בנק ישראל הודיע היום (ב') על העלאת הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 3.25% לאחר שבחודש הקודם השאיר את הריבית על כנה. כבר חודשים רבים לא הייתה מחלוקת כה גדולה בקרב הכלכלנים בנוגע להחלטתו של פישר.
יורם גבאי, יו"ר 'פעילים ניהול תיקי השקעות' אמר בתגובה להודעת בנק ישראל כי "החלטתו של הנגיד להעלות את הריבית ברבע אחוז נגזרה מכך שהציפיות האינפלציוניות במשק נמצאות בתקרה "המותרת" של כ-3 אחוזים ואנו עדים להמשך עליות במחירי הדירות ובשכר הדירה, עד חשש להיווצרות בועת נדל"ן. צפוי שהנגיד ימשיך ויעלה בהדרגה את ריבית בנק ישראל עד לשיעור של 4.25 אחוזים (בעוד כשנה), למרות ההשפעה השלילית הנובעת מכך, על שער החליפין (ייסוף מתמשך) ורווחיות הייצוא. וזאת במסגרת המאמץ להקטין את שיעור האינפלציה במשק בכלל ובתחום הנדל"ן בפרט".
פרופ' דן גלאי יו"ר סיגמא בתי השקעות מעריך שהנגיד מאותת שהוא לא רגוע מהעתיד לקרות בנושא האינפלציה ולכן ממשיך להכות בה. "מה שהניע את פישר הערב להעלות את הריבית ל-3.25% הוא החשש ממחירי הדירות שעולים ללא הפסקה. העלאה זו תביא לכך שהריבית על המשכנתאות תעלה, ושוק הדיור יירגע בהתאם. יכול להיות שפישר ניצל לרגע את התחזקות הדולר מול האירו והשקל ונקט בצעד זה".
עו"ד יהודה טלמון, נשיא להב, אמר כי "העלאת הריבית היא פגיעה קשה במגזר העסקי, בשעה שהממשלה אינה מנהלת שום מדיניות כלכלית לעידודו ואף נסוגה מהבטחותיה והתחייבויותיה. מדד המחירים לצרכן האחרון, שהיה נמוך ביחס לתחזיות, מצביע כי אין אינפלציה במשק ואין כל הצדקה להעלות את הריבית, מה גם שמדינת ישראל נמצאת בפערי ריבית גדולים מול העולם, שאינם הולכים להצטמצם בקרוב".
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, טוען שהריבית הריאלית בסוף השנה צריכה להיות חיובית. "בנק ישראל קצת מבלבל. התנודתיות הגבוהה דווקא מושכת ספקולנטים, אותם שונאים בבנק ישראל. אנו מאמינים כי היה צורך להתמיד בקצב העלאות של רבע אחוז פעם בחודשיים עד להבאת הריבית לרמה ריאלית חיובית (3.75%)".
ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל: "חטיבת המחקר חוזה העלאה הדרגתית של הריבית עד לכ‑4.2% בעוד שנה לעומת 4.4% בתחזית הקודמת. להערכתנו, האינפלציה תרד לתוך תחום היעד מעט מאוחר יותר מהציפיות בבנק ישראל - בסביבות אמצע 2012".
אברהם נובוגרוצקי, מנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות ויו"ר ועדת הכספים בהתאחדות התעשיינים: "עם כל ההבנה לסט השיקולים של בנק ישראל, העלאת הריבית משמעותה פגיעה ממוקדת ביצוא הישראלי. היצוא לא יודע לעבוד בשערים כאלו ויש להבין שירידה ביצוא במחצית השנייה של השנה תביא בהכרח לירידה בצמיחה ובתעסוקה".
רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות: "בדברי הסיכום ובפירוט הגורמים להחלטה, לא הודגשו במפתיע האירועים המקומיים האחרונים במישור הביטחוני והמדיני, אך אנו סבורים כי השלכותיהם על ההחלטות הבאות תהייה נכבדות למדי ותחייבנה אזכור פרטני. להערכתנו, פישר יתמקד בחודשיים הבאים בהתאמת הריבית לרמה נורמאלית יותר".
יוסי שווימר, כלכלן ראשי במגדל שוקי הון מסר כי "הנתון המרכזי שהטה את הכף לטובת ההעלאה היא כמובן האינפלציה שעדיין גבוהה ב-1% מהטווח העליון של היעד הממשלתי כאשר את העיתוי הנוח סיפק שער החליפין, שעלה מספיק כדי לאפשר צעד כזה. להערכתי, אנו צפויים לעוד ארבע עד חמש העלאות ריבית ב-12 החודשים הבאים עד לרמה של 4.25%-4.5%"
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו אמר, כי "המהלך מכוון לסנן את עודפי הביקוש ולמתן את הלחצים האינפלציוניים. בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את שער הריבית לשיעור שיבלום את הלחצים האינפלציוניים ולכן הריבית הנומינלית צריכה לעמוד רמות של מעל 3.5%".
לדבריו מצטרף יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, שאמר כי "בנק ישראל ניצל את המומנטום של הדולר בעולם על מנת להעלות את הריבית על השקל. הבנק למעשה מתעלם כרגע מהמשבר באירופה שעשוי להוביל לירידה באינפלציה בטווח הבינוני ולירידה במחירי הסחורות. העלאת הריבית מאפשרת לבנק ישראל להילחם באינפלציה ולצנן במעט את שוק הנדל"ן. פישר יבצע עד סוף השנה העלאות נוספות (פעמיים או שלוש) בהתאם להתפתחות עם משבר החוב באירופה וקצב התקדמות האינפלציה בישראל. אנו מעריכים שריבית בנק ישראל עד סוף השנה תעמוד לפחות על 3.75%".
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "בנק ישראל בחר לנצל את העובדה כי השקל נחלש מול סל המטבעות ב-0.9% מאז ההחלטה הקודמת ואת חלון הזדמנויות הנדיר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.