכרת החברות. בעיה נוספת היא שהסחירות באג"ח בדירוגים הבינוניים ובמח"מ הקצר, הינה מאוד נמוכה ואין הרבה היצע. מדובר באג"ח שהונפקו לפני כמה שנים ושחלק מהן כבר נפדה. לכן דווקא בתחום הספציפי הזה, ההשקעה באמצעות קרנות נאמנות היא הפתרון המיטבי. הקרן כבר מושקעת בניירות ונמצאת בפוזיציה. אתה קונה תיק קיים".
* האם דמי ניהול ממוצעים של 1% ויותר בקרנות כאלו, לא מחסלים את התשואה?
"מטרת הקרן היא לא לשמור על ערך הכסף. אחרת לך תקנה אג"ח ממשלתיות. קרן המתמקדת בדירוגים בינוניים של A, צריכה להניב תשואה ריאלית של כ-2%-3% בשנה, אחרי דמי ניהול".
התיק המומלץ: 25% מניות, 65% אג"ח
נויברגר ממליץ למשקיע הממוצע תיק מוגן אינפלציה המורכב מ-25% מניות ו-65% אג"ח. 10% יש להשאיר במזומן, בין היתר כדי לנצל אפשרות לפתיחת התשואות באג"ח עם המח"מ הארוך ובדירוגים הגבוהים.
לדעת נויברגר, רוב מרכיב האג"ח, כ-40% מהתיק הכולל, צריך להיות בצמודות מדד, בעיקר בקונצרניות בדירוג בינוני ובמח"מ קצר-בינוני של עד 3 שנים. בחלק השקלי, המח"מ צריך להיות זהה, אך עם מרכיב גבוה יותר של אג"ח ממשלתיות, בשל המרווחים הנמוכים בינו לבין הקונצרניות השקליות המקבילות. ככלל ממליץ נויברגר למשקיע להישאר בארץ כשהדבר נוגע להשקעה באג"ח. "הפרשי הריביות הופכים את האג"ח הזרות לפחות אטרקטיביות".
למשקיעים המעוניינים להיחשף באופן ישיר לאג"ח קונצרניות צמודות לטווח קצר-בינוני, ממליץ נויברגר על חברות מבוססות. "אני אוהב במיוחד אג"ח של חברות נדל"ן מניב, עם פעילות במדינות יציבות ורמת מינוף נמוכה-בינונית, שמספקות מרווח הולם מעל אג"ח ממשלתית מקבילה".
בהקשר המנייתי ממליץ נויברגר לחשוף כמחצית מהרכיב לחו"ל. הסיבה נעוצה בחשיבות הפיזור והסיכון הגיאו-פוליטי של ישראל. הוא ממליץ בעיקר על מניות אמריקניות עם דיבידנד גבוה, בשל התמחור הזול שלהן; ועל מניות בשווקים מתעוררים חזקים יחסית, בעיקר סין וברזיל, אשר מייצרים את עיקר הצמיחה בכלכלה הגלובלית. גם בארץ ההעדפה שלו היא לחברות המספקות דיבידנד גבוה, כמו חברות נדל"ן מניב.
באשר לשימוש בסחורות כאמצעי להגנה מאינפלציה, סבור נויברגר, שיש טעם לכך, אך במידה מועטה. "עדיפה חשיפה עקיפה למתכת הזהב, דרך השקעה בחברות כרייה, וגם זאת באחוזים בודדים בלבד".
המלצות האגח הצמודות של נויברגר
הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.