הקואליציה לקידום דיור בר השגה ביקשה מהוועדה המשותפת לפנים וכלכלה בכנסת לקדם את החקיקה הראשית לעידוד דיור בר השגה במסגרת הדיונים על סעיפי הרפורמה בחוק התכנון.
כזכור, חוות דעת משפטית שהוציאה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה, לפני כחצי שנה, הביאה את הוועדות המחוזיות שלא לדון בתוכניות לדיור בר השגה שמקדמות העיריות השונות ברחבי הארץ. זאת משום שלא קיימת חקיקה ראשית בנושא הדיור בר השגה.
על כן ביקשה הקואליציה לקידום דיור בר השגה מהוועדה המשותפת שדנה בסעיפי הרפורמה בחוק התכנון לקדם את החקיקה הראשית בנושא, במסגרת הדיונים בפרק שדן בתוכניות מתאר, מתוך הרפורמה.
במכתבה מבקשת הקואליציה להוסיף למוסדות התכנון סמכויות באופן שייאפשר להם לקדם דיור בר השגה לאוכלוסיות זכאיות תוך שמירה על תמהיל חברתי. בקואליציה הסבירו כי "אמנם, הוראות תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, מחייבות כבר כעת התייחסות לסוגיית הדיור בר ההשגה בתוכניות בנייה, אולם חוות דעתה של דנה קבעה כי נדרש לשם כך תיקון חקיקה מיוחד. כל זמן שאין חקיקה מתאימה, חוות הדעת המשפטית הזו מעכבת פרויקטים רבים הכוללים רכיב של דיור בר השגה".
הקואליציה ניסחה הצעה קונקרטית המיועדת לשילוב בפרק העוסק בתוכניות המתאר בחוק, שבו תדון הוועדה בשבועות הקרובים. לפי הצעה זו, למוסד התכנון יינתנו סמכויות וכלים לקדם דיור בר השגה על פי אומדן צרכים, כששרי הפנים והשיכון יקבעו את הקריטריונים המרכזיים לזכאות, כאשר מוסדות התכנון יוכלו לתת עדיפות לתוכניות הכוללות דיור בר השגה.
לדברי הקואליציה, הצעת חוק דומה כבר הונחה על ידי שורה של חברי כנסת, שחלקם אף יושבים בוועדה המשותפת שדנה בסעיפי הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, כולל כרמל שאמה-הכהן, דב חנין, מירי רגב, דוד אזולאי, משה גפני, אמנון כהן, שלמה מולה, אורי מקלב, עמיר פרץ, אורית זוארץ, ניצן הורוביץ, נחמן שי ואריה ביבי.
עו"ד נדיה מוגילבסקי מהאגודה לצדק חלוקתי, אמרה: "הצעת התיקון מתייחסת הן לצורך בהוזלת נטל עלויות הדיור של אנשים העובדים בשכר בינוני ונמוך, והן למטרה החברתית של קידום דיור בתמהיל חברתי, והוא מאזן בין הצרכים של רשויות מקומיות לצרכים חברתיים רחבים יותר".
עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח: "נוצרה לממשלה הזדמנות לחולל שינוי ולא רק לדבר על מצוקת הדיור. לצערנו, עד כה ראינו שהממשלה פעילה בעיקר בעיכוב פרויקטים של דיור בר השגה אותם מקדמות הרשויות המקומיות, והגיע הזמן שהיא תתמוך בהם ותהיה מעורבת".
לדברי ד"ר אמילי סילברמן מהטכניון, "אם תתקבל ההצעה, ישראל תצטרף לרשימה ארוכה של מדינות מפותחות שבהן קיימת רגולציה תכנונית המסדירה את הנושא של דיור בר השגה, לרבות ארה"ב, קנדה, בריטניה, ספרד, צרפת, אוסטרליה, איטליה והולנד".
כל מסמכי התכנון יועלו לאינטרנט
בדיונה בשבוע שעברה בחנה הוועדה המשותפת לרפורמה בחוק התכנון את הסעיף המפרט את חובת הפרסום של מסמכי תכנון שונים באינטרנט. החוק קובע כי מסמכי תוכניות, מסמכי הצעה לתכנון וכל מסמך אחר שהוגש על פי חוק למוסד התכנון יהיו פתוחים לעיון הציבור ממועד הגשתם ויפורסמו באתר האינטרנט של מוסד התכנון".
בנוסף קובע החוק כי חוות דעת סביבתיות ותחבורתיות וכן תסקירי השפעה על הסביבה יפורסמו אף הם באתר האינטרנט של מוסד התכנון. באינטרנט יפורסמו גם החלטות מוסד התכנון באשר להיתרים, חוות דעת של משקיפים וחוות דעת של הצוות המקצועי של מוסד התכנון. הרפורמה בחוק התכנון קובעת למרבית המסמכים זמן של שבעה ימים להעלאה לאינטרנט. הוועדה המשותפת קבעה ששבעה ימים הם בזמן התארגנות סביר.
עוד קובעת הרפורמה, שלאינטרנט יועלו גם התנגדויות לתוכניות. התייחסויות חברי מוסד התכנון יועלו גם הן לאינטרנט לעיון הציבור וכך גם פרוטוקולים של מוסדות התכנון.
לדברי פרופ' רחל אלתרמן, יועצת הוועדה המשותפת, אלמנט השקיפות ברפורמה מהווה מהפכה אמיתית המשקפת את השינויים בחברה הישראלית. לדבריה, עד שנת 1988 התפרסמו הודעות על הפקדת תכניות בלבד ובעיתונים היומיים בלבד. לאחר מכן, לדבריה, הוחל בפרסום במקומונים אולם עד היום לא נעשה שימוש ברשת האינטרנט להעלאת תכני התכניות עצמם. פרופ' אלתרמן הוסיפה: "המפנה הוא דרמטי ומצביע על שינוי מהותי באדמיניסטרציה הישראלית. ישראל תהיה, בתוך שנים ספורות, בין המדינות המובילות בעולם בשקיפות של מוסדות התכנון ובמידע לציבור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
